מחקר חדש מראה את ההשפעות של צריכת קנאביס בגיל ההתבגרות על מבנה המוח, וכיצד הן שונות בהשוואה לצריכת קנאביס שהחלה בגיל מאוחר יותר. המחקר, שפורסם אתמול (רביעי) בכתב העת Molecular Psychiatry (השייך לקבוצת כתבי העת היוקרתית Nature), מציג באמצעות דימות MRI כיצד אזורי מוח אחדים שונים במבנה שלהם אצל אנשים שצרכו קנאביס בגיל ההתבגרות, לעומת אנשים שהחלו לצרוך קנאביס בגיל מאוחר יותר. יתרה מכך, החוקרים זיהו הבדלים התנהגותיים שעשויים, לטענתם, להיות מוסברים בחלקם על ידי ההבדלים במבנה המוח.
בכלליות, ידוע כי המוח עובר שינויים ועודו מתפתח לא רק בילדות המוקדמת, אלא גם בשלבים מאוחרים יחסית של ההתבגרות. זו גם אחת הסיבות לכך שקיימת הסכמה די גורפת על כך ששימוש בקנאביס בגילאים הללו הוא אינו בריא ואף מזיק, טענה שגם תומכי לגליזציה רבים נוטים להסכים איתה. הכוונה כאן היא בעיקר לשימוש פנאי בקנאביס, כאשר בנוגע לצרכים רפואיים, כמובן שעל הרופא המטפל להבחין בין עלות לבין תועלת – כלומר בין הנזק שעלול לגרום הקנאביס לבין היתרונות הרפואיים שלו.
למחקר המוצג כאן היו שותפים חוקרים ממדינות רבות באירופה, וכן מארצות הברית. הוא התבסס על מסד נתונים עשיר שנאסף במספר מוקדים באירופה במשך שנים, ונכללו בו בסך הכל 704 משתתפים. כל משתתף עבר דימות מגנטי (MRI) בהיותו בגיל 22, ובו נמדד עוביים של אזורי מוח קורטיקליים שונים (אזורים שונים המשויכים לקורטקס – השכבה החיצונית של המוח וזו שאחראית למרבית התפקודים המתקדמים של האדם). על פי שאלונים שהמשתתפים השיבו עליהם, הם חולקו על ידי החוקרים לפי הגיל שבו החלו לצרוך קנאביס: גיל ההתבגרות (גילאי 14-19) או בוגרים צעירים (19-22). כקבוצת ביקורת נבחנו משתתפים שלא צרכו קנאביס מעולם.
המחקר מציג בבירור ירידה משמעותית בעובי הקורטקס של צעירים הצורכים קנאביס מגיל ההתבגרות, לעומת צעירים הצורכים קנאביס מגיל מאוחר יותר. למעשה, הפער בין צעירים שהחלו לצרוך קנאביס אחרי גיל 19 לעומת בני גילם שלא צרכו קנאביס מעולם, הוא קטן למדי. הפערים העיקריים התגלו באזורים קדמיים של הקורטקס (הקורטקס הפרה-פרונטלי), אזור האחראי – מאוד בכלליות ובהפשטה – על תפקודים ניהוליים כמו ויסות רגשי, תכנון פעולות, קבלת החלטות וזיכרון קצר טווח. על פי דיווחים עצמיים אודות שימוש בקנאביס בתקופה בה בוצעה הבדיקה, ניכר ששימוש בקנאביס בגיל ההתבגרות מקושר לשימוש מוגבר בקנאביס גם בגיל מאוחר יותר, תוך קורלציה מובהקת עם השינוי במבנה המוח.
לא מדובר כאן במחקר הראשון שמציג את ההשפעות של צריכת קנאביס בגילאים צעירים על מבנה המוח. עם זאת, רוב המחקרים בנושא בוצעו בבעלי חיים, ואילו מרבית המחקרים בבני אדם התבססו על מדגמים קטנים הרבה יותר. החוקרים מציינים כי אזורי המוח שבהם נראו עיקר ההבדלים הם גם האזורים שעוברים התפתחות משמעותית בגיל ההתבגרות, מה שמצביע על האפשרות שקנאביס פוגע בתהליך ההתפתחות התקין של המוח. עוד הם מציינים כי פגיעה באותם האזורים מקושרת פעמים רבות להפרעות פסיכיאטריות, החל מהפרעת קשב וריכוז ועד לסכיזופרניה. חשוב להדגיש שמדובר במקרים חריגים, אבל האפשרות בהחלט קיימת, והמסקנה המתבקשת היא שכדאי להימנע מצריכת קנאביס בגיל ההתבגרות, ובוודאי שמצריכה כרונית בכמויות גדולות. אם לא מדובר בצורך רפואי של ממש, ככל הנראה שהנזקים ארוכי הטווח בהחלט לא שווים את זה.