קנאביס הפך לאחד הצמחים מושמצים בעולם, כאשר במהלך ההיסטוריה ייחסו לו אינספור תכונות והשפעות. אחד המיתוסים הכי שכיחים הוא זה שעוסק בקשר בין מחיקת תאי מוח לצריכת קנאביס, אך עד כמה הוא קשור למציאות?
למרות שהסטריאוטיפ הזה שכיח, אין ראיות שתומכות בו מדעית. רבים סבורים כי הוא החל בסרטון הפרסומת הביצה המטוגנת הזכור לשמצה משנות ה-80', שתיאר מה קורה למוח בעת צריכת סמים.
כשמדובר בראיות מדעיות, מחקר אחד הראה קשר בין היפוקמפוס (איזור במוח והמבנה הגדול ביותר של המערכת הלימבית) קטן יותר לבין שימוש כרוני בקנאביס. ההיפוקמפוס חשוב ללמידה וזיכרון, אך אינו קשור ישירות לתאי מוח. המחקר הזה הצביע על קשר שלילי בין שימוש כרוני בקנאביס לליקויים שונים במוח.
מחקר אחר שנערך לאורך 38 שנים, הצביע על הקשר בין שימוש בקנאביס לירידה קוגניטיבית. המחקר הוכיח כי מתבגרים שעשו שימוש כבר בקנאביס עד אמצע חייהם איבדו 6 עד 8 נקודות במנת המשכל. אלו שעשו שימוש כבד בקנאביס והפסיקו, לא איבדו מנת משכל. לעומת זאת, מבוגרים שהשתמשו בקנאביס בכבדות לא איבדו שום מנת משכל.
מחקרים אחרים, אגב, מצביעים על השפעה הפוכה. מחקר שנערך על עכברים הראה כי מינונים נמוכים של THC עשויים לשפר ליקוים קוגניטיביים הקשורים לגיל. וחקר נוסף שנערך על חולים שסבלו מפרקינסון ואלצהיימר, הראו כי רכיבי הקנאביס, THC ו-CBD עשויים דווקא לסייע בטיפול.
אז המחקר המדעי אינו מספק תגובה ברורה. אמנם נרשמו הקשרים שליליים בין שימוש כבד לבין המוח, אך שימוש מתון הקשר דווקא להשפעות טיפוליות. מסתבר שמתינות היא מילת המפתח גם בהקשר של קנאביס.