על פי דו"ח מרץ של היק"ר (יחידת הקנאביס במשרד הבריאות) יש קרוב ל- 89,000 מטופלים בישראל. אבל מה באמת אנחנו יודעים על אותם מטופלים? יום המריחואנה הבינלאומי הוא הזדמנות חשרטט את דמותו של מטופל הקנאביס בישראל. נעזרנו גם בנתונים שסיפקו עבורנו עמותת מעל"ה – מרכז להחלמה ושיקום באמצעות קנאביס רפואי על שם עוז מנדלביץ ז"ל, ויצרנו פרופיל שלו.
המטופל הישראלי הוא גבר (2/3 גברים לעומת 1/3 נשים).
הוא מעדיף לצרוך את הקנאביס הרפואי בעישון או באידוי.
הוא מעל גיל 31 ונחשב ל'מבוגר' ביחס למטופל האמריקאי, שלרוב נמצא בשנות ה- 20 לחייו.
ההתוויה הרפואית על פיה יקבל רשיון לקנאביס נובעת לרוב כתוצאה מכאב כרוני (כ-55% מהמטופלים).
המטופל הצבר צורך כ- 40 גרם קנאביס רפואי לחודש.
קנאביס רפואי בישראל הוא מצרך יקר, המטופל הישראלי מוציא בממוצע כ- 15,000 ש"ח בשנה. לאור העובדה שהקנאביס אינו נכלל בסל התרופות, שירותי הרפואה על הוצאת הרשיון בשנה הראשונה ינועו בין 1500-5000 ש"ח בשנה הראשונה. (זה כמובן תלוי איזה החזרים מקבל אותו מטופל ואיפה נעשה הרשיון).
הוא צורך תפרחת במינון של T20/C4 שנחשב לחזק ומכיל כמות מקסימלית של אחוזי THC בארץ.
המטופל המקומי לא יודע הרבה על קנאביס. בישראל אין תרבות קנאביס בדומה לארה"ב, ולכן מקורות המידע של המטופל הישראלי הן בעיקר מהרשת וממכרים וחברים שמטופלים או צורכים בעצמם כלומר, הדעות הקדומות והסטיגמות עדיין מלוות אותו ולכן הידע עוד מוגבל.