מטופלים  בקנאביס  במרשם  רופא  שאספו  בימים  האחרונים  את  קצבת  הקנאביס  החודשית  שהמדינה  מתירה  להם  שמו  לב  לסמלילים  (לוגואים) חדשים  המופיעים  על  האריזה.   כמו  הסמלים  במוצרי  מזון  המעידים  על  תכולת  אחוזי  שומן  או  סוכר  גבוהים,   גם  כאן  בא  המחוקק  לטובת  הגברת  השקיפות  והחליט  לסמן  מוצרי  קנאביס. הסמלים  האלה  הם  חלק  מהוראות  מנהל  היחידה  לקנאביס  רפואי  מאוקטובר  2020  ״הנחיות  בדבר  תיווי  מוצרי  קנביס  רפואי ( Cannabis   Grade Medical) ושקיפות  המידע״.  חוקים  אלה  תקפים  מהראשון  ליוני  2020   ובכמה  משלוחים  טריים  בשוק  אפשר  לראות  את  הסמלים  מתנוססים  להם  בגאון.מטופלים  בקנאביס  במרשם  רופא  שאספו  בימים  האחרונים  את  קצבת  הקנאביס  החודשית  שהמדינה  מתירה  להם  שמו  לב  לסמלילים  (לוגואים) חדשים  המופיעים  על  האריזה.   

כמו  הסמלים  במוצרי  מזון  המעידים  על  תכולת  אחוזי  שומן  או  סוכר  גבוהים,   גם  כאן  בא  המחוקק  לטובת  הגברת  השקיפות  והחליט  לסמן  מוצרי  קנאביס. הסמלים  האלה  הם  חלק  מהוראות  מנהל  היחידה  לקנאביס  רפואי  מאוקטובר  2020  ״הנחיות  בדבר  תיווי  מוצרי  קנביס  רפואי ( Cannabis   Grade Medical) ושקיפות  המידע״.  חוקים  אלה  תקפים  מהראשון  ליוני  2020   ובכמה  משלוחים  טריים  בשוק  אפשר  לראות  את  הסמלים  מתנוססים  להם  בגאון.   אז  מה  יש  בהוראות  האלה  ומה  כצרכן  קנאביס  רפואי  צריך  לדעת?הדרישה  הראשונה  היא  תעודת  אצווה,   המסמך  המלווה  כל  משלוח  קנאביס  יכלול  פירוט  קנאבינואידים  נוספים  מעבר  לשלושה  המצוינים  באריזת  המוצר  שהם  THC CBD , CBN. התעודה  הזו  נגישה  לכל  צרכן  בעזרת  סריקת  של  קוד  QR   על  גב  אריזת  המוצר  וכך  המידע  המלא  זמין  ללקוח.  

הלוגואים  החדשים  על  האריזות  הם  חלק  ממדיניות  להגברת  השקיפות.  לפי  חוזר  משרד  הבריאות,   הסמלילים  מעידים  על  אחת  משתי  קטגוריות:   א.   "הורדת  עומס  מיקרוביולוגי"   או  במילים  אחרות  "חיטוי"   או  לכל  הפחות  "ניסיון  חיטוי"   השמדת  זיהומים  בפרחים  -   עובש  ונבגי  עובש,   חיידקים,   וירוסים  וכו'.   ב.   "הדברה"-   מה  הפרחים  האלו  עברו  על  מנת  להתמודד  עם  מזיקים  בחלל  הגידול  שלהם. 

 
יש  שלוש  קטגוריות  של  "הורדת  עומס  ביולוגי"  

א.   "פסטור  קר"  -   הקרנה  בקרינת  בטא,   כנראה  תהליך  החיטוי  האפקטיבי  ביותר.  חודר  היטב  לכל  חלקי  הפרח  ומפרק  חומר  גנטי  של  חיידקים  ושאר  זיהומים.   לפי  המחקר  המקובל  ההקרנה  לא  פוגעת  בקנאבינואידים  אך  מזיקה  לטרפנים  ובכך  לאפקט  הפמליה.  יש  לציין  כי  המחקרים  האלה  בוצעו  על  ידי  חברות  שמוכרות  קנאביס  מוקרן.    לקריאה  נוספת  על  הקרנת  קנאביס.   

ב.   "פלזמה  קרה"   -   שימוש  בפלזמה,   מצב  צבירה  הנוצר  כאשר  מתח  חשמלי  פורק  בנוכחות  גז.  פלזמה  קרה  מטפלת  רק  בפני  השטח  של  הפרחים  ולא  מחטאת  את  החללים  בתוכו  שמשמשים  מחסה  למזיקים. התהליך  הוא  "קר",   כלומר, בשיא  התהליך  הטמפרטורה  לא  עוברת  50  מעלות  צלזיוס.   סבירות  גבוהה  ששיטה  זו  תהיה  פופולרית  בישראל  מכיוון  שהמכשור  הנדרש  על  מנת  לבצע  אותו  הוא  זול  ונגיש  יותר  מציוד  להקרנת  בטא.     

