יש למעלה מ-120 אלף מטופלי קנאביס רפואי בישראל, והם מגיעים מכל קשת המגזרים והגילים, בין אם ילדים חולי אפילפסיה, צעירים פוסט טראומתיים או מבוגרים שנאבקים עם כאבים שונים. סביר גם להניח שאחוז גבוה למדי מהם התנסה בעבר בעישון קנאביס. אבל בעוד שיש כאלה בעלי ניסיון עבר, או כאלה שחברים או בני משפחה יכולים להדריך אותם, מטופלים רבים מקבלים רישיון ולא ממש יודעים איך לצרוך את התרופה. גם בקרב מי שהתנסו בעבר יש דברים שחשוב לדעת. בסופו של יום, מדובר בתרופה מורכבת, שהשפעתה על כל אדם שונה, ושימוש לא נכון בה עלול להביא לתוצאות בלתי רצויות.
"אחד הדברים שמאפיינים קנאביס רפואי הוא שמשרד הבריאות החליט לקרוא לו ככה. קנאביס הוא קנאביס לכל דבר", אומרת ד"ר ברקת שיף קרן, רופאת כאב מומחית המטפלת מזה שנים בחולים עם קנאביס רפואי. "באופן עקרוני, התפיסה הכוללת, גם של צרכנים למטרות פנאי וגם של צרכנים למטרות רפואיות היא 'Start low, Go slow'. כלומר להתחיל במינון נמוך ולהעלות לאט-לאט".
איך אדם שמקבל רישיון אמור לדעת ממה להתחיל?
"זה מאוד בעייתי. חולה שמגיע לבית מרקחת עומד בפני רולטה רוסית. הוא צריך לבחור, אבל לרוב לא יידע מה, אז הוא יבקש מהרוקח להמליץ. לרוב זה פשוט יילך לפי הזמינות שיש בבית המרקחת. גם כשחולה מבקש ממני עצה איזה זן לקנות אני לא יודעת להגיד לו בצורה חד משמעית. אני כן יכולה להגיד אם עדיף לו לקחת מוצר ליום או ללילה".
כשד"ר שיף קרן מדברת על מוצר יום או לילה, היא מתייחסת לחלוקה המסורתית של מקור הצמח – אינדיקה או סאטיבה. "התפיסה הרווחת היום היא שאינדיקה יותר מרדימה וסאטיבה יותר מעוררת", היא מסבירה. "אבל נכון להיום רוב הזנים הם לפי התרשמות היצרנים – אם המוצר מרדים או מעורר. היום קשה יהיה למצוא סאטיבה מובהק או אינדיקה מובהק".
החלוקה למוצרים, היא אומרת, היא בכלל מלאכותית. "משרד הבריאות חילק את המוצרים לשלושה סוגים ושני חומרים פעילים בלבד, אבל זה צמח שיש בו 400 חומרים פעילים. מוצרים מבוססי-CBD אינם פסיכואקטיביים אבל הם כן פועלים על המוח ועובדים, למשל, עבור ילדים חולי אפילפסיה ואוטיזם, והם פחות מפחידים צרכנים. THC הוא החומר הפעיל שניתן עבור רוב המחלות שאנחנו מטפלים בהן בקנאביס. הוא טוב לכאבים, לעורר תיאבון, לשינה, להרגעה כללית. אבל בפועל אין לנו מושג מה עובד על מה, בטח כשמדובר בצמח עם כל כך הרבה חומרים פעילים".
נשמע שהתאמת קנאביס למשתמשים זה תהליך מורכב
"ההשפעה של הצמח היא מאוד מאוד אינדיבידואלית. לכן ההנחיה הכוללת היא להתחיל במינון נמוך ולאט-לאט להבין מה עובד ומה לא. אם אני למשל אקח יותר משתי שאיפות מחומר עם יותר מדי THC אז לא יהיה עם מי לדבר".
היום המוצרים בבית המרקחת מחולקים לשלושה: High CBD שאין בו כמעט או בכלל THC, High THC, שיש בו ריכוז גבוה של החומר הפעיל, וכזה שיש בו ריכוז שווה מבחינת פעילות של שני החומרים. השוני בין זן לזן מתבטא רק עם שני החומרים האלה. "מבחינת המדדים האובייקטיביים אנחנו פשוט לא יודעים מה עובד. היום מוצר הדגל שהכי יעיל נגד כאב הוא T20\C4, עם ריכוז יחסית גבוה של THC וריכוז נמוך עד לא קיים של CBD".
אבל המוצר שעשוי להתאים למטופלים הוא רק חלק קטן מהתמונה. אלמנט חשוב הוא אופן צריכת החומר, כך שהשפעתו תהיה מיטבית. שתי הדרכים לצריכה הם דרך מערכת העיכול, כלומר בבליעה, או דרך מערכת הנשימה, בעישון או באידוי. "יש מוצרים שמוכנים לבליעה כמו מיצויים בצורת טיפות. ויש גם מוצרים שהחולים יכולים לייצר לעצמם מהתפרחות – בין אם חליטות או מוצרים בבישול או אפייה שאפשר לאכול", מסבירה ד"ר שיף קרן.
