בחודש שעבר טסתי לאילת. זו הייתה הפעם הראשונה מפרוץ מגפת הקורונה שהייתי בשדה תעופה, ראיתי מטוס מבפנים, אפילו התעופפתי כמעט שעה לכל כיוון. טסתי לאילת לצערי לא לחופשה, אלא בענייני עבודה. משטרת ישראל, בגבורתה כי רבה, תפסה אדם בן 72, מלח הארץ, נורמטיבי לחלוטין, כשהוא, רחמנא ליצלן, מגדל קנאביס בחצר ביתו. מדובר באדם חולה, עם בעיות בריאותיות מכאן ועד להודעה חדשה, שאמנם יש לו היתר להשתמש בקנאביס רפואי, והמדינה אפילו מספקת לו מידי חודש כמות מכובדת מאד של קנאביס, אבל הוא בכל זאת בחר לגדל את הצמח בעצמו מכמה טעמים. ראשית, כי המחיר שהוא נדרש לשלם עבור הקנאביס הרפואי יקר מאד, והוא כפנסיונר מתקשה לעמוד בעלויות. שנית, האיכות של החומר לא תמיד טובה, הזנים משתנים, האספקה לא קבועה. ושלישית, עצם הגידול מרגיע אותו, ההתעסקות עם לגדל, לדשן, לטפל, כל זה עושה לו טוב. אז מה רע בכך?
מסתבר שלשיטת מדינת ישראל זה רע, אפילו רע מאד. המשטרה בהמוניה פשטה על הפנסיונר החביב, השוטרים הגיבורים שהגיעו בזכות מידע מודיעיני מדויק מצאו את החומר החשוד כסם אסור, מומחים במעבדה השקיעו משאבים כדי לכתוב דו"ח שקובע שהצמח החשוד הוא אכן קנאביס, תובע משטרתי חרוץ הכין כתב אישום עם המון עדים, פקידה יעילה פתחה בבית משפט תיק, נקבע דיון, ושופט, מתמחה, קלדנית, תובע, סנגור ונאשם, פלוס אישה וכמה חברים שבאו לחזק אותו ברגעיו הקשים, כולנו התייצבנו בגאון בבית משפט השלום באילת, לדון בתיק החשוב הזה.
כבר 23 שנה אני מייצג נאשמים בתיקי קנאביס. אני כבר מכיר את כל המנטרות של המדינה, כמה קנאביס זה רע, אסור, מסוכן, שלילי, ממכר, אני מכיר את התיאוריות (הלא נכונות) שמתחילים בקנאביס ומגיעים להרואין, ושאין סמים קלים כי כל הסמים קשים. את כל זה כבר שמעתי.
העניין הוא, שבהליך פלילי, מטרת ההליך הוא לא רק להעניש את המורשע, אלא גם להעביר לו איזה מסר חינוכי. בתיקי סמים המסר אמור להיות כמה סמים זה רע, כמה סמים זה מסוכן, כמה חשוב להתרחק מסמים. זה אחלה מסר להעביר בבית משפט לנוער לילד בן 17 שעישן ג'וינט. אבל האם זה מסר שצריך להעביר לפנסיונר בן 72, ועוד אחד שהמדינה מספקת לו מידי חודש כמה עשרות גרמים של קנאביס?
מצד אחד, מערכת המשפט אומרת לנאשם : "נו, נו, נו, תתרחק מסמים כמו קנאביס. זה רע". מצד שני, מערכת הבריאות אומרת לנאשם : "קח קנאביס, זה יעזור לבריאות שלך". למעשה, כל עוד יד אחת של מדינת ישראל מספקת לאדם קנאביס, אין שום הגיון שיד אחרת של אותה מדינה תעניש אותו על זה שהוא מגדל קנאביס. אם הוא מוכר, משווק, מתווך, נותן קנאביס לכאלו בלי היתר – אתם צודקים. זה חמור, זה לא בסדר. אבל אם אדם, שהמדינה בעצמה מספקת לו קנאביס, מחליט שהוא לא מרוצה ממה שהמדינה נותנת לו, ובוחר לגדל בעצמו את התרופה שלו, אין שום סיבה להטריח את המערכת המשטרתית והמשפטית. אין שום טעם להעמיס כל כך הרבה עלויות בשביל לרדוף אדם שממילא מחזיק בהיתר לקנאביס רפואי.
תיקים כאלו, אגב, יש לי לא מעט, בעיקר מאז הרפורמה בענישה, במסגרתה תיקי שימוש עצמי בקנאביס הפכו לתיקי ברירת קנס. יש כאלו שנתפסו מגדלים לפני שקיבלו את ההיתר המיוחל, יש כאלו שגידלו למרות שיש להם היתר משיקולים כלכליים ו/או שיקולי איכות החומר, או סתם כתרפיה. בכל המקרים האלו שום מסר לא מועבר ל"עבריין" ואין שום הצדקה לניהול הליכים שכאלו.
ובאשר לפנסיונר החביב מאילת, הגענו להסדר, כתב האישום תוקן משמעותית, והסתפקו באישום של החזקה שלא לשימוש עצמי (למרות שהכל היה כן לשימוש עצמי). הוא הודה במיוחס לו, והופנה לשירות המבחן, כך שגם קצינת מבחן תבזבז את הזמן שלה ושל הנאשם, וגם אני, השופט, המתמחה שלו, הקלדנית, התובע המשטרתי, הנאשם, אשתו וחבריו, כולנו נפגש שוב בבית משפט בעוד מספר חודשים.
לפחות הרווחתי עוד טיסה...
הכותב הנו מראשוני המצטרפים למפלגת עלה ירוק, פעיל בולט למען הליגליזציה, וככל הנראה עורך הדין הראשון בארץ שיצא בגלוי למאבק למען הזכות לצרוך קנאביס.