ההבדלים בסטטוס החוקי של קנאביס בין מדינה למדינה בארצות הברית, מהווים קרקע פורייה למחקר שיענה על השאלה המתבקשת מאליה: כיצד משפיעה לגליזציה של קנאביס על אחוזי הצריכה? זו בדיוק השאלה עליה עונה מחקר שפורסם בשבוע שעבר (ב-6 בפברואר) בכתב העת Preventive Medicine.
המחקר נערך על-ידי קבוצת חוקרים מקנדה, וכלל כ-168 אלף אזרחים אמריקאים בגילאי 18 ומעלה, המתגוררים במדינות שונות בארצות-הברית. החוקרים חילקו את כלל הנבדקים ל-3 קטגוריות על-פי אופי חוקי הקנאביס במדינות בהן הם מתגוררים: מדינות בהן קיים שימוש מוגבל (כלומר רק ב-CBD או רק בעבור מספר קטן של התוויות רפואיות) בקנאביס לצרכים רפואיים, מדינות בהן קיים שימוש נרחב בקנאביס לצרכים רפואיים, ומדינות בהן השימוש לצרכי פנאי הוא חוקי לחלוטין (לגליזציה מלאה). השאלה סביבה התבסס המחקר הייתה "האם צרכת קנאביס ב-30 הימים האחרונים?".
אם הנחתם שככל שחוקי הקנאביס יותר מתירניים כך גם צריכת הקנאביס עולה, בהחלט צדקתם. על-פי תוצאות המחקר, במדינות בהן מותרת צריכת קנאביס מוגבלת בלבד לצרכים רפואיים, אחוז משתמשי הקנאביס עומד על 4.96%. במדינות בהן תפוצת הקנאביס הרפואי גדלה יותר, עומד אחוז הצרכנים על 6.5%. במדינות בארצות-הברית בהן חלה לגליזציה מלאה של קנאביס, 12.33% מהמשיבים על הסקר דיווחו כי השתמשו בקנאביס לפחות פעם אחת ב-30 הימים האחרונים.
משתמשים, אבל כמה, למה ואיך?
בכל הקבוצות שהשתתפו במחקר, מבין האנשים שהעידו כי צרכו קנאביס לאחרונה, כ-70% דיווחו כי הם צורכים קנאביס בתדירות גבוהה. כמו כן, כ-70% העידו כי הם משתמשים בקנאביס לצרכי פנאי, נתון שחזר על עצמו גם במדינות בהן יש לגליזציה מלאה וגם באלו בהן אין (מעניין למדי הוא כי דווקא במדינות הלגליזציה אחוז צרכני הפנאי היה מעט נמוך יותר).
נתון מעניין נוסף הוא שככל שחוקי הקנאביס מתירניים יותר, כך עולה אחוז הצרכנים שעושים שימוש בשיטות שאינן עישון: במדינות בהן השימוש הרפואי בקנאביס הוא מוגבל, 85% מצרכני הקנאביס עושים זאת בעישון. במדינות לגליזציה, לעומת זאת, למעלה מ-31% משתמשים בדרכים חלופיות, כמו משקאות קנאביס ומוצרים אכילים.
המידע שעולה מן המחקר אינו מפתיע, אבל בהחלט מהווה חותמת על הנחות שרבים הניחו מראש ללא ביסוס מדעי. במדינות בהן יש לגליזציה קל יותר להשיג קנאביס, לרכוש אותו ולהשתמש בו ללא חשש, וכל אלו מעלים מאוד את אחוזי השימוש בצמח בפועל.