היום הייתה לי הרגשה שסוף סוף אני הולך לפוצץ את מה שמכונה "פיקציית הנהג המסומם". זו הפיקציה הכי מקוממת, שבעבר חלה על כלל ציבור צרכני הקנאביס, והיום חלה רק על אלו שלא מחזיקים בהיתר לקנאביס רפואי. הייתי בטוח שהיום מתחיל מסע ארוך אך מאתגר שנועד לבטל את הפיקציה שגורמת מידי שנה להמון צרכני קנאביס לאבד את רישיונם, לאחר הרשעה בנהיגה בשכרות, למרות שהם ממש לא נהגו בשכרות.
אז קודם, כמה מילים על פיקציית הנהג המסומם. כשאדם צורך קנאביס, ההשפעה חולפת תוך שלוש שעות בערך, אבל השרידים של החומר נשארים בשתן כחודש. לכן, כשאדם שחשוד בנהיגה תחת השפעת סמים נותן בדיקת שתן, ומגלים בה שרידי קנאביס, אי אפשר לדעת האם הקנאביס נצרך רגע לפני תחילת הנסיעה, או לפני שבועיים. אז מה עושים? יוצרים את פיקציית הנהג המסומם. מצאו אצלך סימני קנאביס בשתן בזמן נהיגה? חזקה שאתה מסומם, גם אם אתה לא באמת מסומם. גם אם תוכיח שעישנת את הג'וינט לפני שבועיים באמסטרדם, עדיין תואשם בנהיגה תחת השפעת סמים, תורשע ותחטוף שלילת רישיון נהיגה ממושכת, גם אם לא באמת עשית שום עבירת תעבורה אמיתית.
פיקציית הנהג המסומם
פיקציית הנהג המסומם היא הפיקציה ששוטרי התעבורה הכי אוהבים לעבוד איתה, ושופטי התעבורה חסרי אונים מולה. עד לאחרונה גם בעלי היתר לקנאביס רפואי מצאו עצמם מואשמים בנהיגה תחת השפעת סמים, למרות שהם קיבלו את הקנאביס שלהם כדין, עד שבאה שופטת אמיצה (אסתר טפטה גריידי מבית משפט לתעבורה בעכו) וקטעה את הפארסה הזו. השופטת קבעה שלא ניתן להרשיע בנהיגה תחת השפעת סמים אדם בעל רישיון לקנאביס רפואי רק בגלל שיש שרידי קנאביס בשתן שלו. מדובר בפסק דין מהחשובים ביותר שנתנו בארץ, פל"א 5064-11-15 מדינת ישראל נגד אילן שכטר.
אילן שכטר שהחזיק רישיון לקנאביס רפואי, נהג כאשר הוא אינו תחת השפעת קנאביס, ובכל זאת הועמד לדין לאחר שבבדיקת שתן נמצאו חומרים המעידים על שימוש בקנאביס (ומה הפלא, הרי הוא מקבל מהמדינה קנאביס?). המדינה התעקשה שמדובר בעבירה, השופטת הנהדרת טפטה גריידי, בפסק דין מהפכני, קבעה חד-משמעית שיש לבטל את כתב האישום וכי מדובר בטעות במצב המשפטי. המדינה כמובן ערערה לבית המשפט המחוזי, אבל גם שופט בית משפט מחוזי בחיפה, אברהים בולוס, דחה את הערעור, ואף נזף במדינה על שלא הסדירה את נושא הנהיגה למטופלי קנאביס רפואי.
ועדיין, לאלו שאין ברשותם רישיון לקנאביס רפואי ובכל זאת מעשנים, זו הפיקציה המסוכנת מכולן. אדם נורמטיבי לחלוטין, שלא ביצע שום עבירה, עלול למצוא עצמו מורשע בעבירה חמורה של נהיגה תחת השפעת סמים, עם עונש מינימום של שנתיים שלילת רישיון, למרות שהוא לא באמת ביצע עבירה. רק בגלל הפיקציה.
המקרה שתכננתי לקחת עד לעליון
היום היה לי בדיוק מקרה שכזה. לקוח שלי, אדם נורמטיבי לחלוטין, בן 30, עובד בעבודה קבועה, נעצר בבדיקה שגרתית של המשטרה, ובגלל שהוא לבש חולצה עם איור ענק של עלה קנאביס, מייד עשו עליו חיפוש. מצאו עליו כמות קטנטנה של קנאביס באחד הכיסים, בצהלה ובתרועה לקחו אותו למשטרה לעשות בדיקת שתן, וכצפוי נמצאו שרידי סם בשתן, כאשר הלקוח שלי מודה שמספר ימים קודם לכן הוא עישן ג'וינט.
