ב-2016, הוציא לראשונה משרד הבריאות את מתווה המדיקליזציה של הקנאביס ונתן תקווה לעשרות אלפי מטופלים בישראל. היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות (היק"ר), הייתה אמורה לפקח על תחום הרישוי וההנפקה ולהבטיח שלמטופלים תהיה גישה ראויה לזנים הנדרשים להם מבחינה טיפולית. בדומה לתחומים אחרים בבירוקרטיה הישראלית, גם כאן נראה שבין המתווה על הנייר ובין המציאות בפועל, יש פער לא קטן.
ההוצאה הכספית אדירה
לפני שהרפורמה של משרד הבריאות יצאה לדרך ב- 2019, כל מטופל שנמצא מתאים לרשיון ולאחר מסכת בירוקרטית מייגעת, היה זכאי למינון החומר שלו מחוות נבחרות לבחירתו, בתשלום קבוע של 370 ₪ בחודש. העלות לא היתה קשורה לכמות החומר לה נזקק, לזנים שהוזמנו או לריכוז ה-THC. המטופל יכול היה ליצור קשר באופן ישיר עם צוות החווה וללמוד על הזנים השונים והיתרונות שלהם ישר מהיצרן.
כל זה השתנה מהיסוד, כאמור, ב-2019. מנקודת הזמן הזו, משלמים המטופלים לפי גרם ובעיקר, לפי ריכוז ה-THC. חברות חדשות נכנסו לשוק וחוות קיימות התחילו לייצא לחו"ל. מעבר לעובדה שהשליטה בתוצר הסופי עוברת כעת דרך גורמים מתווכים רבים, התמחור החדש הופך את התרופה ממוצר צריכה בסיסי למותרות שרק מעטים יכולים להרשות לעצמם.
"לי יש רישיון ל-80 גרם, זה אומר מעל 2,000 שקל בחודש רק בשביל התרופה שלי", מספר לנו א', שכבר תקופה ארוכה לא עומד בעלויות הקנאביס הרפואי. "יש לי תסמונת נדירה בשרירים שגורמת להם להתנתק מסיב העצם, אני בקושי ישן בלילות, חי על קצבת נכות ונשוי פלוס שלושה. ממה אני אמור לחיות בדיוק? אתה יכול להרשות לעצמך תרופה ב-3,000 שקל בחודש?".
בצעד נואש ובאין ברירה, החליט א' לגדל בעצמו את המינון הנדרש לו לצריכה עצמית. ההוצאה הזו עלתה לו עלות חד פעמית של כ-900 שקלים והוצאה נוספת מדי חודש של כ-150 ₪ בחודש על חשמל. כשהצורך הרפואי הוא כל כך קריטי וכשהאלטרנטיבה היא לחזור לרשימת מכולת של תרופות אופיאטיות, א' מגדיר את הצעד הזה כנואש.
מי קובע את המינון?
במהלך השיחות שלנו עם מטופלים חזר שם אחד שוב ושוב. ניר יופטרו, שהפך לאחד האקטיביסטים הבולטים בתחום הקנאביס בשנים האחרונות. יופיטרו מסביר כי באסדרה החדשה יש עוד היבט בעייתי.
"הבעיה האמיתית היום היא לא עם בעלי הרישיון אלא עם מסורבי הרישיון, או לפחות עם אלו שלא מאשרים להם מינון מתאים. יש במדינת ישראל 800 אלף איש שמשרד הבריאות דוחה את בקשתם לרישיון, או שהם זקוקים למינון של 200 גרם בחודש שלא יוכלו לקבל. אני, למשל, מקבל 40 גרם בחודש אבל משתמש ב-120".
האם לא הרופא הוא זה שאמור לקבוע את המינון שאתה זקוק לו?
"הספר הירוק, שאמור להיות התנ"ך של כל המתודיקה הקלינית בתחום הקנאביס הרפואי בישראל הוא הנפצה מוחלטת של יובל לנדשפט, מנהל היק"ר. אין בסעיפים שלו שום ביסוס על סימוכין מדעיים. הספר מתעלם לחלוטין מכמות הCBD- וקנבינואידים אחרים. מבחינת משרד הבריאות כיום, קיים רק THC. כשזה מגיע לשימוש יתר, אין שום הוכחה שב-CBD או CBM, קיים דבר כזה בכלל".
"מדובר בהזיה שאין לה אח ורע בעולם. משרד הבריאות מתעלם ממחקרים רפואיים ולמעשה, הוא מתעלם גם מהחוות עצמן. חברה חדשה הוציאה טיפות CBD 100% וממליצה על 2000 מ"ג ביום, משרד הבריאות נותן לי את הבקבוקון הזה לחודש. יותר מזה, בוא נסתכל מה קורה היום עם חולי אפילפסיה, ילד מקבל מינון של 30 גרם ואדם בוגר 70 גרם. איך זה בכלל מסתדר פרמקולוגית? אין כאן שום היגיון מדעי".
הרישיון לא מבטיח רצף טיפולי
לרבים מהמטופלים יש כמה התוויות רפואיות. במקרים לא מעטים, כדי לטפל בכולן הם יזדקקו לכמה זנים. המשמעות מבחינה כלכלית עבורם היא, תשלום יותר גבוה כדי לקבל כיסוי לכל הצרכים הרפואיים. אבל לא רק ההיבט הכלכלי הוא משהו שצריך לקחת בחשבון, אלא הוודאות לגבי הזן שיקבלו בכל חודש. למרבה הצער, סוגיית הרצף הטיפולי היא אחת מהמורכבות והבעייתיות ביותר איתה מתמודדים היום מטופלים.
