באופן טבעי, כשעוסקים בצמח הקנאביס, הנושא העיקר שעולה קשור בהשפעות המיידיות של השימוש בו: בין אם מדובר על תחושת ה"היי" המוכרת, בין אם על אפקטים טיפוליים כמו הפחתה במספרם של התקפים אפילפטיים, בין אם השפעה על שינה, עייפות, נהיגה, או כל תחום אחר בחיים. אבל נושא שמדובר הרבה פחות הוא האפקט ארוך הטווח של השימוש בקנאביס: מה קורה כשההשפעה שלו מסתיימת? אילו שינויים מותיר אחריו הקנאביס, אחרי שהוא כבר יצא מהגוף?
אלו השאלות עליהן עונה מאמר חדש ומקיף שפורסם בסוף השבוע שעבר בכתב העת המדעי Addiction. מדובר במאמר הסוקר את מרבית הממצאים המדעיים הבולטים בנוגע לתופעות הלוואי של שימוש קבוע בקנאביס, כפי שנמצאו בשורה ארוכה של מחקרים שעסקו באלפים רבים של נבדקים.
בסך-הכל מאגד המאמר נתונים של 43,000 נבדקים ונבדקות. הוא מחולק למספר קטגוריות, כאשר בכל אחת מהן קיימת התייחסות לתופעת לוואי מסוימת, ולקשר שלה לשימוש כרוני בקנאביס. הממצאים מתייחסים לאופן המיידי בו משפיע השימוש בצמח, ובוחן מה מן ההשפעות הללו נשאר גם לאחר זמן רב.
הממצאים העיקריים העולים מן המאמר נוגעים להשפעת הקנאביס על תפקודי למידה וזיכרון. נמצא כי שימוש קבוע בקנאביס עשוי ליצור פגיעה מתמשכת בלמידה מילולית, בזיכרון מילולי ובזיכרון לטווח קצר. גם במבדקים הבוחנים גמישות מחשבתית וקבלת החלטות נמצא כי השימוש בקנאביס פוגע במידה כלשהי בביצועים, גם לאחר שהחומר מפסיק להשפיע באופן ישיר על המוח. אותו הדבר נכון גם לגבי תפקודים מוטוריים עדינים.
במבדקי זיכרון חזותי לא נמצא הבדל בין צרכני קנאביס לבין אנשים שאינם משתמשים בו כלל. כמו כן, חשוב לציין שמרבית ההבדלים שצוינו לעיל הם לא מאוד חזקים ומהותיים. כלומר – מדובר בהבדלים שניתן לזהות במבדקי מעבדה התנהגותיים ופיזיולוגיים, ובהחלט ניתן לסמוך על מהימנותם, אבל לא בהכרח מדובר בהשפעה משמעותית ונרחבת על חיי היומיום של הנבדקים עצמם.
דבר נוסף שחשוב לציין הוא שגם כשמדובר בהשפעה ארוכת טווח של שימוש בקנאביס, אין בהכרח מדובר על השפעה לכל החיים. המדדים עשויים להשתנות ממחקר למחקר, אבל גם השפעה שנמשכת 5 ימים אחרי צריכת קנאביס נחשבת בהקשר זה כ"ארוכת טווח", אבל ממש לא בטוח שניתן יהיה לזהות אותה גם אם היא תיבדק כעבור מספר ימים נוספים.