ד''ר אורנה דריזין היא אחת הנשים הבכירות במערך הבריאות הישראלי. במהלך השנים היא ניהלה את המעבדה הארצית לבריאות הציבור ועמדה בראש הרשות הלאומית להסמכת מעבדות. אלה תפקידי מטה שדורשים מקצועיות ופדנטיות ומחייבים מאגרי ידע אין סופיים אודות מדיניות בריאות, חוק, קריטריונים ותנאי סף.
אורנה היא מייסדת, יו"ר ובעלת השליטה בחברת נקסטייג', חברת בת של חברת נקסטר, שלה יש ניסיון רב בפיתוח מוצרים חדשנייים בתחום הפארמה. נקסטר נחשבת מוכרת ומוערכת בתעשיית התרופות ויש לה נסיון, הן ברגולציה אירופאית והן ברגולציה אמריקאית. דריזין הייתה מעורבת עד היום בפיתוח למעלה מ-120 פורמולציות של תרופות ובייצור מוצרים לניסויים קליניים, עבור רוב חברות הפארמה הבולטות בישראל. נקסטייג` פועלת בשוק הקנאביס כבר כ-3 שנים ורק לאחרונה, ייצרה לטובת חברת שיח מדיקל, מוצר לניסוי קליני.
"קנאביס עבורי הוא חומר גלם, להבדיל מחברות אחרות שעבורן הצמח או הפרח הם המוצר המוגמר", היא מספרת. "אנחנו עובדים בפיתוח בשני מישורים כללים: האחד תרופות והשני פארא רפואי. בתחומים הפארא רפואיים, מפתחים דרמו קוסמטיקה וטכנולוגיות בתחום המזון".
איך יכול להיות שבזמן שאנחנו מדברות על פיתוח מוצרים, הדרך העיקרית שבה משווקים לנו את צריכת הקנאביס היא דווקא בעישון? פעולה שכאמור מזיקה לבריאות.
"כבר בימי קדם בבית המקדש הכהן הגדול היה שורף קטורת, ומאז העישון התפתח, למרות שזו ממש לא דרך בריאה לצרוך קנאביס. הקנאביס צריך לעבור תהליך חימום, על מנת להפעיל את החומרים שבו ומדובר בכ- 400 חומרים פעילים שונים שעוברים אינטראקציה עם כל מיני איברים בגוף ונמצאים בצמח בתור חומצה. אבל החימום הזה לא חייב לקרות בעישון וכשבודדו את המולקולות האלו התפתח המון מחקר, שעל בסיסו אנחנו מפתחים תרופות.
משרד הבריאות מאד רצה לקפוץ למים ולעזור לחולים. אנחנו יודעים שלחולים עם כאבים וחולי סרטן, זה עזר ומאד שיפר את איכות החיים. בנוסף, נעשו צעדים שהיטיבו עם הענף: הקנאביס צריך להיות נקי, בלי חומרי הדברה, בלי מתכות כבדות ועוד הרבה קריטריונים שבסוף הביאו לכך שנוצרה אבחנה בין הסוגים, רפואי או קנאביס שנרכש ללא סטנדרט. היה מקצה שיפורים באפשרות לקבל קנאביס רפואי וגם שהוא ברמה גבוהה יותר. אני בעד לגליזציה כי אני יודעת שיש למעלה ממיליון צרכנים בישראל. בואו נגן גם עליהם. משרד הבריאות לא צריך לדאוג רק לחולים אלא גם להגן על הבריאים".
מה דעתך על האוריינציה של נשים בתעשייה וגם על הבטי השימוש של נשים
"אני אישה. ניהלתי את המעבדה הארצית לבריאות הציבור במשרד הבריאות. שירתתי את המערכת, אני מכירה אותה היטב ומאמינה מאד במה שאני עושה ועושה זאת בלהט רב. באופן אישי, אני פחות מתעניינת בייצוג הנשי בתחום הקנאביס אלא במה אנחנו מטפלים והעובדה היא שקנאביס מועיל לנשים בהמון אספקטים. לזה כדאי וחשוב להתייחס".
עם זאת, אני לא יכולה ולא מוכנה להתעלם מכל הסיכונים בדרך. נכון, יכול להיות ששימוש בשמן קנאביס במריחה ייתר את השימוש באפידורל, אבל מכאן ועד צריכת קנאביס בעישון בהיריון? אין קשר בין הדברים וזה נכון גם לגבי עישון בזמן הנקה. זה אסור ועלול לגרום נזקים משמעותיים. כנ"ל לגבי צריכה של בני נוער שחשופים לצמח ולשימושים לא רצויים יש השלכות מרחיקות, מהן יש להיזהר ועד כמה שאפשר להימנע".
איך זה יכול להיות שמירב ההשקעה הכספית במחקר מכוונת דווקא למחלות שסך כל החולים בהם מהווים אחוז נמוך באוכלוסיה?
"מחקר קליני שנעשה עם תכשירים שלא נקבע במדויק מה תכולתם הוא בעל ערך נמוך. הסיבות שחברות הפארמה הגדולות נמנעות מלפתח תרופות עם חומרים מהצמח הן שתים: אי אפשר לרשום פטנט על חומר טבעי, ועדין קימת סטיגמה על הצמח המוגדר כסם".
מה עם חוסר האחידות במתן זנים למטופלים?
"למשרד הבריאות אין תרומה לנושא האחידות. כמו שאת קונה קילו עגבניות, לא כל העגבניות לא זהות. אין בחקלאות אופציה לאחידות בטח עם הבדלים מזג אויר, השקיה וכו. הדבר נכון גם בגידול אינדור שאמנם משמעותית מצמצם את השונות אבל היא לא נעלמת לגמרי".
אך ייראה שוק הקנאביס בעוד 5 שנים
"משרד הבריאות חייב לציין על תוית המוצר שני חומרים פעילים CBD ו THC, אבל ישנם מאות. הטווח של רכוש החמרים האלה רחב ולעיתים מוצאים הצהרה שהתכשיר מכיל 12-20% - כלומר איפשהו באמצע - לא מובן ולא מתאים להגדרה של תרופות. וגם אם מתעלמים מזה - עצם ההתחייבות היא על שני חומרים פעילים, והם בפירוש לא חזות הכל. מטופל יגיע לבית המרקחת ויקבל תכשיר אחד, ובפעם הבאה הוא יקבל תכשיר אחר עם חומרים פעילים אחרים והאפקט יהיה שונה. הצפי שלי לחמש קדימה - פנינו למוצרים. ה- FDA מאשרים פעילות רק כשמבינים היטב מה אנחנו נותנים, כמה, באיזה אופן, איך אנחנו מגיעים לאיבר הנכון. יתכן ויהיה גם שימוש תת עורי בשמני קנאביס" .