עבור המטופלים בקנאביס רפואי, השנה שחלפה התחילה בתקווה; תקווה שהתנפצה בשבר גדול, עם דחייתה של העתירה כנגד הרפורמה בידי בג"צ. בבת אחת הגיעו לסיומן כמעט שלוש שנות מאבק, וברגע אחד נגזר על עשרות אלפי חולים קשים במחלות חשוכות מרפא – שעד לאותה העת היו מוגנים בצו מידי בג"צ עצמו - לשלם אלפי שקלים בכל חודש (במקום כמה מאות שקלים בחודש טרם הרפורמה) עבור התרופה שהם נזקקים לה – או להיוותר בלעדיה. עשרות אלפי חולים אחרים, שלא היו מוגנים בצו בג"צ זה והחלו נדרשים לסכומי עתק אלו כבר בשנת 2019, איבדו גם הם את הסיכוי לפתרון כלשהו בעתיד.
ובעוד שרוע הגזירה לבדו יותר מהצדיק את שברון הלב של כולנו, הלב של כולנו נשבר גם כי הגורם הממסדי היחיד שעוד האמנו שיעשה עימנו חסד – ובוודאי צדק – הפנה לנו עורף והותיר עשרות אלפי חולים קשים בסבל, ולעיתים בסכנת חיים, בלי הטיפול הרפואי שלו הם נזקקים ושעד לפני רגע היה בידם. לרגע נדמה היה שמשבר האמון הזה כל כך גדול – שהוא באמת הצליח "להזיז משהו" בקרב מקבלי ההחלטות. איך לומר זאת בעדינות, אפילו משרד הבריאות – אותו תבעה עמותת הקנאביס הרפואי בראשותי בבג"צ בגין פגעי הרפורמה – לא האמין שבג"צ העניק בידיו פסק דין שפוטר אותו מכל אחריות, ומותיר אותנו - החולים הקשים שעליהם הוא אחראי – בלי הטיפול הרפואי שלו אנו נזקקים.
לרגע אחד קטן, נראה היה שגודל האירוע וחומרת הסכנה סוף סוף עושים את שלהם, והמערכת הפוליטית משמיעה קול זעקה ודרישה ממשית לפתרון דחוף. חה"כ שרן השכל הניחה על שולחן המליאה את הצעת החוק להסדרת הטיפול בקנאביס רפואי, שלו הייתה עוברת במליאה בנוסח שהוצע אז – הייתה מביאה לחסכון של עד כ-%40 בעלויות הייצור, וכתוצאה מכך גם בעלויות הרכישה עבורנו המטופלים. אחרי שנים בהם שרי בריאות (ולעיתים גם הסגנים שלהם) הזכירו את מטופלי הקנאביס הרפואי מעל בימת הכנסת אך ורק לגנאי – לרוב תוך האשמתם על לא עוול בכפם ב"שימוש לא ראוי" בתרופה שלהם, הנאום חוצב הלהבות שהעניקה חה"כ השכל ערב ההצבעה במליאת הכנסת על הצעת החוק – בו נתנה לנו שם ופנים וחמלה – הציג גישה חדשה ומבורכת. אחרי שעל התחום הופקדו כל השנים גברים בלבד, התמונה של חברות כנסת רבות חוגגות את העברת הצעת החוק בקריאה טרומית הרגישה כמו סימן לשינוי אמיתי.
