כבר 21 מדינות בארה"ב הפכו את השימוש בקנאביס לצרכי פנאי לחוקי. קולורדו ומדינת וושינגטון עשו זאת ראשונות, ב-2012, והשאר הצטרפו במהלך העשור. אלא שדווקא בניו יורק סטייט, אחת המדינות הליברליות באמריקה, שהעבירה חקיקת לגליזציה באביב 2021, ניכר שהתהליך הסתבך כהוגן. הבלגן שנוצר שם בחודשים האחרונים גורם לנזק לא קטן למגדלים, למוכרים, לצרכנים, וגם למדינה, שלקופתה עוד לא נכנסו המיסים המובטחים מקנאביס – אחד התמריצים המובהקים של הלגליזציה.
התהליך עובר לרוב די חלק: ההצעה על לגליזציה עוברת לבוחרים, בדרך כלל בבחירות או בבחירות האמצע, בתי המחוקקים המדינתיים מכינים את החקיקה הרלוונטית, ולאחר שהיא מאושרת ונבנית התשתית הרגולטורית, מתחילה המדינה לחלק רישיונות מכירה. כך מתחילות להיפתח חנויות לממכר קנאביס ומוצריו, הצרכנים רוכשים וכולם מרוויחים. החלק הזה, הדי חשוב ורשמי של מתן הרישיונות למוכרים, לא קרה עדיין בניו יורק. זה לא שאין שם חנויות לממכר מריחואנה. במנהטן למשל, הניחוח המוכר של הקנאביס מורגש היטב, מתערבב עם ארומות של סתיו, פיח וזה שעולה מהעגלות לממכר פיצוחים מסוכרים שנמצאות בכל פינת רחוב. אבל כל החנויות האלה – החל ממקומות חדשים וטרנדיים ועד הבודגות של פעם שהחליטו להצטרף לחגיגה – הם בלתי חוקיים בעליל.
אפשר למצוא קנאביס בעיר בשלל מקומות. במקרים מסוימים, יש רכבי טרנזיט שפשוט עוצרים ומוכרים ישירות מהבגאז'. אבל כל חנויות הקנאביס, כל דוכן שמוכר וויד וכל משאית קטנה, למעשה עושים את זה באופן לא חוקי, מה שהרשויות מכנות "קנאביס אפור". כתוצאה מכך, הצרכנים לא בהכרח יודעים מה הם קונים. כתבת של מגזין The Vox שערכה סיבוב חנויות במנהטן, גילתה שברוב המקרים, היא לא קיבלה חומרים ארוזים של מותגים מוכרים, על החבילה לא הייתה שום אינפורמציה לגבי הזנים ומידת החוזק, או כל אלמנט שיספק מידע לגבי החומר שרכשה. כך בהחלט לא נראית לגליזציה.
"אף אחד מהמוכרים האלה לא מציית לחוק. הם לא מורשים למכור כלום, הם רותמים את העגלה לפני הסוסים", אומר דובר רשות הקנאביס של ניו יורק Office of Cannabis Management, המכונה בקיצור OCM. ניסיון לעצור את הממכר הלא חוקי הוא מורכב מעט – הרשויות לא מעוניינות שהמשטרה תתחיל לפשוט על דוכנים ולעצור מוכרים. "הרעיון של לעצור אנשים שחורים או חומים שמוכרים קנאביס בבודגה הוא סיוט פוליטי", אומר ג'סי קמפואמור, אחד מהאדריכלים של חקיקת הלגליזציה בניו יורק.
ב-20 בנובמבר הכריזה ה-OCM על רשימה סופית של מועמדים שיקבלו סוף סוף אישור לממכר קנאביס במדינה. מתוך רשימה של 903 מבקשי רישיון, נבחרו בסך הכל 36 שיקבלו אותו בשלב הזה. בין רשימת הדיספנסריז שיורשו למכור קנאביס בסיבוב הראשון יש שמונה ארגוני נון-פרופיט והשאר אינדיבידואלים. אבל העובדה שרשימת המועמדים שקיבלו רישיון פורסמה, לא אומרת שזה קורה מחר. מדובר בתהליך לא קצר בכלל, ותושבי ניו יורק ייאלצו לחכות עוד קצת, ובעיקר להמשיך לרכוש קנאביס בצורה מפוקפקת.
