"מאיה שאלה אותי: את חושבת שתבכי ככה אם אני אמות?"

יותר מ-200,000 נשים בישראל נפגעות מאלימות מדי שנה, ולמרות הזעקה ההולכת וגוברת, לא נעשה שום דבר כדי לעצור את זה. לפני שבוע וחצי זה קרה שוב: מאיה גלוגובסקי, סטודנטית לרפואה בת 38, נרצחה ב-31 לאוקטובר על ידי בן קסטרו, גבר שהכירה באתר הכרויות. הם יצאו חודשים ספורים, ועל פי החשד היא סירבה להצעת הנישואין שלו, מה שעורר ויכוח והוא שלף סכין ושיסף את גרונה בעודם ברכבו. מעצרו של קסטרו הוארך עד ה-15 בנובמבר, וכעת ממתינים לקביעת פסיכיאטר שאמור לבחון אם הוא כשיר לעמוד לדין.

גלוגובסקי ז"ל הייתה דמות מוכרת מאוד בתעשיית הקנאביס. היא פיתחה סטארט אפ, הייתה שותפה במשרד ליעוץ עסקי בתחום, הייתה דמות מפתח בקנאבילוג, בחברת וונטיז, ופעילה מרכזית בארגון "Women Can Cann", קהילת נשים בתעשיית הקנאביס הישראלית.

היא למדה בבית הספר לאומנות "תלמה ילין", אחרי הלימודים טיילה באירופה, וסיימה תואר שני בבית הספר הגבוה למנהל ושיווק בינלאומי בווינה. את לימודי הרפואה החלה בגיל מבוגר יחסית, כשהיא בת 36, וזה היה עבורה חלום שהתגשם. היא התקבלה ללימודי רפואה באוסטריה, והחליטה שלימודים בגרמנית אולי יהיו קשים מידי, אז ניסתה והצליחה להתקבל ללימודי רפואה גם בישראל, והעובדה שתסיים את לימודיה בגיל מאוחר יחסית לא עצרה בעדה. חבריה לעבודה ולחיים מגדירים אותה כפרפקציוניסטית, נעימה, טובת לב ודמות אהובה על כל מי שהכירה.  

תמרה בן שטרית, שלמדה עם מאיה ז"ל בווינה ב-2005, מספרת: "הגעתי למבחנים ומאיה הייתה שם גם. בגלל שהגענו שבועיים לפני תחילת הלימודים, היה לנו זמן ביחד ומאוד התחברנו. גרנו יחד במעונות, בחדרים נפרדים באותו המסדרון. אחרי הלימודים גרנו יחד כשותפות לדירה. היא אחד האנשים הכי שמחים שהכרתי, תמיד חייכה. גם כשבכתה חייכה. היא הייתה טובת לב, אדם מאוד לא שיפוטי. היא הייתה עבורי משענת, ותמיד ראתה אותי. למשל הייתה לי יום הולדת, והיא ידעה שאמא שלי תמיד הכינה לי עוגת גבינה. היא התקשרה לאמא שלי לקחת את המתכון שלה כדי שזה יהיה בדיוק כמו שאני אוהבת. כשסיימנו את הלימודים היה טקס מאוד מרשים, אבל אף אחד מהמשפחה שלי לא הגיע. מאיה הרגישה עם זה לא טוב, ארגנה כמה חברים ויחד קנו לי כרטיס טיסה כדי שאוכל לבקר בארץ. היא הייתה מעולה בהכל, לא משנה מה היא עשתה היא תמיד עשתה את זה הכי טוב. כל דבר שנגעה בו עשתה אותו עד הסוף. יום אחד היא החליטה שהיא רוצה להתמקצע באפיה. היא עשתה דברים משגעים עם פרפרים ופרחים, ואפתה לאירועים וחתונות. היה בה קסם מיוחד. היא לא ידעה לעשות משהו פחות ממעולה".

מה עבר עלייך כששמעת על הרצח הנורא?

"לקח לי יום שלם לעכל את מה שקרה. חוויתי אובדן בחיים, אבא וסבים וסבתות אבל האובדן הזה היה הכי קשה שהיה לי בחיי. אני זוכרת שהיינו יחד בטיול בפולין, כשחזרנו סבתא שלי נפטרה, ואת היום של הלוויה העברתי עם מאיה ואחותי. בכיתי על מות סבתי ומאיה שאלה אותי פתאום 'את חושבת שתבכי ככה אם אני אמות?'. לא ידעתי איך להגיב, ועכשיו בלוויה חשבתי לעצמי שמעולם לא בכיתי כמו שבכיתי בלוויה של מאיה. לפחות היא קיבלה תשובה. מאיה הייתה מאוד מיוחדת. אדם של נתינה שלימודי הרפואה מאוד התאימו לה."

