אם יש משהו שלא חסר לנו בשנים האחרונות זה מערכות בחירות. ובכולן, ללא יוצא מן הכלל, נמצא מי שיבטיח לבוחריו הפוטנציאליים כי יקדם רפורמה בכל הנוגע לעבירות הסמים, ובכלל זאת יחולל מהפיכה עם לגליזציה של סמים מסוג קנאביס (גראס, מריחואנה וכיו"ב). אלא שחרף הבטחות מפורשות שפיזרו לכל עבר גם ראשי המפלגות שכיהנו בממשלה, בשטח לא נעשה דבר בהקשר הזה. למרבה הצער, גם בתחום זה נשארו הפוליטיקאים שלנו נאמנים לתפיסה הרווחת בציבור לגביהם ממילא, של הבטחות לחוד ומעשים לחוד.
והנה, ממשלת השינוי שעתידה לקום, דווקא טומנת בחובה התקדמות משמעותית בהקשר זה: לפי הדיווחים, בהסכם הקואליציוני עם מפלגת "תקווה חדשה" בראשות גדעון סער ושבה גם חברה ח"כ שרן השכל, תומכת לגליזציה מושבעת, נכללת התחייבות מפורשת של ראשי גוש השינוי לקדם את הפיכתו של הקנאביס לסם חוקי בישראל - כפי שארע במרוצת השנים האחרונות במספר הולך וגדל של מדינות העולם.
>>הכתבה פורסמה במקור בגלובס
עדיין מחכים ללגליזציה אמיתית
אחת הטעויות המצערות ביותר שנטעו משום מה בליבם של מי שאינם בקיאים בתחום, גורסת כי השימוש בקנאביס בישראל חוקי מזה מספר שנים. הבלבול נובע בעיקר מ"רפורמת אי-ההפללה" שקידם גלעד ארדן כשעוד כיהן בתפקיד השר לביטחון פנים, והיא אכן רפורמה חשובה - אך לגליזציה היא לא. לפי המדיניות הנהוגה כיום, למשטרה יש סמכות לקבוע כי מי שייתפס עם כמות קטנה של קנאביס בשטח ציבורי יידרש לשלם קנס כספי, ורק לאחר ביצוע אותה עבירה שלוש פעמים יופנה להליך פלילי. מדובר בצעד הכרחי, אך רחוק מלהיות מספיק - שכן עדיין שימוש בקנאביס נחשב כאסור, ולשוטרים בשטח קיים שיקול-דעת רחב המאפשר להם להפנות להליך פלילי גם מי שנתפס פעם ראשונה עם כמות קטנה של סם.
לגליזציה "אמיתית", כמו זו שלפחות לפי הדיווחים כרגע נראה שהתעקשו ב"תקווה חדשה" לכלול בהסכם הקואליציוני, היא הצעד הנדרש והיחיד שיכול להבטיח כי התנהגות שכבר מזמן נחשבת בעיני חלקים רחבים בחברה כנורמטיבית ולגיטימית, תפסיק להיחשב כעבירה פלילית לכל דבר ועניין.
הבשורה המשמעותית בלגליזציה היא לא רק הוצאתם מהאפילה של צעירים ומבוגרים רבים שכיום מצניעים את השימוש שעושים בקנאביס, אלא בעיקר אנחת הרווחה שתישמע בקרב מסדרונות המשטרה ובתי המשפט שכיום עוסקים באלפי תיקים סמים קלים בשנה, למרות שלכולם ברור כי ברוב המקרים לא מדובר בעבריינים של ממש.
זמן שיפוטי הוא מצרך נדיר בישראל של שנת 2021, שלא לדבר על משאבי המשטרה שנדמה כי מעולם לא היו מדוללים יותר. כעורכת דין פלילית אני יכולה להעיד על המוני תיקים שעניינם שימוש עצמי בסמים קלים אשר מתגלגלים בין כותלי בתי המשפט ומדביקים תווית של עבריינות לאזרחים תמימים, שכל חטאם ההיא להיתפס במקום ציבורי עם כמות קטנה של קנאביס. כל זאת, שעה שאף אדם - גם לא השוטר והשופט שמטפלים בתיק - סבור כי באמת מדובר בבעיה ששווה להקדיש לה משאבים ניכרים.
כולי תקווה כי הרפורמה המיוחלת אכן תצא מהכוח אל הפועל, ותציב את ישראל סוף כל סוף יחד עם שורה של מדינות שכבר מזמן השכילו להבין כי אין להן כל עניין להמשיך ולאכוף איסור שכבר מזמן אבד עליו הכלח.
הכותבת היא סניגורית פלילית ותובעת משטרתית לשעבר