את הנכונות לבצע רפורמה בתחום הקנאביס הרפואי בישראל הביעו במשרד הבריאות כבר בשנת 2016, אך זו נכנסה לתוקפה רק במהלך 2019. בבסיסה נשענת הרפורמה על ההבנה וההכרה בסגולותיו של צמח הקנאביס ותועלתו בהקלה על תסמיני מחלות וכאבים כרוניים ושיפור חייהם של חולי סרטן, פרקינסון, קרוהן, טרשת נפוצה, תסמונת טורט והסובלים מפוסט טראומה ועוד. מטרתה היא להעניק לקנאביס מעמד של תרופה תוך הסדרת התחום, הבטחת איכות המוצר, זמינותו והפצתו הרציפה בקרב מטופלים הזקוקים לו.
הנפקת רישיון רפואי
בשנים האחרונות, עוד הרבה לפני כניסתה של הרפורמה לתוקף והסדרת הרגולציה הכוללת של תחום צריכת הקנאביס הרפואי בישראל, הצליחו מטופלים לקבל רישיון לרכישה ולצריכה של הצמח, אך אלה נאלצו לעבור תהליכים ארוכים ומייגעים אל מול רופאים ובירוקרטיה סבוכה. הרופאים נאלצו לשלוח המלצתם למתן רישיון אל היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות (יק"ר) ומטופלים רבים מצאו עצמם ממתינים זמן רב לאישור, בעודם ממשיכים לסבול מתסמיני המחלה. לא פעם הם גם נתקלו בקשיים שלאחר מכן בהשגת הצמח בכלל ובוודאי בהשגת זנים ספציפיים או מוצרי קנאביס רפואי שאינם לעישון.
עם כניסתה של הרפורמה הפך תהליך קבלת הרישיון לפשוט יותר, מוסדר יותר ובתוך שוק מפוקח, רגולטורי ומפותח. מטופל שמבקש היום לקבל רישיון לצריכת קנאביס רפואי, לאחר שטיפולים בתרופות קונבנציונליות הוכחו כי אינם יעילים לו, יכול לפנות לאחד ממאות הרופאים המומחים שהכשירה היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות (יק"ר), חלקם במסגרת הרפואה הציבורית ובעלות מפוקחת ולקבל את הרישיון המיוחל ישירות מהרופא.
עלות ביקור אצל רופא מומחה ומורשה להעניק רישיון לצריכת קנאביס רפואי ברפואה הציבורית עומד על 278 ₪ ע"פ החלטת הכנסת. עלות הביקור אצל רופא פרטי אינו מפוקח ויכול להגיע גם למאות שקלים לפגישה.
ספקים, מחירים ושרשרת ההפצה
עד לכינון הרפורמה שילמו המטופלים הישראלים 370 ₪ בחודש עבור השימוש בקנאביס רפואי ללא קשר לכמות הצריכה שלו. אך בישראל כמו בישראל, עת כניסתה של הרפורמה ובניגוד למאפיינים של שוק תחרותי, דווקא עלו מחירי הקנאביס הרפואי בעשרות ומאות אחוזים עד למצב שמטופלים רבים לא יכולים היו לעמוד בהם. זאת בעקבות גורמים חדשים שנכנסו לשרשרת הגידול, האריזה, ההפצה והמכירה של מוצרי קנאביס רפואי ועקב תווי התקן המחמירים שקבע משרד הבריאות אל מול חברות הגידול בעיקר.
בדצמבר 2019 ובעקבות עתירה שהוגשה לבג"צ ע"י כמה מהמגדלות הוותיקות, הציע משרד הבריאות מתווה חדש ודירוג מחירים שנע בין 470 ₪ בחודש לילד ו-150 ₪ לכל 10 גרם קנאביס רפואי למבוגר (מנה ממוצעת לשימוש היא כ-40 גר'). בתי המרקחת המוכרים קנאביס רפואי יקבלו 30 ₪ עמלה על כל מכירה. מדובר במתווה זמני ותחום זה נותר כרגע ללא פיקוח הדוק ונתון להחלטת המגדלים, היצרנים והמפיצים כך שהמחירים משתנים בהתאם לסוג המוצר והיצרן.
דבר מעניין נוסף קרה. עד לכינון הרפורמה עמדו המגדלים (כ-8 חברות) בקשר ישיר עם המטופלים הצורכים קנאביס רפואי וללא כל גורם מתווך. הם אלה שדאגו לאספקה שוטפת למטופלים והם גם מי שהיו אמונים על התאמת הזן למטופל, הדרכתו בשימוש בצריכת קנאביס רפואי וכדומה. דבר זה הביא להתמחות גבוהה של המגדלים הישראלים והבנה מעמיקה שלהם את התחום, מה שהוביל להתמקצעות גבוהה ולמומחיות שנחשבת מהגבוהות בעולם. היום, נותק למעשה הקשר בין המגדל למטופל ונוספו מספר גורמים לשרשרת ההפצה – מן המגדל למפעל, לבית האריזה ומשם להפצה בבתי מרקחת ברחבי הארץ ואל הלקוח הסופי.
יחד עם זאת, קבעה הרפורמה תו תקן לאיכות הקנאביס שנחשב למחמיר יחסית לעולם וכל המגדלים והיצרנים הישראלים מחויבים לעמוד בו. רק מי שעומדים בתקני IMC-GAP ו-IMC-GMP של יק"ר יוכלו לקבל רישיון לגידול, ייצור ומכירה של קנאביס רפואי בארץ.
קבלת מרשם
הרגולציה המחמירה של משרד הבריאות הסדירה למעשה גם את אופן השימוש בקנאביס רפואי ואת סוגי הרישיון שיכולים המטופלים לקבל. מטופל שזוכה היום לרישיון ולזכאות לרכוש ולצרוך קנאביס רפואי כבר לא מקבל אישור כללי, אלא מרשם רופא ברור ומפורט בו מצוינים אחוזי החומרים הפעילים שברשותו לצרוך (THC ו-CBD), סוג המוצר (תפרחת לעישון או שמן קנאביס), קטגוריה מומלצת (סאטיבה או אינדיקה) והכמות הנדרשת בחודש. בית המרקחת יעניק למטופל את המוצר התואם לכתוב במרשם.