גם בימים בהם הלגליזציה מבססת את מעמדה בעוד ועוד מדינות, אמסטרדם עדיין נחשבת לבירת הקנאביס הבלתי-מעורערת של העולם. עוד הרבה לפני שמישהו בקולורדו חשב להדליק ג'וינט בציבור, ובימים בהם אפילו רישיונות לקנאביס רפואי נראו כמו חלום רחוק, בבירת הולנד כבר ניתן היה לשבת ולעשן ג'וינט בשקט ובשלווה, באחד מעשרות בתי הקפה – או למעשה מועדוני הקנאביס – הידועים יותר כ"קופי שופס". ההנאה מקנאביס, במקרים רבים כחלופה נוחה לאלכוהול, לא הייתה נחלתם של המקומיים בלבד; אמסטרדם הפכה בעשורים האחרונים למוקד עליה לרגל של חובבי קנאביס מכל העולם, שמגיעים אל העיר כדי להנות מג'וינט או שניים או חמישה מבלי לחשוש מרשויות החוק, נוסף על שאר האטרקציות שהעיר היפהפייה הזאת מציעה.
>> חוקי הקנאביס בכל מדינה בעולם: תמונת מצב מעודכנת
אבל בחודשים האחרונים משהו השתנה. זה עדיין לא מורגש ברחובות, אבל בחלונות הגבוהים של אמסטרדם כבר נוסחו החוקים שימנעו כניסת תיירים אל הקופי שופס בעיר. המטרה היא להפחית את הפשיעה, ולדלל את מספר התיירים שמגיעים להולנד רק כדי לצרוך קנאביס. "העירייה רואה בהם תיירים נחותים", אומר לנו אריאן רוסקאם, מבכירי תעשיית הקנאביס העולמית, והבעלים של ששה קופי שופס באמסטרדם. "ועם זה אני יכול להתווכח. למה אתם מתכוונים כשאתם קוראים להם 'נחותים'?".
אם יש נושא שגורם לרוסקאם לאבד את שלוותו – זה האיום לסגור את הקופי שופס בפני תיירים, וניכר מאוד שהנושא בדם לבו. הוא כועס על עיריית אמסטרדם, והוא מוטרד מההשלכות ארוכות-הטווח של המהלך על הצעירים שמתגוררים בעיר.
רוסקאם, המכונה גם 'מלך הקנאביס', מוכר בכל העולם בשל מאות זני הקנאביס שפיתח, ומכיר מקרוב מאוד את שוק הקנאביס של אמסטרדם כבר עשרות שנים. את השיחה איתו אנחנו מקיימים בחווה של חברת "גרינקום" בדרום הארץ, שם הוא מבקר כחלק משיתוף פעולה עם החברה שנועד להביא זני קנאביס חדשים לישראל. "ב-1992 פתחתי את הקופי שופ הראשון שלי – The Green House. הוא עדיין שם, כמו גם כל המועדונים האחרים שלנו. במשך 15 שנה הייתי הדובר של איגוד קמעונאי הקנאביס בהולנד, ויעצתי לשלושה ראשי עיר של אמסטרדם בעבר. יואכים, השותף שלנו, הוא הדובר של האיגוד ב-12 השנים האחרונות. הוא גם היה יו"ר האיגוד. הוא ייעץ לממשלה בנושאים רבים, הוא ייעץ למפלגות, ועכשיו הוא בקשר עם ראשת העיר של אמסטרדם."
"אתם עושים מניפולציה לייעוץ שאתם אמורים לתת. אני קורא לזה שחיתות"
"היו לנו כמה מקרים בעבר בהם ראשי העיר ביקש לסגור את הקופי שופס", מתאר רוסקאם. "מכל מיני סיבות. עכשיו הסיבה היא למנוע תיירות קנאביס. השם של ראשת העיר החדשה של אמסטרדם הוא פמקה האלסמה, והיא נציגה של מפלגה סביבתית. היא באה עם הרעיון המטורף הזה של לסגור את הגישה לתיירים לקופי שופס במרכז אמסטרדם.
הם באו לפני שנה עם דו"ח שבו נכתב כי 57% מהתיירים באים לאמסטרדם בשביל קופי שופס, ועכשיו הם חושבים שאם הם יסגרו את זה, כל אותם התיירים לא יבואו יותר. אז התחלנו לבדוק את הדו"ח הזה, שנכתב על ידי קבוצת לובי רשמית שעובדת פעמים רבות בשביל הממשלה, וכותבת דו"חות כשהממשלה מבקשת. בגלל מה שנרשם בדו"ח הזה, רוצים לסגור את הקופי שופס לתיירים. אז איך הם עשו את המחקר? המחקר בוצע באזור החלונות האדומים, והם ראיינו רק אנשים בגילאי 18-25. אז כל מי שמבוגר יותר, לא נחשב בשביל הריאיון. ולא ראיינו אותם בשדה התעופה, בתחנת הרכבת, במוזיאון או בסירות שבתעלות. ראיינו רק אנשים בכניסה לחלונות האדומים. יש פה נתון מאוד מוטה.
