אריאן רוסקאם הוא אחד מהאנשים החשובים ביותר בתעשיית הקנאביס העולמית. הבעלים של כמה מה"קופי שופס" (בתי הקפה המפורסמים בכך שהם מאפשרים לרכוש ולצרוך מוצרי קנאביס בחופשיות) הוותיקים ביותר באמסטרדם, "צייד הזנים" המפורסם ביקר בחייו בעשרות מדינות בחיפוש אחר זני קנאביס אקזוטיים במיוחד, וב-30 השנים האחרונות הוא גידל מאות זני קנאביס שונים ומגוונים. בנובמבר האחרון הגיע רוסקאם לישראל, כחלק משיתוף פעולה עם חברת "גרינקום", ובמהלך ביקורו הוא העניק ראיון בלעדי ל-Mako קנאביס. בהליך המכונה "פינו האנט" (Pheno Hunt), זרעו רוסקאם ושותפיו הישראלים מאות זרעים מזנים שונים בחממות של החברה בדרום הארץ. בשבוע שעבר הם הגיעו אל החווה בשנית, במטרה לבחון את הצמחים החדשים שגדלו.
"ייבאנו לפני זמן מה מספר זרעים, זנים שונים, כדי לראות מה מתאים לגידול חממה פה בישראל", מתאר רוסקאם. "עשינו 'פינו האנט' ראשון לפני ששה חודשים, ועכשיו אנחנו באים לראות איך הצמחים הללו גדלים, ואילו צמחים מתאימים לשימוש בחממה בתנאי האקלים בישראל. ב'פינו האנט' אתה בעצם צד זן: אתה זורע לפחות 200-300 זרעים, ואתה מנסה למצוא את הזן הטוב והמתאים ביותר לסביבה. אנחנו מנסים את כל האפשרויות. מזג האוויר בישראל הוא מאוד שונה, די חם והשמש חזקה מאוד, ולכן צריך לראות אילו זנים מסתגלים הכי טוב."
מה ההתרשמות שלך מישראל עד כה?
"זו רק הפעם השנייה שאנחנו מבקרים פה, אז אנחנו עדיין לומדים איך המערכת הישראלית עובדת, עם כל היתרונות והחסרונות. כך אנחנו פועלים בכל מדינה אליה אנחנו מגיעים, ועבדנו באופן נרחב באפריקה, באמריקה, בקנדה, בהרבה מאוד מדינות. זו תעשיה מתפתחת. כרגע זו רק תעשיה רפואית, ואנחנו מקווים שיום אחד היא תהפוך לגם לתעשייה לשימוש פנאי, דבר שאנחנו חושבים שהוא די חשוב. אז אנחנו סופגים את הסביבה, ולאט לאט נראה לאן זה הולך."
אז בעצם אתה מביא זרעים שאתה כבר מכיר ובוחן אם הם מתאימים למזג האוויר בארץ? או שאתה מפתח פה משהו חדש לחלוטין?
"הבאנו לכאן זרעים שחשבנו שיהיו אידיאלים לגידול בחממה, או לגידול "אינדור" (גידול פנים) בישראל. במקרה הנוכחי, עדיין לא ראינו בארץ מבנה אינדור אז קצת קשה לנו לדעת, כי אנחנו חדשים בישראל, ורוב הגידולים הם בחממות. גידול בחממות הוא שונה מגידול אינדור. באינדור אתה יכול לגדל תפרחות די גדולות בשטח קטן, ובחממות יש יותר לחות וגורמים אחרים, ואתה מעדיף מבנה שונה של הצמח. אלו דברים שאנחנו מסתכלים עליהם כשאנחנו מגיעים למדינה חדשה. אנחנו מנסים להתאים את עצמנו למצב האקלים, וכן למה שנדרש על ידי המטופלים, או בעתיד גם על ידי שוק השימוש לצרכי פנאי בישראל."
"בישראל יש בעיה גדולה מאוד"
אם יש נושא שמעסיק את אריאן רוסקאם יותר מכל – או ליתר דיוק, מפריע לו יותר מכל – הרי שמדובר בנושא ההקרנות. בישראל, כל צמחי הקנאביס הרפואי עוברים הקרנות לפני שהם מגיעים אל הלקוח, במטרה לוודא כי הם נקיים מפטריות וממזיקים. הבעיה היא שההקרנות גם פוגעות מאוד באיכות הצמח, וכאחד שדוגל בגידול צמחי קנאביס באיכות הגבוהה ביותר, רוסקאם לא מרוצה בכלל מהעניין.
"בישראל יש לנו בעיה אחת גדולה מאוד", הוא אומר, "והיא שכל הצמחים מוקרנים. זה עולה לנו בהרבה מאוד טרפנים. בעיקרון, זה כמו ללכת למסעדה, ולחמם במיקרוגל את כל האוכל. זו בעיה גדולה. עכשיו, אנחנו מבינים שזה מוצר רפואי, אבל גם אם זה מוצר רפואי ההקרנות לא תמיד הכרחיות. יש קבוצה קטנה של אנשים שבאמת צריך לעשות את זה עבורם, כי אם הם מעשנים ויש פטריות על הצמח, זו יכולה להיות בעיה גדולה בעבור מי שסובלים ממחלות ריאה. אנחנו מבינים את זה. אבל באותו הזמן אנחנו מבינים שבשוק הרפואי, בישראל כמו בארצות הברית, הרבה מאוד אנשים מעוניינים לעשן גם לצרכי פנאי ואנחנו מעוניינים לפנות גם לצד הזה. אז אנחנו מחפשים לעשות צמחים בשביל שתי הקבוצות. זה קצת מסובך, בגלל שהכל מוקרן, וכשאנשים קונים קנאביס הם רוצים לטעום מוצר ראוי. אז אנחנו עדיין צריכים לראות איך אנחנו עובדים עם הנושא הזה כאן בישראל."
