זה אולי דבר והיפוכו, אבל קנאביס שמשמש אנשים רבים לטיפול בחרדה יכול גם לגרום להתקף חרדה בעצמו. מחקרים שנערכו בנושא במשך השנים מצאו אמנם קשר בין עישון קנאביס לבין התקפי חרדה, אבל התוצאות עלו תמיד עם סימן שאלה גדול, וסוגיית הביצה והתרנגולת חזרה גם פה: מה בעצם קדם למה? מה המשמעות של התקף חרדה אחרי שימוש בקנאביס? כמה זה נפוץ? מה אפשר לעשות, אם בכלל, כדי להתגבר? הדעות חלוקות. ד"ר איליה רזניק, מומחה בפסיכיאטריה העוסק ברפואת קנאביס חושב שבמקרים מסוימים עדיף לחפש פתרונות או כלים אחרים ולא להמשיך להשתמש בצמח. "יש אנשים שיש להם נטייה לפתח התקפי חרדה על רקע גנטי או תורשתי כולל התקפי פניקה", הוא אומר. "חרדה יכולה להיות מלווה בהתקפי פניקה. הפרעת פניקה באה לידי ביטוי במצב נפשי ורגשי כשאדם מרגיש שמשהו קשה מאיים עליו, תחושות גופניות כמו הזעה, בלבול, דופק מהיר, תחושת חנק של לפני מוות. תחושה קשה מאוד. מצב קיצוני שיכול להביא לחדר מיון עם סימפטומים דומים להתקף לב. התקף פניקה הוא התקף חרדה קיצוני. יש אנשים שיש להם נטייה להתקפי חרדה, הם רגישים לכל מיני טריגרים, גם חיצוניים וגם פנימיים.
"מה שטוב בקנאביס זה שההשפעות הן הפיכות"
"לכל אדם יש מערכת אנדוקנבינואידית אינדיבידואלית עם סממנים שמפעילים אותה מבפנים. המערכת, אותה גילו פרופ' רפאל משולם ז"ל ועובדי מעבדתו היא מערכת ענפה ובדרך כלל רדומה שמופעלת על פי דרישת הגוף. אם הגוף מרגיש שיש דחק, למשל, או תחושת חרדה, המערכת מתעוררת לפעולה. היא מקשרת בין תפיסת דחק למערכות פיזיולוגיות שאחראיות על ביטויים התנהגותיים של האדם. כשאדם משתמש בצמח הקנאביס הוא מעורר את המערכת מבחוץ, אבל רמת ההפעלה היא מאוד אינדיבידואלית: כשלאדם יש נטייה להתקפי חרדה או פניקה ברגע שהוא פוגש את הקנבינואידים (שבאים מחוץ לגופו) זה יכול לעורר את ההתקפים. יש עשרות, אולי מאות סוגי קנאביס שונים שאנשים לפעמים קוראים להם זנים. כל סוג של צמח קנאביס פועל בצורה שונה מאודם לאדם. אותו סוג בדיוק יכול לעשות פעולות שונות לאנשים שונים. לאחד זה יעשה טוב ולשני זה יכול לעורר התקף חרדה. הכל תלוי ברמת הפעילות של המערכת האנדוקנבינואידית והנטייה של האדם. ל-10% מהאוכלוסייה יש נטייה להתקפי חרדה תחת השפעת סוגים מסוימים של קנאביס, ויש 5% שלא משנה באיזה סוג קנאביס ישתמשו - תמיד יקבלו התקף חרדה, ולעיתים התקף פסיכוטי. להם אנחנו אומרים לא להתקרב לקנאביס בכלל. אנשים שזה עושה להם לא טוב בדרך כלל ינסו, אפילו אולי כמה פעמים ויעזבו. מה שטוב בקנאביס זה שההשפעות שלו הפיכות. אם אדם לא ייקח יותר קנאביס זה לא יחזור. אין נזק מתמשך".
מה עושים אנשים שהקנאביס מועיל עבורם ומקבלים התקף חרדה בשימוש?
"אנשים צריכים לבדוק היטב אם המחיר שהם משלמים על השימוש בקנאביס משתלם או שהם צריכים לחפש כלי יעיל אחר. קחי חולה עם כאב גב כרוני או חולה פיברומיאלגיה שלא רוצה לקחת מורפיום. אם כדי להקל כאב גב אדם צריך לחשוף את עצמו להתקף חרדה הוא צריך לחשוב טוב מאוד מה הוא מרוויח ומה הוא מפסיד ולשקול את הדברים אחד מול השני. האם זה שווה או לא. בקנאביס יש חומרים שיכולים לגרום להתקף חרדה, אבל רוב התקפי חרדה קורים אצל אנשים עם נטייה תורשתית. ברגע שרואים את הקשר בין קנאביס להתקף חרדה, לנו הפסיכיאטרים זה עושה עבודה אבחנתית קלה יחסית: קצת כמו אלרגיה, אתה אלרגי למשהו מסוים - תתרחק".
