ביום ראשון האחרון קיבלה ועדת המחירים לבחינת מחירי מוצרי הקנאביס הרפואי, המשותפת למשרדי הבריאות והאוצר, החלטה חדשה. החלטה, שחרף דרישת עמותת הקנאביס הרפואי (ע"ר) בראשותי לקבלת עדכון באשר לכל התקדמות בפעילות ועדת המחירים, עצם דבר קיומה בכלל נתגלתה לכולנו רק בעקבות תגובה שסיפק משרד הבריאות לטור שפרסמתי כאן ב-mako קנאביס ביום שני. אבל מילא, העיקר שהוועדה עובדת ויש מה לעדכן, נכון?
אז זהו, שאת הזמן שעבר מאז התפרסמה ההחלטה החדשה, בילינו חברי הצוות – כולנו חולים קשים במחלות חשוכות מרפא, חלקינו חיים על זמן שאול ובלי טיפול בקנאביס רפואי בשל מחירו הפרוע - רכונים בעיניים קרועות מול מסכי המחשב, עסוקים במשחק כפוי של "מצא את ההבדלים": ההחלטה החדשה של ועדת המחירים נראית כבר במבט ראשון כל כך דומה לקודמותיה, שבמשך יממה שלמה ניסינו להבין מה בדיוק ההבדל בינה ובין ההחלטות הקודמות שכבר קיבלה אותה ועדה – החלטות שבגינן ובגין התחייבויות המדינה במסגרתן, ביטל בג"צ את הצווים שנתן והותיר אותנו המטופלים ללא הגנה מפני אינפלציית מחירי הטיפול הדוהרת? מה חדש, ואיך זה עוזר לנו המטופלים?
בראשית, כלומר בהודעת המדינה לבג"צ ב-25.3.2021, התחייבה ועדת המחירים לדרוש דיווח מן החוליות השונות בשרשרת הייצור על עלויות ורווחים, להתכנס אחת לחצי שנה כדי לבחון את הנתונים שיאספו – ולקבוע על פיהם האם יש צורך בהטלת פיקוח מחירים על שוק הקנאביס הרפואי. פיקוח מחירים שכזה יקבע מחיר מקסימום שניתן יהיה לגבות בעבור כל מוצר קנאביס שהוא, ובכך ימנע מכלל העוסקים בתחום את היכולת להדביק למוצריהם מחירים דמיוניים – או עמלות מנופחות המתגלגלות לכיסו של המטופל הנזקק, ובשורה התחתונה יוזיל את מחיר מוצרי הקנאביס הרפואי - שמאז החלת הרפורמה בקנאביס רפואי לפני שלוש שנים האמיר במאות אחוזים. וכל הטוב הזה, תלוי ומחכה רק לאותם נתונים שהתחייבה המדינה במרץ 21' להתחיל לחייב את העוסקים בתחום לדווח.
ארבעה חודשים אח"כ, גילינו שכל הטוב הזה גם לא יקרה. רוב העוסקים בתחום סרבו מיד לשתף פעולה ולא דיווחו בפועל דבר מהנדרש מהם, וממילא שעל פי חוק הפיקוח - בלי שיפיק המפקח על המחירים צו שיורה על מתן דיווח כזה הם גם לא חייבים לתת אותו. אז אמרנו את כל זה לבג"צ. ושוב, ביולי 21' כמו במרץ 21', התחייבה ועדת המחירים בפני בג"צ בהחלטה נוספת מ-12.7.2021 שאכן תדרוש דיווח שכזה - ובלא שיתוף פעולה מצד העוסקים בתחום אכן תחייב אותם בצו. אבל הוועדה קודם "מבקשת יפה". לוועדה יש זמן.
מאז עברה שנה. שנה במהלכה העדר הדיווח מצד העוסקים נמשך, צו מידי המפקח לא נופק, נתונים לא נאספו ודיונים לגביהם לא נערכו, ממשלה קמה וממשלה נפלה, והלכה למעשה כלום מהבטחות ועדת המחירים לבג"צ – הבטחות שבגינן בג"צ הורה על ביטול הצווים שהעניק וביניהם גם הצו על תנאי שמחייב את ועדת המחירים לפעול – לא התרחש. שנה במהלכה, ובגין ביטול הצווים מכאן ומחירי הטיפול הגבוהים מכאן, נותרו ילדים חולי אפילפסיה לפרכס בלי טיפול מציל חיים וחולי סרטן לגסוס בסבל בל יתואר, חולי קרוהן שילשלו דם וחולי ניוון שרירים רעדו עד כדי אובדן הכרה. כי גם אם לועדת המחירים יש את כל הזמן שבעולם. להם אין.