ג.   "אוזון"  -  אוזון  הוא  אותו  גז  אטמוספרי  אשר  מסנן  קרינה  אולטרה  סגולית  ומאפשר  חיים  על  פני  כדור  הארץ. אוזון  מחטא  משטחים  חיצוניים  אך  נוטה  להשאיר  ריח  לא  נעים. יכולים  להיות  לו שימושים רבים  בתעשיית  הקנאביס, לכן   לא  ברור  אם  הסמליל  הזה  מתייחס  באופן  ייחודי  לחיטוי  פרחים  לאחר  קציר  בעזרת  אוזון  או  שבמהלך  הגידול  עצמו  נעשה  שימוש  באוזון.  יש  לזה  חשיבות  מכיוון  שאם  השימוש  נעשה  במהלך  הגידול,  הנזק  והריח  שישאר  לאחר  הקציר  יהיה  חזק  יותר  מטיפול  אוזון  שנעשה  חודש  לפני  הקציר.  

חשוב  לשים  לב, לא  הרבה  מהמטופלים  בקנאביס  רפואי  מתלהבים  מהרעיון  של  הקרנת  וחיטוי  קנאביס  אך  יש  כאלה  שזה  חשוב  להם,   בעיקר  מטופלים  עם  מערכות  חיסוניות  מוחלשות.  להם  אולי  יהיה  נכון  יותר  לצרוך  קנאביס  שהוקרן  בקרינת  בטא  החודרת  לכל  הפרח.   בכל  מקרה,   חשוב  לא  לסמוך  רק  על  הסימונים  על  השקית,   אם  הקנאביס  לא  נראה  טוב  או  יש  סימנים  המעידים  על  עובש,  מומלץ  לא  לצרוך  אותו.     

בכל הנוגע להדברה  יש  ארבע  סמלילים:  

א.   "בעת  גידול  הקנאביס  בוצע  שימוש  בתכשירים  כימיים  מורשים" - קנאביס  זה  רוסס  בחומרים  כימיים  והוא  לא  מוגדר  כאורגני. יתכן  ויהיו  שאריות  חומרי  הדברה  על  הפרחים. כצרכני  קנאביס,  רצוי  לדרוש  לדעת  באיזה  חומר  הקנאביס  רוסס  וכמה  זמן  לפני  הקציר  בוצעה  ההדברה.  היה מומלץ אם,  כחלק  מהבדיקה  שמופיעה  על  תעודת  האצווה, היו מסומנים  כמה  חומרי  הדברה  נתגלו  בבדיקה.  זה היה נותן   מענה  לאנשים  שרגישים  לחומרי  הדברה  מסוימים  וכמה  ממנו  נותרו  על  הפרחים,  אם  בכלל.     

ב.   "בעת  גידול  הקנאביס  בוצע  שימוש  בהדברה  ביולוגית"  - שימוש  בהדברה  ביולוגית  הוא  שימוש  בטורפים  הטבעיים  של  המזיקים  על  צמחי  הקנאביס  שלנו.   כלומר, מביאים  כנימה  גדולה  לאכול  כנימה  קטנה.  הכנימה  הגדולה  לא  מזיקה  לצמח  הקנאביס  ולא  נעשה  שימוש  בחומרים  כימיים  להדברת  מזיקים.  עם  זאת,   עולה  פה  בעיה  הלכתית.   קנאביס  הוא כשר  בהינתן  הסיכוי הסביר  שאין  בו  מזיקים  " אל  תשקצו  את  נפשותיכם  בכל  השרץ  השורץ,   ולא  תטמאו  בהם…" (ויקרא  יא,   מג). כאשר  נעשה  שימוש  בהדברה  ביולוגית  אנחנו  יודעים  שאותם  מזיקים  נמצאים  בפרחים  וכך  חל  הכלל  ההלכתי  ״אין  מבטלים  איסור  לכתחילה".   כלומר,  הידיעה  שבקנאביס  סיכוי  גבוה  לשרצים  הופכת  אותו  ללא  כשר,   לפחות  לא  מהדרין.   סבירות  גבוהה  שיש  היתר  הלכתי  בגלל  "פיקוח  נפש",  אך  מי  שנמנע  מתותים  כי  הם  אינם  מהדרין  כנראה  שעליו  להמנע  גם  מקנאביס  שנעשה  בו  שימוש  בהדברה  ביולוגית.   

ג.   "בעת  גידול  הקנאביס  בוצע  שימוש  בחומרי  הדברה  המותרים  בחקלאות  אורגנית  בלבד"  - אותם  כללים  החלים  על  הדברה  כימית  חלים  גם  על  הדברה  אורגנית.   חומר  הדברה  אורגנית  לא  בהכרח  מזיק  פחות  והרבה  פעמים  הם  נוטים  להיות  שומניים  יותר  ולהדבק  לפרחים.   חומרי  הדברה  אורגנים  בעיקר  המבוססים  על  שמן  נים  נוטים  להיות  מזיקים  יותר  במיצויי  קנאביס  שם  הם  מרוכזים  יותר.   

ד.  "בעת  גידול  הקנביס  לא  בוצע  כל  שימוש  בחומרי  הדברה"  -  האפשרות  המועדפת  והרצויה  מכולם  אך  חלומות  לחוד  ומציאות  לחוד.   בקנאביס  יש  מזיקים,   צריך  לטפל  בהם  כי  אם  לא  יבולים  שלמים  נהרסים.   סביר  להניח  שעל  קנאביס  בו  לא  בוצע  כל  שימוש  בחומרי  הדברה  תשלמו  יותר.   

• תודה  לעומריה  הלוי  על  הייעוץ  ההלכתי  

*יאיר רביב הוא הכותב של "המדריך הישראלי לגידול קנאביס", מנחה שותף לפודקסט הקנאביס מקאלי ועד קושמייעץ ומספק ציוד למגדלי ומעבדי קנאביס - ייבוש, יישון, טרימינג ומיצוי.