כשאתה עובד על זן חדש, במה אתה מתמקד מלבד THC ו-CBD?
"בימים האלה אנחנו מפוקסים יותר על טרפנים. פרופיל הטרפנים הוא די חשוב בשבילנו. אתה יכול לגדל הרבה מאוד דברים, אבל אנשים רוצים לטעום משהו טוב, או משהו עם טעם מסוים. כשאנחנו מדברים על הסופר למון הייז (הזן המפורסם ביותר שרוסקאם פיתח) – הם אוהבים את הלימון. גם כשאנשים אחרים יצאו עם זן הג'לטו, למשל – אנשים אהבו את הטעם. בימים אלו אנחנו יותר מפוקסים על טעם. הבעיה היא, כמו שאמרתי מקודם, שהקנאביס בישראל מוקרן, ואתה מאבד הרבה מהטעם. אז זו בעיה בישראל, שאני חושב שהרגולטור צריך לבחון אותה בקפידה, כי זה לא נחוץ לכל המטופלים וזה גוזל חלק משמעותי מהקנאביס. תעשיית הקנאביס היא עדיין צעירה, וגם פרופסורים ודוקטורים מבינים שזה לא רק הקנבינואידים שפועלים. יש גם את הטרפנים, וזו האינטראקציה שבין הקנבינואידים לין הטרפנים שמועילה למטופלים. חבל שאתם שורפים אותה".
בישראל אסור לשווק צמח שריכוז ה-THC בו מגיע ל-25%. מה דעתך על ההגבלה הזו?
"זה דיון רחב מאוד. אני באופן אישי מעדיף לעשן בין 15-20%, לפעמים אני גם מעשן 5%, הכל בסדר. בישראל אנחנו צריכים להגביל את אחוזי ה-THC ל-25%, זה לא יכול להיות 26% או 29%. אני לא באמת רואה את ההבדל בין 25% ל-29%. זה אחד מאותם החוקים שחוקקו שאני לא באמת מבין את היתרון שבהם. מה באמת ההבדל בין 25% ל-28%?
בכל אופן, כולנו יודעים שלא ניתן להגיע גבוה יותר מ-30%. אולי יום אחד יגיעו ל-32%, אבל זהו. אם יש לך פרח, ויש עלים, גבעולים, שיערות, שלא מכילים טריכומות, אז אין אפשרות שיהיה לך 70% THC, למשל, כי הצמח לא יוכל לגדול. גם אם יהיה צמח באחוזים גבוהים יותר. ונגיד שיהיה צמח עם 40% THC, אז מה? אז תקנה גרם אחד, ובמקום ג'וינט אחד תוכל להכין שלושה ג'וינטים מאותו הפרח."
"מקווים שנוכל להפוך את המערכת הישראלית לטובה יותר"
חוקי הקנאביס בישראל מפריעים לאריאן רוסקאם, אבל הם לא מפתיעים אותו. "בכל מיני מדינות שאנחנו מגיעים אליהן", הוא אומר, "והיינו ארבע שנים בקונגו, היינו ארבע שנים בקנדה – הממשלות לא באמת יודעת את המשמעות של החוקים שלהן. לפעמים אין בהם שום היגיון. בקנדה אנחנו רואים שלאט-לאט הם משנים את החוקים, אבל בישראל יש עוד הרבה מאוד שינויים שהרגולטור צריך לעשות. דברים שאין בהם הרבה היגיון".
אתה מגיע מעולם של שיווק קנאביס לכלל האוכלוסייה, אבל בישראל אתה עובד רק עם קנאביס לצרכים רפואיים. האם מבחינתך קיים הבדל? האם יש משהו שאתה לא תעשה בישראל, כי מדובר באוכלוסייה רפואית בלבד?
"לא באמת. יש לנו את הצמחים שלנו ואנחנו עובדים על הדברים, ואם השוק שם אז הוא שם. אתה רוצה לעשות הרבה בשביל ילדים עם אוטיזם למשל, אז רצוי שיהיו להם מוצרי CBD ראויים, עם מעט THC, בעיקר אם הם צעירים מאוד. אבל לפני ששה חודשים כשהייתי כאן CBD עדיין לא היה חוקי, אז אתה אפילו לא יכול לעזור לאנשים הללו כי אסור. אני מבין שאוניברסיטאות כבר עושות מבחנים קליניים עם קבוצות של אנשים הסובלים מהדברים הללו, אבל זו קבוצה קטנה מאוד בהשוואה לשימוש לצרכי פנאי."
"אז זה מה שמונח על השולחן פה בישראל", מלך הקנאביס מסכם. "מחוקקים פה הרבה מאוד חוקים, כי הם חוששים מ-אני לא יודע מה. רמת האבטחה למשל, זה קצת יותר מדי. וגם חלק מהחוקים האחרים, למשל בנושא ההקרנות. אז אנחנו מנסים להבין איך המערכת הישראלית עובדת. אנחנו מקווים שנוכל לעזור להפוך אותה למערכת טובה יותר".