אז מה שאנחנו עשינו, ממש לאחרונה, זה ביקשנו מקבוצת לובי אחרת, שגם היא עובדת עם הממשלה, שתעשה את אותו הדו"ח בשבילנו, אבל הפעם לא רק באזור החלונות האדומים. אמרנו להם שילכו לשדה התעופה, למוזיאונים, לתעלות, ושלא יראיינו רק אנשים בגילאי 18-25, אלא כל תייר שמגיע. כי למה לדבר רק עם מחצית מהתיירים? אלא אם הסיבה היא שאתם יודעים שהתיירים האחרים לא הולכים לקופי שופס, ואז אתם עושים מניפולציה לדו"ח, ואתם עושים מניפולציה לייעוץ שאתם אמורים לתת. אני קורא לזה שחיתות. זו שחיתות. אז עכשיו הדו"ח החדש יצא, ומתברר שרק 7-11% אחוזים מהתיירים באמסטרדם, מגיעים בשביל הקופי שופס. אם מסתכלים על זה ככה, אין כל היגיון בלמנוע מתיירים להיכנס לקופי שופס. תזכור שיש לנו את כל תעשיית המלונאות מאחורינו, רוב המפלגות הפוליטיות מאחורינו, כולם מאחורינו."
שחיתות, שקרים וסמים קשים: הבעיות האמיתיות של אמסטרדם
"בעיה הרבה יותר גדולה באמסטרדם היא שיש המון נערים צעירים שאין להם עבודה, שמגיעים מכל מיני רקעים" רוסקאם מתאר בכעס. "60% מהתושבים באמסטרדם הם זרים ו-40% הולנדים. אז כל הילדים הצעירים הללו, מכל המקומות מהם הם מגיעים, הם יעלו על קטנוע, ייסעו ברחבי העיר, ויספקו לתיירים קנאביס, כי לתיירים אסור להיכנס לקופי שופס. יש לנו כבר עכשיו בעיה אדירה עם סמים אחרים; ברחובות מתרחשות עסקאות ענק שהמשטרה לא יכולה לשלוט בהן. העירייה והמשטרה מבטיחות כי כשהן יכוננו את החוק, יהיו הרבה שוטרים ברחובות, אבל אין שוטרים. יש מחסור של 500 שוטרים באמסטרדם. אז זה שקר טהור. שקר טהור. הם משקרים. מאיפה הם ישיגו שוטרים?
אז כל הדברים הללו ביחד – הם יוצרים מצב בו אלפי ילדים, אולי אפילו 10,000, יעלו על קטנועים וימכרו מריחואנה. ומה הצעד הבא בשביל הילדים הללו? הם ימכרו קוקאין. ואז מה? הם יריחו את הכסף, הם צעירים, אין להם חינוך - הם יהפכו לדילרים. אז אנחנו יוצרים כמות אדירה של סוחרי סמים ברחובות, ובעוד 5-10 שנים מעכשיו המצב יהיה משוגע לחלוטין. זה מה שיקרה אם הם יישמו את החוק הזה. ואנחנו מזהירים את כולם.
באופן מפתיע, רוסקאם לא אומר אף מילה על הפגיעה הפוטנציאלית בבעלי העסקים עצמם, שיאבדו רבים מלקוחותיהם. כשאני שואל אותו על הנושא, ההסבר שלו ברור לחלוטין. "אתה מנסח את זה באופן מאוד נחמד", הוא מתייחס לשימוש שלי במושג 'בעלי העסקים'. "אבל האויב יגיד שהם כולם סוחרי סמים, ושלא אכפת לו שהם יאבדו את העבודה שלהם. אז זה לא טיעון שאנחנו שמים על השולחן."
יש עוד תקווה?
אך למרבה המזל, הוא טוען שיש תקווה. נכון לעכשיו, החוק עדיין לא נכנס לתוקף. "ידונו בזה שוב", הוא אומר. "בגלל שבחודש מרץ היו בחירות חדשות. אז יש מועצה שמאלנית חדשה, והם יקבעו את האג'נדה של העירייה ב-3-4 חודשים הקרובים. דיברנו עם יושבי הראש של רוב המפלגות, והם כולם אמרו שהם לא רוצים את זה.
ראשת העיר, למרבה המזל, הודיעה שהיא לא תעשה את זה ללא הסכמת המועצה. אז כרגע נראה שהולכת להיות לנו הצבעה דמוקרטית על הנושא, אבל אף פעם אי אפשר לדעת. אנחנו מאוד חשדניים ועוקבים בזהירות כדי לוודא שהאסון הזה לא יקרה באמסטרדם. כמה אנשים עובדים מאוד-מאוד קשה. יואכים השותף שלנו, ועוד כמה אנשים, עובדים יום ולילה עם עורכי דין, עם לוביסטים, עם מפלגות פוליטיות, עם עובדי רחוב ועם שוטרים, כדי לוודא שהדבר הזה לא יקרה. אנחנו נלחמים בזה ואנחנו ננסה לנצח. זה יהיה קרב ארוך, אבל אנחנו מנסים לעזור לכולם להבין שאסור לעשות את זה, כי זו ממש שגיאה. כרגע, בכל אופן, עדיין לא יישמו את החוק. אתה יכול לבוא מחר לאמסטרדם ולהיכנס לקופי שופ. בבקשה, תבוא."