"גברים פוחדים שנשים יעליבו אותם, נשים פוחדות שגברים יהרגו אותן"

יעל זילברמן, ממקימות קהילת "Women Can Cann", פגשה את מאיה ז"ל לראשונה בכנס הקנאביס הבינלאומי ‘קנאטק’. "הייתה תחרות סטארט אפים, מאיה הציגה את הסטארט אפ שלה, באופן מדהים", היא מספרת. "היא הייתה מרשימה מאוד, ניצחה את התחרות והצטרפה לקהילת הנשים בתעשיית הקנאביס. היא הייתה בחורה מאוד אינטליגנטית, מלאת תשוקה לתחום הקנאביס. חלמה להביא שינוי, הייתה יזמית בנשמה, מהנשים האלה שתמיד חושבות איפה הן עוד יכולות להתפתח. כשהכרתי אותה קצת יותר לעומק הבנתי שהיא יצאה ממערכת יחסים אלימה. ליווינו אותה צמוד בתהליך. עודדנו אותה להבין שיש לה כל כך הרבה מה להציע בזוגיות ובכלל. היא הייתה מאוד נסערת, עברה תקופה מאוד קשה ובו זמנית מאוד רצתה שזה כבר יקרה, האהבה. היא הייתה מאוד מיוחדת אבל כנראה שהיא לא הייתה מודעת לכמה היא נהדרת, וזה שובר את הלב. יש משפט מאוד מפורסם שאומר 'גברים פוחדים שנשים יעליבו אותם, נשים פוחדות שגברים יהרגו אותן'. משפט נוראי אבל נכון. הם היו בסך הכל חודשיים-שלושה ביחד, היא העליבה אותו כשסירבה להצעת הנישואין והוא רצח אותה".

איריס בינקוביץ, מנכ"לי חברת הקנאביס "אינוקאן פארמה", התרשמה גם היא מאוד מאישיותה של של מאיה. "התרשמתי מהיזמות שלה, העומק שלה והתעוזה. היא פתחה שווקים בינלאומיים וניסתה לעזור לנו בשיווק והפצת המוצרים", היא מתארת. "היו לה יכולות לפרוץ גבולות ולהגיע לאנשים תמיד במקצועיות בחן ובנועם. היא לא פחדה להעז. היא הייתה אמיתית עם הדעות שלה, הלכה איתן קדימה. היו לה 'מרפקים' אבל היא השיגה בנועם את מה שהיא רוצה. פרח".  

"הכרתי את מאיה בתחילת הקורונה. כל הפגישות היו אז מחוץ למשרדים, ואת ראיון העבודה עשינו בפארק בגבעתיים", מספר יורם אשל, יו”ר חברת "קנאבילוג", שמאיה בה עבדה כאחראית על תחום השיווק והמכירות. "הייתי 14 שנה מנהל לוגיסטי של 'טבע' בכל העולם. באתי מעולם הפארמה, וגיליתי את עולמות הקנאביס הרפואי. הקמתי חברה שמתמחה בלוגיסטיקה של קנאביס רפואי בארץ ובעולם. למאיה היה ניסיון, היא הכירה את עולם הסושיאל. עשינו שיחות זום עם חברות בכל העולם, היא הייתה כל כך אינטליגנטית, אישה מאוד מרשימה. הייתה לה חזות נסיכותית, פנים שמשדרות נדיבות ומאור פנים. היא הייתה מאוד יסודית והצליחה ליצור קשרים בכל העולם. ואז היא הודיעה לי שהיא הולכת ללמוד רפואה. זה לא היה טריוויאלי בגילה. היא לא הייתה אדם שמשתף ואני לא אדם חופר, כך שלא היו לנו הרבה שיחות אישיות, אבל היו לנו המון שיחות על רפואה. הייתי בטוח שבגלל פערי הגילאים בינה לבין הסטודנטים יהיה קושי, אבל בשבעה אצל אמא שלה הגיעו המון סטודנטים שלמדו איתה ודיברו עליה בהערצה גדולה, מתברר שהגיל לא היה פקטור".

"אתה יכול להיות אדם כל כך מוצלח, ובסוף אתה בודד ורק רוצה אהבה"

מעין יואלס, שהייתה בעבר מנהלת פיתוח עסקי של חברת 'תיקון עולם', הכירה את מאיה מתעשיית הקנאביס. שתיהן היו חלק מהצוות של קהילת הנשים Women Can Cann. "הכרתי אותה כשזכתה בפרס בתחרות סטארט אפ. היא הייתה אישה כל כך מרשימה, כולנו ישבנו נדהמים ותהינו מי זאת האישה היפה והרהוטה הזאת. היא הייתה מאוד מלומדת אבל גם מאוד צנועה, מין שילוב של טוב לב עם מקצועיות ברמה מאוד גבוהה. היה לה רצון ללמוד ולהבין דברים עד תום, שום דבר אצלה לא נעשה 'על הדרך'. היא ממש רצתה לעשות טוב בעולם הזה. מה שהכי שובר לי את הלב שאתה יכול להיות אדם כל כך מוצלח, ובסוף אתה בודד, אתה רק רוצה אהבה. וזה שהיא לא הצליחה להגיע לאהבה זה כנראה הביא אותה למחשבה שהיא לא טובה מספיק, ולהתפשר, אבל מי חושב על רמה כזאת של פסיכופטיות?. היא רצתה שיאהבו אותה אבל זה גם הוביל לזה שהיא לא הצליחה לשמור על עצמה. זה טרגי ממש.