יחד עם הנפקת רישיונות המכר, ה-OCM שחרר גם מסמך בן 282 עמודים המפרט את תנאי הרגולציה. "הרגולציות אמורות לשקף כללים לשוק בטוח, רווחי, מובל צרכנים ומבוסס על עסקים קטנים", הודיעו בסוכנות. חלק מהחנויות, כך מקווים שם, ייפתחו עוד בסוף 2022. "אנחנו מתרגשים להעניק היום את הרישיונות לשימוש בקנאביס למבוגרים", אמר דובר ה-OCM. "ניו יורק מוכנה שהמכירות יתחילו כבר השנה". בסופו של דבר, מייעדים שם 150 רישיונות ברחבי המדינה, כאשר בערך 20 רישיונות נוספים אמורים להיות מחולקים מדי חודש. "אנחנו מצפים ש-20 דיספנסריז ייפתחו כבר עד סוף השנה הזו", אמרה באוקטובר מושלת ניו יורק, קת'י הוקול. "אנחנו לא ניתקע על זה, ונמשיך לחלק עוד רישיונות, זה הולך לעבוד, וזה יהיה מצליח."
נכון לעכשיו, לא רק שלא כולם בטוחים לגבי האמירה הזו, הרי שבפועל שלל חברות לגידול קנאביס מפסידות סכומי עתק בגלל הסחבת בניו יורק.
על פי דיווחים אחרונים, מתברר שכמויות עתק של קנאביס שכבר נקצר ויובש והוכן לשימוש על ידי המגדלים, נתקע במחסנים שלהם בגלל העיכוב בחלוקת הרישיונות. הסכום ששווה הקנאביס הזה שיושב ומתייבש, תרתי משמע, הוא בדיוני – למעלה מ-750 מיליון דולר. בחווה הניו יורקית Hudson Cannabis Farm, מסבירים שהם פשוט יושבים ומחכים שה-OCM ייתן להם אור ירוק להתחיל למכור לחנויות. "הדרך לשוק עדיין מאוד לא ברורה", מסבירה מנכ"לית החווה מלאני דובסון. "אמרו לנו שוב ושוב שהחנויות ייפתחו עד סוף השנה", אומרת דובסון לבלומברג. "אני פעלתי על פי המידע הזה, שזה מה שבאמת עומד לקרות, התכוננו לזה". דובסון לא לבד, וכמוה יש עוד לא מעט חוות שנותרו עם שקים מלאים בפרחי קנאביס. האם הם יוכלו למכור אותם לחנויות לכשייפתחו סוף סוף? אין לדעת.
הסיבה שהמגדלים עלולים להיכנס להפסדים משמעותיים, היא שאיכות החומר מתחילה להידרדר ברגע שהוא מתחיל להתיישן. הגוון של הפרח נפגע, וכך גם הניחוח שלו וכמובן האיכות. "קנאביס ישן מתחיל לקבל גוון חום", מסבירה דובסון. לחוות הקנאביס אמנם יש במתקנים אפשרות לשימור הקנאביס למניעת ההתקלקלות שלו למשך 12 חודשים בערך, אבל לא לכל החוות יש את הפריבילגיה הזו. אלה מהן שלא יוכלו לשמר את החומר, ייאלצו פשוט להיפטר ממנו.
סיבה נוספת לעיכוב היא תסבוכת משפטית בשל הדרישה הרגולטורית בניו יורק. דרישת הסף של המדינה היא שבעלי הרישיונות יהיו חברות בעלות זיקה מהותית למדינת ניו יורק ושלבעליהם אין היסטוריה של עבירות קנאביס. הדרישות האלה, כך מתברר, מעכבות את התהליך בעקבות צו מניעה זמני שהוציא שופט במישיגן, המונע מהמדינה לחלק 63 מהרישיונות הנחשקים למוכרים בחמישה אזורים במדינה. אחד התאגידים שהיו אמורים להיות חלק מהחגיגה, Variscite NY One המבוסס במישיגן, הגיש בקשה לצו לבית המשפט בטענה שהדרישה המקדמית של הרגולטור, שהחברה תוכיח שהיא ממוקמת בניו יורק או לפחות יש לה קשרים מהותיים שם כמו משרדים ראשיים או מגורים, ושלבעליה אין עבר פלילי בהקשר של קנאביס, מפרה הגנה חוקתית על מסחר בין מדינתי. לא סתם החברה תובעת – בעליה העיקריים הוא קנת גיי, שהורשע במדינת מישיגן בעבירות הקשורות לקנאביס. הבקשה שלו לקבל רישיון בניו יורק נדחתה על ידי ה-OCM בגלל שהוא המחזיק העיקרי בחברה ובעברו עבירת קנאביס, וכי אין לחברה קשר מספיק משמעותי למדינת ניו יורק. עו"ד בפירמה גדולה בניו יורק טוען שלצו משפטי כזה עלולה להיות השפעה הרבה יותר מרחיקת לכת. הדרישה הרגולטרית של ניו יורק מתייחסת לעוד 14 אזורים שונים במדינה, הוא מסביר, והיא עלולה למנוע מאינדיבידואלים ממדינות אחרות למכור או להגיש בקשה לרישיון במדינה. ניו יורק מצדה, מנסה לשמור על השוק שלה סגור כדי לתת לו לצמוח ולשגשג במהרה. את בית המשפט לא בטוח שזה יעבור.