נכון לסוף שנת 2020, על פי נתוני היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות (היק"ר), כמות מטופלי הקנאביס הרפואי בישראל צמחה פי שניים (80,000) ביחס לשנה הקודמת (39,000). את השינוי ניתן להסביר, בראש ובראשונה, תודות לרפורמת הקנאביס הרפואי שנכנסה לתוקפה ביולי 2019. הרפורמה היא תהליך שינוי שיטתי והדרגתי של סדר חברתי ובתחום הקנאביס הרפואי, מטרתה היא הסדרת הענף. במסגרתה תחום הקנאביס עובר מההסדרה הישנה שהיוותה כמעין פיילוט למשרד הבריאות, לרפורמה מסודרת עם כללים ותקנים שמגדירים את מסגרת הטיפול, את אופני הגידול, האריזה והאספקה למטופלים, מה שעתיד לאפשר מנגנון פיקוח איכות לאספקה לקהל רחב יותר של מטופלים.
מי מנפיק רישיון לקנאביס רפואי
עד יולי 2019, רישיונות לקנאביס רפואי ניתנו ישירות למטופלים על ידי יחידת הקנאביס הרפואי של משרד הבריאות, שהתקשתה בטיפול בכמות גדולה של בקשות לרישיונות. לפני הרפורמה, קבלת רישיון התאפשרה בהמלצת רופאים שנבחרו על ידי היק"ר והוכשרו כיצד להגיש בקשה לטיפול בקנאביס, שאושרה או נפסלה על ידי היחידה. המטופל היה מגיע לספק שנבחר על ידי משרד הבריאות או הרופא מראש ואוסף את הרישיון וחוזר מדי חודש עם אותו הרישיון לרכוש מלאי חודשי ישירות מהספק (מהמגדל). מאחר ומספר הרופאים היה מועט ויכולת הטיפול של יחידת היק"ר הייתה מוגבלת, קבלת רישיון לקנאביס הייתה הישג עבור המטופלים. מטופלים אונקולוגים קיבלו גישה לקנאביס רפואי דרך המחלקות האונקולוגיות בבתי החולים, מה שהקל עבורם את התהליך בכלל ותהליך איתור רופא רלוונטי בפרט. במסגרת הרפורמה, על מנת להרחיב את השרות למטופלים נוספים, הוחלט לאפשר את מתן הרישיונות ישירות מרופאים מומחים, הרשאים לספק מרשמים לקנאביס רפואי לחולים על פי התוויות מאושרות, ומבלי להזדקק לאישור נוסף ממשרד הבריאות.
מדיניות משרד הבריאות היא לאפשר למספר גדול יותר של רופאים לאשר שימוש בקנאביס למטרות רפואיות וזאת לאחר שיוכשרו ויכירו את כללי הטיפול, המינונים, תופעות הלוואי והסכנות הכרוכות בהתווייתו למטופל. להלן רשימת הרופאים המעודכנת.
לא עומדים ביעדים
יעדיו של משרד הבריאות לשנת 2020 היו 100,000 רישיונות. כאמור, יעד זה לא הושג והשנה נסגרה בדיווח של כ-80,000 רישיונות, מספר לא מבוטל לכשעצמו, שכאמור הכפיל את עצמו מהשנה הקודמת. יחד עם זאת, תחילת שנת 2021 החלה בגידול משמעותי. זאת לאור העובדה כי רופאים, חברות למיצוי זכויות בתחום הקנאביס, עמותות ואפילו גורמים פרטיים, החלו לעסוק בלווי וסיוע בהשגת רישיון לקנאביס.
בנוסף, השיח התקשורתי סביב נושא הלגליזציה והבנה כי קנאביס עשוי להוות כלי טיפולי, משנים בהדרגה את היחס כלפיו וחלקים נכבדים מהציבור שלא שקלו בעבר את הטיפול בקנאביס שוקלים אותו.
מיהם מטופלי הקנאביס?
על פי הנתונים של משרד הבריאות נכון לשנת 2020, הרוב הגדול של הרישיונות ניתן עבור כאב כרוני (כמעט מעל 50% מסך המטופלים), במקום השני ברשימה - מחלות אונקולוגיות עם סך של כ-15%, ו-PTSD עם כ-10%. ניכר כי אין חשיפה רבה של קנאביס לאוכלוסיות הסובלות ממחלות נוירולוגיות מוכרות למתן קנאביס כגון פרקינסון, טרשת נפוצה, תסמונת טורט, אפילפסיה ואוטיזם, וזאת על אף התוצאות המדהימות בטיפול בקנאביס להתוויות אלו.
משרד הבריאות רואה בטיפול בקנאביס כקו טיפול אחרון, ואי לכך קבלת רישיון לקנאביס מותנת בהצגת מעקבים רפואיים וטיפולים קונבנציונליים בטרם מתן רישיון. לדוגמא, למטופלי פוסט טראומה, הנוהל ידרוש כתנאי למתן טיפול בקנאביס הוכחה של מצב קליני השווה ל-30% נכות של ביטוח לאומי, מיצוי טיפול פסיכולוגי וכן מיצוי טיפול תרופתי – ניסיון קודם שכשל בשתי תרופות לפחות.
מדיקליזציה ולגליזציה: לאן הולכים?
אחת האפשרויות שנידונות כיום היא העברת ניהול הטיפול בקנאביס לידי ההסתדרות הרפואית בישראל, אשר תקבע מנגנון שיחייב את מוסדות הבריאות לספק שירותי קנאביס במסגרת ציבורית. בינתיים אנו נחשפים לפרסומים מצד קופות החולים השונות אשר מגבשות את נושא הטיפול בקנאביס בשלב זה של הרפורמה.
נתון שהעלה ב-2018 המדען הראשי טרם הרפורמה – ממוצע של כ-27% מהישראלים התנסו בקנאביס לפחות פעם אחת. לאור הקפיצה המשמעותית במטופלים בקנאביס רפואי, בכמה לדעתכם עלה השיעור מאז? מוזמנים לכתוב בתגובות.
** אלי לוי הוא מדריך ומנהל מוסמך בעמותת מעלה - מרכז עוז להחלמה ושיקום