אני מטופלת בקנאביס רפואי זה למעלה מ-14 שנים רצופות. מתוכן, כשמונה שנים שאני משמשת כמנכ"ל עמותת הקנאביס הרפואי. בכל תקופת כהונתי, עיקר ומרכז פעילות העמותה (לצד סיוע במקרים פרטניים) היה ונשאר התמודדות יומיומית ומתמדת עם הנזקים השונים והרבים שגורם משרד הבריאות לכלל ציבור המטופלים - בכל פעם שהוא מחליט, ככה סתם ביום בהיר אחד, על מתווה חדש ומנותק מהמציאות בתחום זה.
כך היה כשהחליט משרד הבריאות על המתווה למכירת הטיפול בבתי המרקחת – מתווה שהאמיר את מחירי הטיפול בין לילה במאות אחוזים והפך אותו ללא נגיש למי שנזקקים לו באמת; כך היה כשהחליט על מתווה המתיר למגדלים להשתמש בחומרי הדברה אסורים בחשיפה נשימתית ובהקרנות של התוצרת – מתווה שהביא להידרדרות איכות הטיפול בצורה דרמטית ולגל תופעות לוואי שלא היה מוכר לפני כן בשום מקום. וכך גם כעת –כשמשרד הבריאות הכריז השבוע על מתווה שיאפשר הנפקת מרשמים לקנאביס בידי רופא מומחה במקום הרישיון המנהלי המונפק בידי משרד הבריאות כיום.
על פניו – ובעיקר מהכותרות שדאג משרד הבריאות להפיץ לגביו – נראה מתווה זה כחלומם הרטוב של המטופלים והנזקקים לטיפול בקנאביס רפואי: במקום לשלם כספים לרופאים פרטיים ומאכערים שיסייעו בהנפקת הרישיון – או להמתין חודשים ארוכים עד שמשרד הבריאות יואיל בטובו לעשות כן, יוכל כל מטופל לגשת לרופא המטפל בו ולקבל ממנו מרשם לטיפול בקנאביס. נשמע נהדר, נכון? אז זהו, שמשרד הבריאות בחר להפיץ בהודעה לעיתונות את כל "הכותרות" הללו – בלי לפרסם במקביל את נוסח התקנות עצמן.
למשרד הבריאות ממש לא אכפת כמה כסף אתם משלמים על הליך הוצאת הרישיון, אכפת לו רק שהכסף הזה לא הולך לקופות החולים ולממסד הציבורי – היינו לא חוזר לכיסו שלו. והקופות? הקופות ממש לא מוכנות להתעסק בזה כל עוד הן לא מקבלות על כך איזה תגמול בחזרה. אז אתם עדיין תמשיכו לשלם כסף על כל הוצאת מרשם (ולא רק אגרה שנתית כפי שהיה עד כה) – 282 ש"ח אם אתם מטופלים ותיקים וכ-800 ש"ח בקירוב אם לא – פשוט עכשיו תשלמו אותו לקופת החולים, ולא לרופא פרטי או מאכער. ואני רק שאלה: אם היה מדובר בטיפול אינסולין או כימותרפיה, גם אז היה עולה לקופת החולים מאות שקלים כדי להוציא את נייר המרשם מהמדפסת? אה, שכחתי, קנאביס הוא לא תרופה, הוא רק ביצת הזהב שכל שוק התרופות (בתי מרקחת, בתי מסחר, מפעלים, ועכשיו גם קופות החולים) מרוויח ממנה – על גב החולים.
וזה לא כאילו שיש לכם בחירה, כן? כי כשאתם חולים שמטופלים בקנאביס רפואי, מבחינת משרד הבריאות חוק זכויות החולה לא חל עליכם – וזה כולל גם את הזכות לבחור את הרופא שלכם. שכן, במסגרת המתווה החדש, כל עשרות אלפי המטופלים בקנאביס רפואי שמקבלים את הרישיון לטיפול זה במסגרת הרפואה הפרטית, יאלצו בעל כורחם לחפש בנרות רופא ברפואה הציבורית שיוכל להמשיך את הטיפול בהם – ואז גם להמתין אי אלו חודשים ארוכים לכשיתפנה אליו תור. כי למשרד הבריאות אמנם ידוע מה מספר המטופלים בקנאביס רפואי בגין התווית כאב כרוני, אבל מסתבר שאין לו שמץ של מושג שזמן ההמתנה לתור במרפאת כאב ציבורית עומד על כשנה.
בדיוק כשם שאין לו מושג מה היא באמת משמעותה המעשית, של התקנה הדורשת מכל המטופל במינון חודשי העולה על 60 גרם – דבר הנפוץ בקרב ילדים אפילפטיים וחולי סרטן למשל - לחדש את רישיונו באמצעות אישור מגורמים בכירי דרג כגון מנהל בית חולים או מנהל מחוזי בקופת החולים. כי בבועה המנותקת מהמציאות שנקראת משרד הבריאות – באותה בועה בה חוברו התקנות הללו – יושבים אותם החברים של אותם דרגים בכירים, הקולגות של אותם מנהלי בתי חולים ומחוזות שיכולים לחייג אליהם ישירות ולהיענות מיד. מתוך הבועה המנותקת הזו, אי אפשר לראות שלרוב האוכלוסייה – לאזרחים הפשוטים – אין שום גישה לדרג שמעבר לרופא המטפל בהם. מתוך הבועה המנותקת הזו, אי אפשר לראות את הסיוט של אם לקטין אפילפטי או אב לחולה סרטן, בעודם מנסים להשיג את האישור המיוחל עבור יקירם טרם יהיה מאוחר מידי – ונתקלים בדלתות סגורות.
אחרי כמעט עשור של מתווים מנותקים מהמציאות שנכתבו בתוך בועה, אחרי כמעט עשור של נזקים מצטברים בכל היבט – פיזי, נפשי וכלכלי – לאוכלוסייה בת עשרות אלפי חולים קשים, חלקם על ערש דווי או בסכנת חיים מתמדת, המתווה החדש שפרסם משרד הבריאות שלשום למעבר מרישיונות למרשמים הוא קש אחרון שמחייב אותנו – ה"גמלים" הכורעים תחת הנטל – לשאול את משרד הבריאות בחזרה: האם זו באמת הבועה שמסתירה לכם, או שאתם פשוט לא רוצים לראות אותנו?
נכון למועד פרסום הכתבה, לא התקבלה תגובה ממשרד הבריאות