זה הוא סיפורה של לאסי, כלבת הגישוש הישראלית. לאסי היא לא סתם כלבה מוכשרת: היא הייתה הכלבה הראשונה בכל העולם שהתמחתה באיתור חשיש.
הסיפור התחיל בשנת 1953. משטרת ישראל החליטה להקים יחידת כלבנים לאיתור סמים, ובעיקרם החשיש. במיקומה הייחודי של ישראל בין לבנון (מיצרניות החשיש הגדולות בעולם) לבין מצרים (מצרכניות החשיש הגדולות בעולם) הפכה המדינה לנקודת מעבר חשובה של חשיש, בין מבריחים ערבים ויהודים בצפון, דרך בדואים בנגב ועד לסיני. באופן לא מפתיע, חלק גדול מהחשיש לא עשה את דרכו עד למצרים, אלא נעצר בשטחה של המדינה החדשה. הסיפור אודות ההיסטוריה של החשיש בפלסטינה המנדטורית ובמדינת ישראל הצעירה מובא בהרחבה על ידי פרופ' חגי רם בספרו Intoxicating Zion.
על פי רם, ההחלטה להקים יחידת כלבנים משטרתית הייתה מבוססת על שיטות בריטיות לאיתור ממצאים פורנזיים באמצעות כלבים. אבל איתור סמים מעולם לא היה בשימוש עד אותו הזמן, ומשטרת ישראל הייתה למעשה הראשונה שעשתה זאת. בהיעדר תקציבים ובכוח אדם (וגם כוח כלב) דל, הוקמה היחידה כאשר כלבה אחת בלבד עומדת לרשותה. וזו הכלבה לאסי.
עוד רגעים בהיסטוריה של הקנאביס:
>> כשרוסיה התירה שימוש בקנאביס
>> המקטרת האבודה של ג'רי גרסיה
"איני יכולה להיות מופרעת אפילו על ידי חתול או ריח של נקניק"
מצפון ועד דרום, בחיפה, שפרעם, יפו ולוד - שוטרים שקיבלו מודיעין על קיומם של מאגרי חשיש נסתרים ברחבי הארץ, יצאו לחיפוש כשהם מצוידים בכלבה המוכשרת. לשמחתנו, עיתוני הארץ נהנו לדווח על פעילותה של הכלבה היעילה. "שמי לאסי, נולדתי בירושלים ב-1948", נכתב ב"אינטרויו" (כך במקור) שנערך עם הכלבה ופורסם בעיתון "דבר" בדצמבר 1953. "בגיל צעיר ביותר נתקבלתי למשטרה ואולפתי בהליכה אחר עקבות. לצערי, לא הצלחתי בשטח זה, וכבר רצו לשלחנו הביתה. אך יום אחד אמר אחד הקצינים בצחוק, כי כדאי היה שהבלשים יוכלו להריח חשיש, כדי שימצאו יותר מהר את המבריחים ואת מעשני הסמים המשכרים".
(פורסם ב"דבר", 25 בדצמבר 1953. מתוך אוסף העיתונות של הספרייה הלאומית)
"מכיוון שיש לי חוש ריח מצוין – עשו את הניסיון בי. במשך חמישה חודשים עברתי קורס שנקבע במיוחד בשבילי. משום שאני כלבת משטרה רצינית מאוד, הייתה התוצאה חיובית במאה אחוז. וזה גם משום שאת החוקים היסודיים של כלבי משטרה כבר למדתי מקודם, דהיינו משמעת מוחלטת והתרכזות בתפקיד, שאינה יכולה להיות מופרעת אפילו ע"י חתול שהופיע במקום או ע"י ריח של נקניק. לכן הנני היום – ואני מציינת זאת בגאווה – הכלב היחיד בעולם שיכול לגלות אפילו גרם אחד חשיש בכל מחבוא שהוא".
הכלב "לאסי" גילה חשיש
כאמור, הכלבה המשטרתית לאסי הסעירה את העיתונות המקומית בארץ, ודיווחים אודות מבצעיה המוצלחים צצו מדי פעם בפעם. יתכן שכאן מיותר להכביר במילים, ופשוט לתת לכם ליהנות מכמה מהדיווחים המובחרים ביותר של הכלבה האמיצה בעיתונות של ארץ ישראל של שנות ה-50.
(פורסם ב"שערים", 16 באוקטובר 1955. מתוך אוסף העיתונות של הספרייה הלאומית)
(פורסם ב"הבקר", 16 באוקטובר 1955. מתוך אוסף העיתונות של הספרייה הלאומית)
(פורסם ב"חרות", 23 באוקטובר 1955. מתוך אוסף העיתונות של הספרייה הלאומית)