"בארה"ב, מופיע על האריזה פירוט של 12 רכיבים פעילים, כולל טרפנים – בארץ, אם יהיה לך מזל יהיו שלושה", משתף אותנו יופטרו.
הזנים מחולקים על פי קטגוריות שונות שאמורים לספק כיסוי לקטגוריות רפואיות. כיום, לוקח משרד הבריאות בחשבון אך ורק את ריכוז ה-THC וה-CBD בתהליך קבלת ההחלטות הזה, ולעתים גם את ה-CBM. בפועל, צמח הקנאביס מכיל מאות רכיבים פעילים שמשפיעים על התכונות הטיפוליות שלו ועל תופעות הלוואי. לכן, זן מסוים מהקטגוריה לא יספק בהכרח את המענה המתאים, כמו זן אחר באותה הקטגוריה. הסיטואציה הזו שוות ערך למצב בו היינו נכנסים אל בית המרקחת לקנות אנטיביוטיקה ולא היינו יודעים איזה סוג אנטיביוטיקה קנינו עד שהיינו פותחים את האריזה בבית.
"אומרים לי שקיבלתי Banana OG. בחודש שעבר זה היה זן שגדל ברמת הגולן, על אדמה שטובה לגידול דובדבנים, בחודש שלפניו קיבלתי אותו בכלל מקנדה והחודש זה צמח שגדל בערבה, איפה שמגדלים פלפלים וחצילים – אבל זה Banana OG!", אומר בזעם א'.
הייצוא המתגבר, הרגולציה הכבדה והמיקוד בשני רכיבים, THC ו-CBD בלבד, יוצרים מצב בו לא תיתכן זמינות מובטחת של זן מסוים למטופל. מדי חודש, הוא עשוי לגלות שלמעשה החליפו לו את התרופה. גם אם יוכל לקבל את אותו זן ממש, תחת אותו שם, אזורי ותנאי הגידול משתנים ומכאן גם השפעותיו.
"קטשופ לא עושים מעגבניות ירוקות"
ההתמקדות הזו ב-THC לא פוגעת רק בביסוס המדעי למדיניות משרד הבריאות, היא עלולה לפגוע גם באיכות הגידול. נכון להיום, משרד הבריאות לא מתיר למכירה פרחי קנאביס בריכוז של מעל 24% THC. בפועל, רבים מהזנים שמוצעים היום למטופלים עשויים להגיע לריכוז גבוה בהרבה. הפתרון? פשוט קוטפים אותם מוקדם יותר.
"כל ילד יודע שקטשופ לא עושים מעגבניות ירוקות", יופטרו צוחק, "החקלאי יודע שאם הצמח יבשיל ויעבור את הריכוז המותר, הוא ייאלץ לזרוק את כל היבול. לכן, הוא פשוט קוטף אותו בוסר כדי שרחמנא ליצלן לא נקבל צמח בריכוז THC גבוה יותר. צמח שהריכוז שלו בזמן בשלות הוא 30% ומגיע לשוק 15% הוא פשוט צמח לא מוכן".
"הפכנו לשוק של סטלנים"
בפועל, ישנם לא מעט זנים, כמו White Widow, למשל, שמכילים ריכוז נמוך בהרבה מ-24% לאחר הבשלה ומציעים מענה רחב למגוון התוויות רפואיות. לעומת זנים שכמעט ולא מכילים THC כלל. השאלה המתבקשת היא למה הזנים האלו לא נפוצים יותר בשוק ומקודמים על ידי משרד הבריאות. כאן, שותפים לאחריות משרד הבריאות והצרכן יחד. באופן טבעי, יש לא מעט מטופלים שיצר ההרפתקנות מוביל אותם לטעום זנים שונים. עם הביקוש, מתעצב ההיצע וכך משרד הבריאות עסוק יותר בבלימת ריכוז ה-THC, מאשר בשמירה על רצף טיפולי או התאמה להתוויות רפואיות.
חשוב לציין שבמדינת ישראל גידול קנאביס אסור והוא נחשב לעבירה פלילית חמורה.
אין לכם חשש מההשלכות החוקיות?
"למטופלים אין ברירה", מוסיף ניר, "זה או חיים או מוות. אף אחד לא נהנה מזה. סגרו אותנו מכל הכיוונים מבחינת המחיר, האיכות הרצף הטיפולי. רק ככה יש לי הבטחה שאני אוכל לקבל את התרופה שלי".
"אם משטרת ישראל תחליט לעצור אותי, הם יהיו חייבים לספק לי בית מרקחת שלם", מציין א'. "בלי הקנאביס יש לי רשימת תרופות ענקית ואני מניח שלא יתנו לי לעשן ג'וינט בכלא. את השמן הגוף שלי לא מצליח לספוג. בכל מקרה, לא השאירו לי אפשרות אחרת. אני חייב את הזן שלי כדי לישון כמו בנאדם. במקום לחכות לחסדים שלהם, אני אשקיע אוהל ועוד 300 שקל בחודשיים הוצאות חשמל ויש לי את הזן שלי בראש שקט!", מתאר א'. "מחיר נגיש, רצף טיפולי, התאמה מדויקת לצרכים. אז למה שלא אגדל? בשני עציצים יש לי את ה-80 גרם שאני צריך ובכסף שנשאר אני קונה אוכל".
*משרד הבריאות בחר שלא להגיב לכתבה