מטופלי הקנאביס הוותיקים זוכרים בוודאי את הימים של טרום-הרפורמה, בהם היינו מקבלים את תפרחות הקנאביס שלנו ישירות מהמגדל. אמנם לא ידענו מהם אחוזי החומרים הפעילים בשקית אבל מאחר והשקיות לא היו אטומות, יכלנו לראות את התפרחת ואף לבקש להריח אותה – בטרם החלטנו אם לרכוש אותה או לא.
מאז הרפורמה הוחלט עבורנו על ידי "מומחים", אשר סביר להניח כי מעולם לא התנסו בעצמם באופן מעשי בצמח (לקחו שאכטה), כי מעתה הקנאביס יימכר בשקיות סגורות ואטומות. במקום להסתמך על המראה ועל חוש הריח שלנו, נאלצנו להתחיל לסמוך על כישוריו היצירתיים של מאייר האריזה.
חשוב לזכור כי למרות שהסמל המסחרי של הקנאביס הוא העלה הגדול, החומרים הפעילים נמצאים בתפרחת ולא בעלים. בטבע, אחד מתפקידיו של העלה הוא להגן על הפרח, כמו קליפת הפרי. כשם שלא אוכלים את קליפת התפוז, כך לא מעשנים את עלי הקנאביס. לכן, אחד הקריטריונים על-פיהם נבדקת איכות תכולת השקית הוא כמות העלים שהיא מכילה - עלים שהמגדל לא הקפיד להסיר.
מבחן נוסף לאיכות תפרחת הקנאביס, שגם הוא נמנע מאיתנו מאז שהשקיות משווקות כשהן סגורות ואטומות, הוא מבחן הריח. חוש הריח הוא אחד החושים הבסיסיים והעוצמתיים ביותר שלנו, ולכן סמכנו על ההתרשמות שלו. ידענו שאם הריח העולה מהשקית נעים לנו, ישנו סיכוי טוב שהתפרחת תהיה יעילה עבורנו. אם הריח איננו נעים או אפילו דוחה, סביר להניח שהתפרחת הזאת לא תתאים לנו. היום, מדי פעם אני פותח שקית קנאביס חדשה, מקרב אותה לאפי כדי להתרשם מהניחוח ומוצא את עצמי נרתע לאחור בדחייה. עוד בטרם טעמתי, אני יודע שבזבזתי שקית קנאביס אחת מתוך המרשם החודשי שלי.
מדוע בשקיות סגורות ואטומות?
בזמנו, בכיר במשרד הבריאות הסביר לי כי תפרחות הקנאביס הרפואי חייבות להימכר בשקיות סגורות ואטומות על מנת לעמוד בתקן כלשהו שנדרש לצורך יצוא. מאז, הבכיר הפך ל"בכיר לשעבר", החלום על ייצוא קנאביס ישראלי הולך ומתרחק ואילו אנחנו, הצרכנים הישראלים, היינו מוותרים בשמחה על השקיות היוקרתיות, שריד לחלום שכנראה לא יתממש בזמן הקרוב.
האלטרנטיבה
מדוע שהקנאביס, אשר גם כך איננו מיועד ליצוא, לא יגיע לבתי המרקחת בשקיות גדולות של קילו או יותר? מי קבע שהקנאביס הרפואי חייב להגיע בשקיות אטומות בנות 10 גרם? מדוע לאלץ את החולה להמר בסכום מינימלי של 10 גרם ולא לאפשר לו לרכוש גרמים בודדים להתנסות? מדוע שהרוקח לא יאכסן את התפרחות בצנצנות גדולות מזכוכית כהה ומתוכן ישקול ללקוח את המינון המבוקש ויארוז לו את התרופה בשקית פלסטיק פשוטה ושקופה, כמו בימים הטובים ההם?
הוויתור על השקיות הצבעוניות והיוקרתיות שמאלצות את החולה לרכוש מינימום של 10 גרם יאפשר לנו לבחור את הכמות לרכישה הרצויה לנו, להתרשם בעזרת חושי הריח והראייה שלנו ולא פחות חשוב - יוזיל משמעותית את המחיר לצרכן. השאלה היא - על האינטרס של מי מעוניין משרד הבריאות להגן? של ציבור המטופלים, או של בעלי מפעלי האריזה?
הכותב הוא פעיל ותיק למען ההכרה בסגולות הרפואיות של הצמח