צרכני מריחאונה מכירים את ה-20 באפריל כחג לאומי לתרבות הקנאביס, אך מעטים יודעים כיצד נבחר התאריך. אגדות אורבניות מייחסות את המספר לקוד בקרב שוטרים לעישון מריחואנה, או את שירו של בוב דילן "יום גשום" כי כשמכפילים 12 ב-35 התוצאה היא 420, או אפילו הרחיקו לכת וטוענים כי זו יום ההולדת של אדולף היטלר. אך כל השמועות הללו, אינן אמיתיות.
הסיפור האמיתי מתרחש אי שם בשנות ה-70. חמישה תלמידי תיכון (סטיב קאפר, דייב רדיקב, ג'פרי נואל, לארי שוורץ ומארק גרביץ') סן רפאל במרין, קליפורניה, היו נפגשים מחוץ לקמפוס מדי יום בשעה 16:20. הם כינו את המפגש "420" כקוד לעישון מריחואנה. אחרי שהיו מעשנים, נהגו לאתגר את עצמם תחת השפעת הקנאביס. הם קראו להרפתקאות הללו "ספארי".
מאוחר יותר, אחיו של רדיקס סייע לו להתחיל לעבוד עם להקת הרוק Grateful Dead, זו הסיבה שמייחסים ללהקה עזרה בפופולאריות של המונח "420". "הגיע הזמן להפסקת 4:20" , הפך למשפט שכיח.
ב-28 לדצמבר 1990 חילקה קבוצת צעירים באקולנד עלונים שהזמינו אנשים לעשן "420" ב-20 באפריל בשעה 16:20. אחד מהם הגיע עם סטיב בלום, כתב לשעבר של המגזין High Times. המגזין הדפיס את העלון ב-1991 והמשיך להתייחס למספר. עד מהרה הוא נפוץ בעולם כקוד למריחואנה.