למרות שאין מחלוקת שהוא עשה עבירה של החזקת קנאביס לשימוש עצמי, התיק הפלילי דווקא נסגר, ואילו התיק התעבורתי הפך לכתב אישום, למרות שאין מחלוקת על כך שהנאשם לא נהג בהיותו מסומם, חס וחלילה, אלא עישן כמה ימים קודם לכן.
לקראת הדיון התכוננתי היטב, הכנתי נאום חוצב להבות, החלטתי שהפעם צריך ללכת "עד הסוף". לא הגיוני ששני אנשים יעשנו יחד ג'וינט. אחד, זה שיש לו אישור רפואי, יכול לנהוג כמה שעות מאוחר יותר, והשני, שאין לו אישור, מנוע עכשיו במשך חודש מלנהוג. למעשה יש כאן מצב משפטי הזוי, שמי שמעשן, אפילו פעם בהרבה זמן, מסתכן משלילה ארוכה כשהוא נוהג, גם אם עברו שבועיים-שלושה מאז שעישן. והרי יש עונש מינימום של שנתיים פסילה למי שמורשע בעבירה הזו!
התכוננתי לדרוש זיכוי מלא, להבהיר לשופטת שהתיק הזה יגיע עד העליון, וכי אולי אפילו הרכב של שבעה או תשעה שופטים יידרש לדון בתיק. אחרי הכל, מדובר בעיוות נוראי בחסות החוק. עיוות וגם עוול לציבור שלם.
הגעתי לדיון כולי שש עלי קרב. תובעת אדישה שלחה אותי לדבר עם האחראית על התביעות. פגשתי תובעת יעילה ועניינית. הסברתי לה את כל טענותיי בדבר הפיקציה, וכמה זה הזוי שמאשימים אזרחים חפים מפשע בעבירות שברור לנו שהם לא ביצעו, רק כי החוק מטומטם. היא בדקה את התיק, והשיבה לי באדישות שהחוק לצידה. ברור לה שהלקוח שלי יורשע, ברור לה גם שהוא יקבל לפחות את עונש המינימום של שנתיים פסילה, ואז יצטרך לעבור טסט מחדש. אבל בגלל שאני נחמד וביקשתי יפה, וטענתי באופן מרשים, היא מסכימה לסגור על 11 חודשי פסילה, בניכוי החודש פסילה שכבר היה ללקוח מייד כשהוא נתפס.
הלקוח לא רצה לחשוב על שנתיים פסילה, לא על לעבור טסט ולא על ערעורים ובית משפט מחוזי ובית משפט עליון. תן לחטוף עונש ולברוח מכאן. חזרתי מובס לאולם של השופטת (שני שטרן, שופטת מצוינת אבל כבולה לחוק). הודעתי שיש הסדר, הנאשם מודה, לוקח אחריות, מביע צער וחרטה, ומבקש לכבד את ההסדר ולגזור עליו רק 10 חודשי שלילה. השופטת פנתה לנאשם, שהודה בפה מלא שהוא אמנם לא היה מסומם, גם לא שיכור, לא תחת השפעה של שום חומר, אבל הוא מבין שהחוק לרעתו. בלטינית אומרים "דורלקס סדלקס" כלומר, "קשה הוא החוק, אך זהו החוק". השופטת אישרה את ההסדר, הוסיפה גם 1,000 ש"ח קנס, קצת שלילה על תנאי, קצת מאסר על תנאי, והחלום שלי לתקן עוולות עולם בבית המשפט העליון יצטרך לחכות.
טור זה מוקדש לזכרו של אילן שכטר, האיש שהצליח לנצח את המערכת (ביחד עם בא כוחו עו"ד תומר בן חמו) ואשר בזכותו צרכני קנאביס בעלי היתר יכולים כיום לנהוג בלי לחשוש מבדיקות שתן מיותרות. אילן הוא אחד העותרים בעתירה שהגשתי לאחרונה לבג"צ נגד האיסור על בעלי היתר לגדל בעצמם את הקנאביס שלהם, עתירה שטרם הוכרעה. בחודש שעבר אילן נפטר בנסיבות טראגיות. יהי זכרו ברוך.
עו"ד ליאור פרי הנו מראשוני המצטרפים למפלגת עלה ירוק, פעיל בולט למען הליגליזציה, וככל הנראה עורך הדין הראשון בארץ שיצא בגלוי למאבק למען הזכות לצרוך קנאביס