הנטילה בבליעה מיועדת למטופלים שלא מסוגלים לעשן, כאלה שהם חסרי ניסיון או מטופלים מבוגרים. החומר נספג בכלל במערכת העיכול, ולא בריריות הפה כפי שנהוג לחשוב, עובר מטבוליזם בכבד ומגיע למוח, אז מורגשת ההשפעה. "למוצר בבליעה לוקח יותר זמן להיספג ולהשפיע, בין חצי שעה לשעה וחצי, על כן חשוב מאוד לדעת כשנוטלים את החומר דרך הפה לקחת רק טיפה אחת", מזהירה ד"ר שיף קרן. "אני אומרת למטופליי המבוגרים לטפטף טיפה אחת על כפית ואותה לבלוע – אם מטפטפים מיד לפה אין הערכת כמות ומי שלוקח יותר מדי עלול לחוות השפעות לא נעימות". ההשפעה של הקנאביס על מערכת העיכול ארוכה יותר מזו של עישון, בערך שש עד שמונה שעות, לכן יש משנה חשיבות להקפדה על הכמות.
ספיגה דרך דרכי הנשימה היא הדרך המסורתית לצרוך קנאביס, בין אם באידוי או בעישון. "השיטה המומלצת ביותר לצריכה דרך דרכי הנשימה היא על ידי מכשיר אידוי, וופורייזר", מסבירה ד"ר שיף קרן. "במכשיר יש תא קטן שאליו מכניסים את החומר שמתחמם ומתאדה ואז אפשר לצרוך אותו בשאיפה. תוך עשר דקות אפשר להגיע לאפקט מירבי של המנה שמקבלים".
אחד המאדים החדשניים והמדויקים הוא פיתוח ישראלי בשם Syqe. מדובר בפטנט שמאפשר לאדות כמויות מאוד מדויקות של קנאביס במיקרו גרמים, עם מחסנית מוכנה מראש, מה שהופך את השימוש למאוד בטיחותי. החיסרון הוא המחיר שלו, והעובדה שמי שכבר רגיל לצרוך קנאביס במינונים גבוהים יותר יתקשה להתרגל למינון הנמוך. "אנשים שכבר רגילים כי החבר או הדילר נתן להם כמויות אחרות שנמדדות בגרמים, קשה להם לעבור לכמויות של מיקרו גרמים".
בציבור המטופלים יש כאלה שצורכים את החומר בצורת ג'וינטים מגולגלים או בבאנגים. "אלה שיטות מסורתיות שירשנו מהמשתמשים לצרכי פנאי. אם בא אדם שמעולם לא השתמשף מעולם לא גלגל סיגריה, אז צריך ללמד איתו. אם אדם לא יודע לעשן או לא יכול, צריך לתת לו את זה באופציה אחרת".
מה חשוב למעשני הג'וינטים לדעת?
"ראשית, ערבוב בטבק מקלקל את הקנאביס – השילוב שלו מוריד את היעילות של הקנאביס מאחר שהוא מכיל ניקוטין שהוא גם חומר פסיכואקטיבי ולכן רצוי מאוד לא לערבב טבק בקנאביס. מה שכן עישון נקי גם הוא קשה מאוד על הריאות – אדם ישתעל את הנשמה שלו. ולכן רצוי להשתמש בכל מיני תחליפים טבעיים כדי לעבות את התפרחת ולהפוך אותה ליותר קלה לעישון".
מטופלים רבים חושבים שהקנאביס הוא תשובה לכל תחלואיהם. "לקנאביס יש יחסי ציבור מאוד טובים – לפחות במדינת ישראל. חולים באים ומבקשים כי הם מאמינים שאם הם יעשנו הכל יעבור. אני מקדימה ואומרת שזו לא תרופת פלא, וזה משהו שצריך ללמוד להשתמש בו ולא בטוח שתמיד יעזור. אדם שנורא כואב לו, הגולד סטנדרט זה מורפיום. צריך קודם להבין במה צריך לטפל כדי שהכאב יעבור".
אנשים מנסים לשכנע אותך שזה מה שהם צריכים?
"אני מוצאת את עצמי הרבה פעמים רבה עם פציינטים, אבל בסופו של דבר אני נכנעת. מי שצריך את הטיפול זה הם, לא אני. אני יכולה לנסות לשכנע וזהו. בסופו של דבר המטרה שלי היא לעזור לחולה. אז אני אריב, ואנסה ללכת לפי הכללים של משרד הבריאות, אבל אם אני יודעת שהחולה הזה בסופו של דבר פשוט לוקח מאשתו שמשתמשת לצרכי פנאי, אני אתן לו בסופו של דבר קנאביס כי הוא גם ככה משתמש, הוא יודע שזה עוזר לו, ועדיף שזה יהיה חומר מפוקח".