לפני שנה קיבלה חברת הקנאביס שיח מדיקל גרופ תעודת כשרות למוצרי הקנאביס שלה. הרב שבתאי מרקוביץ', מנכ"ל מערך הכשרות של הרב אפרתי וחברת חקלאות על פי דין תורה, שהעניקו את התעודה, מסביר שאצלם מתעסקים רק בצד הכשרות של הקנאביס, ולא בצד ההלכתי. על כן הוציאו את התעודה לשיח מדיקל. אבל התעודה הזו, סוג של חותמת רשמית, די מבהירה את עמדת ההלכה בסוגיית הקנאביס הרפואי. זו הייתה גם הערכת שיח מדיקל, שם טענו כי ההקפדה על תהליך הגידול בהתאם להלכות השמיטה, תנגיש את המוצרים שלהם גם לציבור שומרי התורה והמצוות ויסייע לחברה להתרחב בקרב חולים בעלי רישיון לשימוש בקנאביס רפואי מהציבור הדתי והחרדי.
ואכן, בדיון הלכתי האם מותר שימוש בקנאביס רפואי, יסכימו ככל הנראה רוב הפוסקים כיום שהוא מותר לחלוטין, להבדיל מצריכת קנאביס שלא למטרות רפואיות, אז יהיה קשה מאוד למצוא רב שיסכים לאשר שימוש בו, ולא משנה מאיזה זרם הוא. למעשה, אין מחלוקת בין רבנים מכל הזרמים בנוגע לצריכת קנאביס למטרות פנאי. הוא נתפס כסם כמו כל סם אחד וצריכתו אסורה לחלוטין. המקור להלכה הזו הוא איסור על אדם להזיק לבריאותו, והחשש שהתמכרות היא פיקוח נפש. "אין מקורות ישירים על שימוש בסמים, אולם כל פוסקי ההלכה למדו מהיחס המאוד שלילי בהלכה לשכרות ושיכורים, כמו גם על החשיבות המרובה של דעה צלולה – שיש לאסור עקרונית שימוש בסמים", אומר לנו הרב יובל שרלו, ראש ישיבת אורות שאול וראש ארגון רבני צהר. "השאלה ההלכתית היא האם כפי שמותר לשתות כמות קטנה של יין, יהיה מותר להשתמש בכמות קטנה של חומר פעיל, וכאן הפוסקים חלוקים. חלק אומרים שמותר, וחלק שאסור, בגלל הסכנות הרפואיות והתמכרות".
רוב פוסקי ההלכה מתייחסים לפסיקתו של הרב משה פיינשטיין, שקבע ב-1973 שעישון קנאביס אסור וזו טומאה שיש להעביר מכל בני ישראל. פיינשטיין, שהיה נשיא מועצת גדולי התורה של ארצות הברית, התייחס לנושא בהקשר לבחורי ישיבות בארה"ב שהתחילו לעשן קנאביס. "מכמה סיבות פשוט שהוא דבר אסור. ולמה? מכמה עיקרי דינים שבתורה – זה מקלקל ומכלה את הגוף, גורם לשכל לאט לאט לאבד תאי מוח, גורם להבין פחות תורה, גורם לתאוות המין ללכת ולגבור ועל פי תורה אסור להכניס לאדם תאוות. סוף דבר ופשוט וברור שהוא מאיסורים חמורים וצריך להישמר מאוד מהטומאה הזו".
הרב יהודה ליב נחמנסון מסביר באחד משיעוריו בנושא שגם הרבי נחמן מאומן התנגד לעישון סמים. "הרבה אנשים שמגיעים לבית חב"ד היו רגילים בעברם לעשן חומרים אסורים על פי החוק, סמים קלים. השאלה היא האם זה בסדר על פי דין תורה. ומה ההתייחסות של הרב נחמן? 'איסור גמור מהתורה, ויש בהם רוח טומאה. ונשמרתם מאוד לנפשותיכם'. השימוש בסמים הוא דבר שאסור. גם סיגריות הן אסורות מהתורה ועל כן ברור, וברור שסמים חמורים יותר מסיגריות". נחמנסון מזכיר בשיעורים שלו עוד פוסקים רבים שהתייחסו לנושא ועמדתם מאוד נחרצת. גם כל הרבנים שהתראיינו לכתבה הזו מסכימים שבנוגע לעישון סמים קלים למטרות פנאי, אין בכלל מחלוקת.
"סוגיית צריכת קנאביס היא גם סוגיית העישון", מסביר הרב רזניקוב, הרב של בית החולים איכילוב. "יש הרבה מאמרים שעוסקים בשאלת העישון וגם בשינוי שחל ביחס לעישון. ככל שהתרבו הידיעות על נזקי העישון, כך הוא הפך יותר ויותר מוקצה ואסור אפשר לומר".
אז העישון עצמו אסור, נכון לומר שבעישון סיגריות יש יותר הקלות?
"אולי, אבל היחס הכללי הוא יחס שלילי. אחרי שהתפרסמו יותר ויותר מחקרים על הנזקים, אז נכנס הצורך של שמירה על הבריאות, ואדם צריך לשמור על חייו, להיזהר מסכנה וכו' וכו'. כל ההוראות האלה הפכו להיות אמירה נגד עישון סיגריות. פעם היית נכנסת לבתי מדרש חרדיים, אז ממש היית עולה בעשן. אני זוכר את זה בתור נער צעיר. בכיפות הסרוגות זה לא היה נפוץ כל כך. היום בעולם החרדי מעשנים אמנם, אבל זה לא הדבר, זה כבר בשוליים יותר". רזניקוב מתייחס אף הוא לפסיקתו של הרב פיינשטיין בנוגע לקנאביס, שבאה בעקבות בחורי הישיבות האמריקאים שצרכו קנאביס. "ברור שאף אחד לא ייתן לזה לגיטימציה, וברור בעליל שזה פסיכדלי ויש לזה השפעות והתמכרות".