החלטות ועדת המחירים ממרצ ומיולי 2021 היו כמעט זהות, בשינויים מינוריים ולא מהותיים. וכך גם ההחלטה החדשה שניפקה ועדת המחירים ביום ראשון האחרון. שכן, למרות שממש ניסינו, ההבדל המהותי היחיד שמצאנו בה מקודמותיה, הדבר היחיד שנתחדש באמת בהחלטה החדשה לכאורה הזו הוא, שכעת הועדה "מפסיקה לבקש יפה" את הנתונים מהעוסקים - ומורה על הטלת חובת הדיווח לפי חוק הפיקוח על מוצרים ושירותים ובאמצעות צו מהמפקח. אותה חובת דיווח שההחלטה להטילה התקבלה כבר לפני שנה וחצי – ושאך ורק בגינה בג"צ מחק את העתירה וביטל את הצווים שהוציא כנגד ועדת המחירים, מה שהמדינה מבקשת לחדש לנו בהחלטה החדשה מיום ראשון האחרון – זה שהיא אשכרה מתכוונת עכשיו גם לקיים. וגם אם נבחר להאמין שהפעם ועדת המחירים דוברת אמת, הרי שבמקרה האופטימי ביותר משמעות הדבר היא שייקח עוד חודשים ארוכים של בירוקרטיה עד להחלתה בפועל של חובת הדיווח, ועוד זמן בלתי קצוב ולא-ידוע עד לבחינת הנתונים וקבלת החלטה כלשהי באשר להטלת פיקוח מחירים. זמן שבמהלכו ימשיכו מחירי הטיפול בקנאביס רפואי לדהור בלי שום שליטה, ועשרות אלפי חולים קשים – ששעון החול על חייהם אוזל – יוותרו בלעדיו.
"אנחנו כבר שנה וחצי לאחר החלטת הבג"צ ומבחינתנו דבר לא השתנה! המחירים מופקעים ומביאים את המשפחות לקריסה כלכלית בו בזמן שרק עתה, שנה וחצי לאחר ההחלטה, ועדת המחירים מתחילה בהליך הבחינה באופן מעשי!", זועמת שרון אימברמן, מנהלת הפורום להורים לילדים חולי אפילפסיה המטופלים בקנביס רפואי. "שנה וחצי שבה הורים משלמים אלפי שקלים בכל חודש עבור הטיפול של ילדיהם. בזמן הזה משפחות רבות שילמו בין 1,500 ל-4,500 שקל בכל חודש. המשמעות מבחינתנו היא שיעברו עוד חודשים רבים בנוסף לשנה וחצי שכבר חלפה עד שוועדת המחירים תיתן את המלצותיה. לילדנו אין את הזמן הזה, אין באפשרות מרבית המשפחות להוציא סכומי עתק והילדים חווים סכנת חיים בכל יום שעובר ללא טיפול הולם".
ואמנם, נראה שוועדת המחירים, על אף התעקשותה להחליט אך ורק על בסיס איסוף נתונים, מתעקשת לעצום עיניים מול הנתון הבסיסי והפשוט ביותר: מצוקת המחירים – והנזק בגוף ובנפש שהיא גובה מן הנזקקים לטיפול בקנאביס רפואי, נדרשת לפתרון בלי שום תלות בנתונים שאולי יתקבלו ואולי לא מן העוסקים השונים. שום נתון לא ישנה את העובדה שאנחנו חולים קשים, או את העובדה שקנאביס הוא הטיפול היחיד שמקל עלינו. שום נתון לא ייקח מאיתנו את הסבל והסכנה הממשית שמניעת הטיפול מאיתנו גורמת, ושום נתון לא יחזיר לנו את הזמן שנגזל מאיתנו. בין אם תמצא הועדה על פי נתונים אלו עילה כלשהי להטלת פיקוח מחירים – ובין אם לא והפתרון חרף זאת הוא באמצעים אחרים כגון סבסוד, אין הדבר משנה את העובדה הפשוטה שפתרון הוא הכרחי. ועכשיו.
עד מועד פרסום הכתבה לא התקבלה תגובה של משרד הבריאות.