אין דרך לזהות את ההתקף ולהתגבר עליו בדרכים אחרות מבלי להפסיק את הקנאביס?
"מבחינה רפואית זה דומה לאדם שכל פעם שהוא לוקח תרופה נגד כאב ראש הוא מקבל בחילה. ונגד בחילה הוא צריך לקחת עוד כדור. זה לא הגיוני. יותר הגיוני שניתן לו מרשם לכדור אחר שלא יגרום לתופעת הלוואי הזאת. יש טכניקות שונות להתגבר על התקף חרדה כמו מדיטציות, נשימות, וכו'. באופן כללי זה תמיד טוב אבל זה דורש הרבה זמן ולא להרבה ישראלים יש את הסבלנות. אני אישית ממליץ לאנשים שמקבלים התקפי חרדה או פניקה כתוצאה משימוש בקנאביס לחפש פתרונות או כלים אחרים. ההתקף אמנם עובר אבל זה מאוד לא נעים. מניסיוני הרב בתחום אני סבור שכרופאים זהירים ואחראים אנו חייבים קודם כל להכיר היטב את המטופל, כולל חולשות ונטיות לפתח מצבים רגשיים חריגים (כמו התקפי פאניקה וחרדה) וגם ללמוד את החומרים ואת האינטראקציה ביניהם. שימוש בקנאביס ובמוצריו השונים הוא סוג של רפואה משלימה קלאסית למצבים רבים וחייבים להכליל אותה ברפואה מודרנית משולבת".
"רוב המטופלים מזהים מהר מאוד מה עושה להם טוב, ומה לא"
ד"ר מיכאל סגל, פסיכיאטר מומחה, עוסק כבר 15 שנה בקנאביס והוא זה שהמליץ למשרד הבריאות להכניס את ההתוויה של פוסט טראומה לטיפול בקנאביס. הוא סבור שהמקרים שבהם צריכים להפסיק את הטיפול בקנאביס בגלל התקפי חרדה הם נדירים מאוד. "90% מהמטופלים שלי בקנאביס סובלים מפוסט טראומה", הוא אומר, "ויש לי מטופלים נוספים בתחום האוטיסטי וכאלה הסובלים מתסמונת האלכוהול העוברית, שדומה מאוד להפרעות קשב וריכוז והפרעות התנהגות. חרדה והתקפי פניקה הם חלק בלתי נפרד ממה שנקרא פוסט טראומה. הקנאביס עצמו לא מרבה לגרום להתקפי חרדה למרות שזה יכול לקרות. רוב המטופלים מזהים מהר מאוד מה עושה להם טוב ומה לא, ומחליפים לסוג שמיטיב איתם. ההשפעה מאוד אינדיבידואלית, ושונה מאוד מאדם לאדם, אבל אפשר להשתלט על זה בשינוי סוג או שינוי מינון. יש מעט אנשים שלא מסוגלים להמשיך בגלל התקפי חרדה כתוצאה מהקנאביס".
האמנם אפשר להחליף סוג שלא מיטיב אתך לסוג אחר? "מבחינת הרוקחות במדינת ישראל כל הזנים הם אותו דבר", אומר דוקטור אהרון פלשמן, פסיכיאטר ילדים ונוער. "מהניסיון שלי אצל רוב האנשים שסובלים מהתקפי חרדה מעישון קנאביס, זה קשור לזן הספציפי של הקנאביס. יש מטופלים רבים שקנאביס עושה להם טוב, אבל זן מסוים לא מטיב איתם ועושה להם התקפי חרדה. רוב האנשים בישראל לא יכולים לשלוט ולבחור את הזן שלהם. מעטים האנשים שכל סוג של קנאביס יגרום להם להתקף חרדה. בכל מה שקשור לקנאביס רפואי, יש מחיקה טוטאלית של המודעות לזנים וסוגים שונים. במקום זה רושמים אחוזים של חומרים. רוקח מלמד את כל הרוקחים בארץ שאין הבדל בין הזנים. זה הזוי. יגיע חייל עם פוסט טראומה שקנאביס עושה לו טוב, אבל יש זן מסוים שעושה לו התקף חרדה הוא לא יכול לדעת איזה זן יקבל, ולא פחות גרוע מזה - הרוקח יגיד לו שזה לא משנה איזה זן. וזה לא נכון. זה קורה כל הזמן, אנשים מקבלים זנים שונים כל הזמן. מה עושים? סובלים. פשוט סובלים בשקט. זה מזעזע, משרד הבריאות מתייחס לקנאביס כתרופה, אבל תרופה זה כימיקל, מולקולה אחת. צמח זה לפחות 500 חומרים שונים".