אבל כשזה מגיע לקנאביס רפואי, נראה שהוא הוחרג מאיסורי הרבנים, ומעמדו השתנה לחלוטין. מסם מסוכן שמקלקל ומכלה את הגוף ומשחית את הנפש, הוא זכה במעמד של תרופה לכל דבר. אפילו הרב קנייבסקי בירך את הצמח, ובתקופתו של שר הבריאות ליצמן, זכה הקנאביס הרפואי לרוח גבית חזקה ממשרד הבריאות. "פוסקי הלכה אינם רופאים. את המידע מספקים הרופאים, ולאורה הרבנים פוסקים הלכה", אומר הרב שרלו, "הבעיה העומדת בפני פוסקי ההלכה במקרה של קנאביס רפואי הוא שהמומחים עצמם חלוקים ביניהם, הן בצורך, הן בתועלת, הן בסיכונים. לכן, כל פסיקה בנושא הזה צריכה להיות זהירה מאוד, ורגישה לעמדות השונות".
לקאנביס רפואי, מבהיר הרב שרלו, יש יחס יותר אוהד, בשל שקלול הכאבים והייסורים מול הבעייתיות. "רבים מתירים להשתמש בו לצרכים רפואיים", הוא מסביר, "אני נוטה לעמדה שמתירה את הדבר במצבים רפואיים, בשל התרומה הגדולה שיש למי שסובל מאוד מכאב". לגבי נושא העישון בשבת, אומר הרב שרלו ש"בוודאי עדיף עוגיות מאשר עישון בשבת".
הרב רזניקוב מסכים ומחזק: "זה אותו קנאביס, אנחנו אומרים קנאביס רפואי וכאילו גיירנו אותו. אלא מה, יש לו השפעות טובות אנחנו עושים מינוס ופלוס ואומרים שזה אחרת. כשהוא נצרך במצבים רפואיים שונים, מחלות קשות, כאבים קשים, אז זה לגיטימי".
יש פוסקים שלא מתירים שימוש בקנאביס לצרכיים רפואיים?
"אני לא חושב שיש כאלה, בעולם החרדי זה מאוד מקובל. אין אף אחד שיגיד לא על הצורך הזה. עם השנים יש אמון גדול במה שאומר העולם הרפואי, העולם הרבני הולך אחריו. לא תמצאי מישהו שיהיה נגד, בטח לא אצל הרבנים החשובים. היה לי דוד שנפטר לפני חמש שנים כתוצאה ממחלת הסרטן, והוא היה שם דבר בעולם החרדי ובעולם התורה, הוא היה ראש ישיבה מפורסמת וכתבו עליו ספרים. והוא צרך קנאביס כשהוא היה חולה. בצידקותו הוא גם עישר אותו, למרות שברור שלא חלים עליו דיני מעשר כי זאת תרופה ולא מאכל, אבל הוא היה כזה צדיק שמהגרמים הבודדים שאישרו לו הוא הפריש טיפה למעשר. זאת תרופה פר אקסלנס משככת כאבים ולא גידול חקלאי".
ומה באשר לעישון קנאביס רפואי בשבת?
"העיקרון המנחה הוא 'קל הקל תחילה'. אם אפשר לעבור איסור פחות גדול אז עדיף – יש גם כדורים וגם אידוי וגם עוגיות וגם שמן. הרעיון הוא לנסות כמה שפחות לעבור על האיסור אם זה אפשרי. אם הגענו למצב שכלום לא עוזר אלא עישון, אז מותר לעשן".
רזניקוב מתייחס במאמר שלו בנושא לעניין הכאב והסבל. "יש אנשים שסובלים מבעיות נפשיות שהם מגרדים את התקרה ממצבי לחץ, הם והסובבים אותם נמצאים בסבל כשהם לא נוטלים את התרופה. להקל על ייסורים זה בהחלט חלק מהליך רפואי, זה מאוד התפתח במהלך השנים. אפילו ניתוח אורתופדי כזה או אחר, מובן שצריך כמה שיותר להשתיק את הכאב, כי כשהגוף נמצא בסטרס קשה לו לרפא את עצמו. המערכת הפרא-סימפתטית לא מסוגלת להגיב נכון כי האיזון הופר, והחלק הגופני לא מתקדם. זה הוכח כבר מחקרית. לכן אם אדם סובל, גם גופנית וגם נפשית, נפרצו כל הסכרים, כשמדובר במצבים אקוטיים זה נורא וצריך למנוע את הסבל".
ההלכה מתקדמת עם המדע, מבהיר רזניקוב. "היום אף אחד לא נופל מהקרשים כשאנחנו מדברים על עישון קנאביס רפואי בשבת. השינוי ביחס לסיגריה שינה את ההלכה, והיחס השונה של המדע לגבי צריכת קנאביס גם שינה את ההלכה. ההלכה הולכת קדימה עם המדע. יש פה דינמיקה, מערכת היחסים הזאת בהחלט לא מקובעת".