"בעיני חשוב שזה לא יהיה לשווא, שזה לא ישכח בין השורות. בואו נדבר על זה, בואו נשים מלפנים שוב את האלימות נגד נשים, אסור לנו להתעלם מזה. זה חייב להיות אירוע שתהיה לו התייחסות, זה מה שהייתי רוצה בשבילה. שזאת תהיה נקודה שנשים יזכרו. שנחקור את זה, שנבין איך לא להגיע לסיטואציות כאלה, איך נשים יכולות לשמור על עצמן בתוך הרצון הזה לאהבה. אני מקווה שהדבר הזה יוביל לשיח. היא הייתה מאוד מאוד אהובה, מוקפת בחברים, היא נגעה בהמון אנשים. ההלם הזה שבר לי את הלב. לא יכולתי לאכול שלושה ימים. רק חשבתי על הרגעים האחרונים שלה, הבן אדם הכל כך טוב הזה עומד מול הרוע הזה".   

גם סמנכ"לית "מדוקאן" נרקיס טסלר הכירה את מאיה ז"ל מהפעילות בקהילת "Women Can Cann" ושימשה לה כמנטורית. "מאיה תמיד הייתה לבושה טיפ טופ. תמיד 'ליידי', היא הייתה כל כך איכותית, מגנט שכל אחד נמשך אליה". היא מספרת, "היא הייתה כל כך שאפתנית תמיד רצתה עוד. היא תמיד רצתה להשפיע. עשתה המון ותמיד בצניעות. תמיד מוקפת בחברים, הרפתקנית, לא פחדה משום דבר. באחת השיחות שהיו לנו על הקריירה שלה אני זוכרת שהיא הסתכלה עלי ואמרה: 'אני רוצה להעז', זה משפט שנשאר לי. אני זוכרת את העיניים הנוצצות שלה. היא תהיה מאוד חסרה"

"יום לפני הרצח היא השאירה לי הקלטה. לא הצלחתי להביא את עצמי להקשיב"

"נפגשנו בשיעורי אנטומיה, עבדנו עם גופות של אנשים שתרמו את גופם למדע", מספרת שני כספי, שהייתה חברה של מאיה מלימודי הרפואה. שני בת 23 הייתה כמו אחותה הקטנה של מאיה, אבל מעבר לפער הגילאים הן גם היו חברות טובות. "בשבילי זאת הייתה חוויה מאוד קשה ומאיה הייתה מאוד חמה מהרגע הראשון, לכל אורך הקשר", שני מתארת ומתקשה לעצור את הדמעות. "בילינו ימים רבים בים בבקרים, בשיחות אין סופיות. יום לפני הרצח היא השאירה לי הקלטה שאני מתקשה לשמוע אותה עכשיו שוב. אמרה לי כמה היא אוהבת ומתגעגעת אלי. לא הצלחתי להביא את עצמי להקשיב. עם מאיה תמיד היה כיף. לקחתי ממנה המון היא נתנה לי הרבה מחוכמת החיים שלה ויכולתי לסמוך עליה. היא תמיד הכילה בלי שיפוטיות. ידעתי שאני תמיד יכולה לספר לה הכל. היא יהיה מאוד חסרה. כל כך כואב לי שהיא איננה ואני מתגעגעת אליה מאוד. הלוואי שהיינו יכולות לסיים ביחד את המסע הזה, להיות רופאות והלוואי שהיא הייתה יכולה לקבל את האהבה שמגיע לה לקבל. היא הייתה מאוד חכמה והאמינה בטוב שבאנשים". 

מיכל גליק, אחותה של מאיה, כתבה פוסט מרגש בפייסבוק: "אחותי היקרה, לא חשבתי בחיים שככה את תתפרסמי. הייתי בטוחה שאת תצילי את העולם!!!. מקווה שכולם יזכרו אותך כמו שהיית. הילדה הכי יפה בגן והילדה הכי חכמה בגן. עם החיוך הכי יפה בעולם!! בכל מה שנגעת תמיד הצלחת. אין מילים שיכולות לתאר את האובדן שאנחנו מרגישים היום. נגעת בכל כך הרבה אנשים!! עזרת לכל כך הרבה אנשים. את היית מיוחדת. אהובה כל כך. אני לא מאמינה שאני כותבת את זה. אוהבת אותך לנצח. ומקווה שאת מראה להם מי הבוס שם למעלה. אני מבטיחה לך, שאנחנו לא נעצור עד שנקבל פה צדק. צדק למאיה שלנו".