לדברי הפסיכיאטר אהרון פלשמן מבאר שבע, כמחצית מאוכלוסיית עוטף עזה סובלת מפוסט טראומה.מדוע מעטים מהם בלבד אוחזים באישור לקנאביס רפואי?
נטלי מעוטף עזה סובלת מבעיות גב קשות אולם עד כה, ניסיונותיה לקבל אישור לקנאביס רפואי דרך מרפאת כאב לא צלחו. היא משיגה מידי פעם קנאביס בשוק השחור שמרגיע במקצת את הכאבים, אבל לא את הטראומות הנפשיות שהצטברו בחיים תחת מטחי קסאמים."אין לי ספק שאני עם פוסט טראומה", היא מודה ומוסיפה ביאוש: "אבל אני לא יודעת למי לפנות!"
ק' מתגורר בעוטף עזה משנת 95 ועובד 'על גבול הרצועה'."לא פעם ולא פעמיים נפלו לידי רקטות", הוא מספר, "לאחרונה שמתי לב שהתגובות שלי הפכו לקיצוניות יותר כשיש רעש: אני חש דופק מואץ, הפכתי לאדם עצבני, כל דבר קטן יכול לגרום לי להתקף זעם. בנוסף, מחלת האסטמה ממנה אני סובל החמירה לאחרונה. כל רעש קטן מקפיץ אותי וגורם לי לעשר דקות לפחות של קושי נשימתי ודופק מואץ. תודה לאל שאני מצליח להשיג קנאביס פה ושם דרך חברים, זה הדבר היחיד שעוזר לי להתמודד עם המציאות כאן"
מדוע לא הוצאת עד היום אישור לשימוש בקנאביס רפואי?
"אולי נותר בי משהו מהאופי הסובייטי", הוא משיב בחיוך עצוב: "סובלים בשקט".
שאלתי את הפסיכיאטר ד"ר אהרון פלשמן המתגורר באר שבע, כמה אחוזים מהתושבים הוותיקים בעוטף עזה והדרום סובלים להערכתו מפוסט טראומה.
"זו שאלה נוקבת", השיב ד"ר פלשמן. "לפני מבצע 'שומר חומות' זה הגיע בעוטף עזה לפחות ל 30-50%. עכשיו, אחרי המבצע, אני מעריך שעברנו את ה-50% ואילו בבאר שבע, אשקלון, אשדוד ועד איזור ראשון לציון, אני מעריך שאנחנו מדברים על לפחות 20% מהתושבים שסובלים מפוסט טראומה בדרגת חומרה זו או אחרת. עם זאת, באופן יחסי, מעטים בלבד בעוטף עזה קיבלו רישיון לשימוש בקנאביס רפואי".
מהי לדעתך הסיבה לכך?
"יש שהגישו בקשה ונדחו על ידי היחידה לקנאביס רפואי, אבל הרוב כלל לא טורח להגיש בקשה. רובם נואשו מהפרוצדורה של משרד הבריאות, או שהם נרתעים ממנה למפרע. הם מעשנים קנאביס, אבל בלי רישיון. למיטב התרשמותי, בקיבוצים שבעוטף כ 60-70% מעשנים קנאביס ללא רישיון. חבל שמשרד הבריאות לא פועל לתיקון המצב, הרי יש להם את הכלים לעשות זאת, באמצעות תשדירים ברדיו ובטלויזיה. אבל הם לא עושים זאת".
אכן, אי אפשר להימנע מלתהות, מדוע משרד הבריאות איננו טורח לעודד את תושבי העוטף והדרום לבדוק את זכאותם לקנאביס רפואי, כפי שהוא עודד אותנו לבצע בדיקות שונות או להתחסן נגד קורונה. הרי בסופו של דבר, זה אמור להיות האינטרס של המדינה שהרי לא פעם, קנאביס רפואי הוא הדבר היחיד שמצליח לסייע לנפגעי פוסט טראומה לחזור ולתפקד בצורה פחות או יותר סבירה.
אני מניח שיהיו מי שיטענו כי "אם נתיר קנאביס רפואי באופן גורף מידי לתושבי העוטף, זה יהיה מדרון חלקלק ללגליזציה מוחלטת". מתנגדי הקנאביס הרפואי השמרנים תמיד נהגו לנופף באיום ה"מדרון החלקלק". הפעם, אני מקווה ששר הבריאות החדש לא ירתע מהאיומים על המדרון החלקלק שכן הלגליזציה בדרך, כך או אחרת.
מדוע לא להקל על תושבי עוטף עזה והדרום ולהגמיש את התנאים לקבלת האישור הרפואי? למשל, מדוע לא לעדכן את נוהל 106 הקובע כי מי שסובל מפוסט טראומה צריך לסבול שלוש שנים (!) בטרם יהיה זכאי לרישיון רפואי לקנאביס?
נקווה כי לשר הבריאות בממשלה הבאה יהיה את אומץ הלב שיאפשר לו לפעול לתיקון המעוות על מנת שהמדיניות תקבע לפי המציאות ולפי העובדות בשטח, ולא לפי קנבינופוביה (פחד בלתי רציונלי מקנאביס) של בעלי השפעה שונים.
שלומי סנדק הינו יועץ בכיר "עץ הדעת" המרכז לקנאביס רפואי