אפשר לחלק את מטופלי הקנאביס הרפואי ל-2 קבוצות: אלו שצרכו קנאביס עוד הרבה לפני שהחלו לקבל את הטיפול ברישיון, ואלו שמעולם לא נגעו בקנאביס עד שקיבלו המלצה מרופא וראו כי טוב. מחקר שנערך בדנמרק בחן את ההבדלים בין שתי הקבוצות הללו; מה הם הגורמים המאפיינים את כל אחת מהקבוצות, האם הם צורכים קנאביס באופן שונה, האם הם צורכים סוגי קנאביס שונים, והאם בכלל קיימים הבדלים מגמתיים ביניהם בנוגע לגיל ולמגדר.
לצורך המחקר גויסו 2,281 משתתפים הסובלים מהפרעות רפואיות שונות ומטפלים בהן באמצעות קנאביס. הם ענו על סקר שכלל מספר שאלות בנוגע לצריכת קנאביס, כמו גם איסוף נתונים דמוגרפיים כללים, והם חולקו על-פי הסקר ל-3 קבוצות מחקר: אנשים שמעולם לא התנסו בשימוש בקנאביס לצרכי פנאי (1,052), אנשים המשתמשים בקנאביס לצרכני פנאי מדי פעם (624), וצרכני פנאי קבועים (605).
מה ההבדל בין צרכנים רפואיים חדשים לצרכנים ותיקים?
ממצאי המחקר העיקריים נראים כך: קודם כל, מבין צרכני הקנאביס החדשים (כאלו שלא השתמשו בו לצרכי פנאי בעבר) – מספר הנשים גדול בהרבה לעומת בקרב צרכנים ותיקים. בנוסף, צרכנים חדשים נוטים להשתמש בקנאביס יותר בעבור טיפול בתסמינים סומטיים (למשל כאבים), לעומת צרכנים ותיקים, אצלם השימוש לטיפול נפשי מופיע באחוזים גבוהים יותר.
לעומת צרכני קנאביס מנוסים, מטופלים חדשים נוטים יותר להשתמש בשמני קנאביס עתירי CBD ובאחוזים נמוכים יחסית של THC (החומר הממסטל העיקרי בצמח). את המידע העיקרי שלהם הם מקבלים בעיקר מהאינטרנט ומרשתות חברתיות, לעומת משתמשים ותיקים, אשר להם כבר יש ידע רחב יותר מניסיון אישי, וכנראה גם ממכרים וקרובים.
נקודה מעניינת נוגעת לתחושות האישיות של צרכני הקנאביס השונים בנוגע לצמח. במענה לשאלה "האם אתה מרגיש צורך להסתיר את השימוש בקנאביס רפואי?", דווקא צרכני הקנאביס הוותיקים הם אלו שענו "כן" באחוזים גבוהים יותר. יתכן כי הסיבה לך היא שהם רגילים להסתתר ולהצניע את השימוש שלהם בקנאביס, ולא בהכרח רואים בו רק תרופה, בניגוד לצרכנים רפואיים חדשים.
גם במענה לשאלה "האם את שוקל או שקלת להפסיק את השימוש בקנאביס?", תשובה חיובית הייתה נפוצה יותר בקרב צרכני קנאביס קבועים, ואילו כמעט כל המטופלים הרפואיים שלא צרכנו קנאביס קודם לכן, ענו על כך בשלילה. גם כאן ניתן למצוא את ההסבר בניסיון העבר העשיר יותר של המשתמשים הוותיקים, כמו גם בעובדה שהם צורכים קנאביס "חזק" יותר, עשיר יותר ב-THC ובשל כך גם נתון יותר לתופעות לוואי שונות.
מהממצאים המעניינים העולים מהמחקר ניתן להסיק דבר או שניים על הבדלים בין-אישיים שכדאי לרופאים להכיר כשהם בוחרים טיפול מסוים או זן מסוים בעבור המטופלים שלהם. לא רק השימוש העתידי, אלא גם ניסיון העבר, עשוי לקבוע במידה רבה את ההתמדה בטיפול ואת הצלחתו.