לרגע אחד האמנו שלמרות שהשנה התחילה ברגל שמאל, השנה נצליח בכל זאת לקדם סוף סוף פתרון ממשי. אבל בפוליטיקה כמו בפוליטיקה, השמחה לעולם קצרת-מועד – והמשבר הבא תמיד נמצא מעבר לפינה. עם פרסומה של הצעת החוק יצאה נגדה הסתדרות הרוקחים בחירוף נפש, וגם שר הבריאות הבהיר שהוא מתכוון להעביר מהלכים משל עצמו – כאלה שלטעמו יפתרו את הבעיות בלי הצעת חוק. כשהוועדה בראשות חה"כ השכל כבר התחילה לעבוד, החלה התנגדות גם מצד קופות החולים – שמשום מה דורשות את הזכות לגבות מאיתנו תשלום עבור הנפקת מרשמי קנאביס, אבל אין להם בעיה להנפיק אינספור מרשמים לנרקוטיקה בחינם. בנוסף, משרד הבריאות החל להעלות כל מיני "דרישות מקצועיות" ששינו את פניה של הצעת החוק כמעט בלי היכר. וכך משרדי הבריאות והאוצר, קופות החולים, בתי המרקחת והמפעלים, כולם "לקחו את הזמן" והתמקחו על הנוסח. במקביל ובגלוי, חיבר משרד הבריאות מיני תקנות – כ"טלאים" על בגד – שאותם התכוון להתקין לבסוף, במקום הצעת החוק שהוא העמיד פנים שהוא משתף איתה פעולה.
עד שתם שעון החול על חיי הממשלה היחידה שבמסגרת הסכמיה הקואליציוניים התחייבה לפתור את מצוקותינו, ועל אף מאמץ אחרון מצידה של חה"כ השכל - הצעת החוק נפלה בקריאה ראשונה ונגנזה. הממשלה התפרקה, הצעת החוק נפלה, אבל – כך ניסה שר הבריאות ניצן הורוביץ לשכנע אותנו – עוד לא אבדה תקוותינו. כי כעת משהצעת החוק כבר אינה מפריעה לו בדרך – הצעה ששר הבריאות לא טרח לוודא שמפלגתו שלו תצביע בעבורה – הוא יכול לפתור לבדו את כל הבעיות באמצעות תקנות.
וכך, את השנה החולפת מסיימים המטופלים בקנאביס רפואי, כשחדשות לבקרים מפיץ משרד הבריאות מיני טיוטות למיני תקנות במיני היבטים של תחום הקנאביס הרפואי. טיוטות, שכולן מתחרות זו בזו מי מהן תגרום לנו המטופלים יותר נזק ממה שכבר נגרם לנו, ואף אחת מהן אפילו לא מתיימרת לנסות ולתקן דבר. קבלתה של טיוטת תקנות אחת תביא הלכה למעשה לאיסור על כל מטופל בקנאביס רפואי לנהוג בשום נסיבות - ותותיר אלפי קטועי גפיים ומשותקים אסירים בביתם. טיוטת תקנות אחרת תייקר דרמטית את עלות קבלת המרשם - בו בזמן שתצמצם את מספר הרופאים שיוכלו לנפקו. טיוטת החלטה שלישית מבטיחה לעשות משהו שהובטח כבר לפני למעלה משנה וחצי - ולחייב את העוסקים בתחום בדיווח על רווחיהם – אבל זה רק טיוטה, אז אולי בעוד שנה וחצי כשהיא תהפוך לרשמית זה גם יקרה.
זו הייתה שנה של המון "רגעים קטנים". שנה שבה קרו המון דברים חדשים שנתנו לנו תקווה. מעולם לפני כן לא עברה בכנסת ישראל בשום קריאה – גם לא טרומית – הצעת חוק כלשהי בתחום הקנאביס, ומעולם לפני כן לא הייתה ועדה בכנסת שתפקידה אך ורק לפתור את מצוקת אוכלוסיית המטופלים בקנאביס רפואי. כל "ההתחלות החדשות" הללו גרמו לנו להאמין – לעוד רגע אחד קטן - שאכן דברים יכולים להשתנות, שמשהו בלתי צפוי עוד יכול לקרות. אבל גם הרגע הזה חלף מהר. כי למרות שהייתה זו שנה של המון תהפוכות ו"התחלות חדשות", עבורנו המטופלים זו הייתה גם שנה רצופת אכזבות, שנה שבה למדנו לפחד מהרגע שאחרי – הרגע שבו התקווה מתנפצת.
