קנאביס וספורטאים – לא הולך ביחד. כך לפחות לפי מקבלי ההחלטות בנוגע לשאלה אילו חומרים מותר לספורטאים לצרוך ואילו לא. הנושא עלה לכותרות לאחרונה בשל השעייתה של האצנית האמריקנית שאקארי ריצ'רדסון, אשר נחשבה כמועמדת בכירה לזכיה במדליה בריצת ה-100 מטרים האולימפית, אבל הושעתה מהמשחקים אחרי שנמצאה חיובית לשימוש ב-THC ונאלצה לצפות במרוץ הגמר אמש, כמו כולנו, בטלוויזיה. ההשעיה גררה תגובות מספורטאים רבים אשר זעמו על ההחלטה והצהירו כי גם הם משתמשים בקנאביס, בין אם לצרכים רפואיים ובין אם לאו, אך התמיכה לה זכתה האתלטית הצעירה מכל עבר לא הניאה מהחלטתה את הסוכנות העולמית למניעת סימום בספורט (WADA - World Anti-Doping Agency). ההשעיה עמדה בעינה.
WADA הוקמה בכדי להבטיח כי הספורט המקצועני יישמר הוגן, וגם בטוח ככל האפשר, בעבור ספורטאים; במילים אחרות, לשמור על ספורטאים מפני יריבים וכן מפני עצמם. איסור על שימוש בחומר זה או אחר נובע, אפוא, משתי סיבות עיקריות: הוא עשוי לשפר ביצועים ספורטיביים, או לחלופין הוא עשוי להוות סיכון בריאותי לספורטאי. נשאלת השאלה מדוע נמצא צמח הקנאביס ברשימת החומרים האסורים לשימוש?
האם הוא משפר ביצועים? האם הוא מסוכן? קשה למצוא ראיות המעידות כי התשובה לאחת משתי השאלות הנ"ל היא חיובית.
מאמר סקירה מפורט אשר פורסם בקנדה ב-2018 ביקש לענות על השאלה הראשונה. לא הייתה זו משימה קלה, שכן כמעט ולא נערכו לאורך השנים ניסויים מדעיים שבדקו האם קנאביס משפר ביצועים ספורטיביים. הניסויים המעטים שכן בוצעו, עם זאת, מצאו כי התשובה היא שלילית.
אכן, למרבה ההפתעה לא קיימת עדות מחקרית לכך שקנאביס הופך ספורטאים למהירים יותר, זריזים יותר או חדים יותר. השיפור שכן נצפה מגיע בעקיפין, בעקבות ירידה בתסמינים של חרדה, בכאבים, בדלקות ועוד. הדבר אינו שונה, כמובן, מהאפקט המצופה מכל תרופה אחרת.
התשובה לשאלה השניה מורכבת יותר: אכן נמצא כי שימוש כרוני בכמויות גבוהות של קנאביס עשוי להביא לשינויים קוגניטיביים מסוימים, בעיקר בהקשרים של מהירות תגובה וזיכרון. תופעות לוואי אחרות מופיעות במספרים נמוכים למדי, המדע חלוק לגביהן, ונשאלת השאלה האם די בהן בכדי לאסור את השימוש בחומר לחלוטין. הרי ידוע כי תרופות מרשם רבות אחרות הולכות יד ביד עם שורה ארוכה של תופעות לוואי לא פשוטות, אולם הערך הרפואי של השימוש בהן עולה עשרות מונים על הסיכונים המשניים, ולפיכך אין נאסר על ספורטאים להשתמש בהן, לא בימים של תחרות ולא בכלל. יתרה מכך, זה ייתפס כאבסורד מוחלט לאסור על ספורטאי לקבל טיפול תרופתי לו הוא נזקק.
קנבידיול מקבל יחס שונה
חשוב לציין, באתר של WADA מופיע סיוג חשוב: קנבידיול (CBD) – בצורתו הטהורה וללא שום רכיב קנבינואידי נלווה – מאושר לשימוש. הסגולות הרפואיות של CBD מקבלות הכרה ההולכת וגדלה בשנים האחרונות, והוא משולל השפעות נלוות המאפיינות שימוש בקנאביס ובעיקר THC. במילים אחרות, ספורטאים המשתמשים ב-CBD רפואי רשאים להמשיך לעשות זאת, גם בזמן תחרות. ספורטאים המשתמשים בקנאביס רפואי המכיל אחוז מסוים של THC (או רכיבים אחרים) – לא.
מדוע מקבל רכיב אחד של הצמח יחס מועדף? התשובה נעוצה כמובן בהיעדר האפקט הפסיכואקטיבי בעקבות השימוש בו.
עצם ההכרה בלגיטימציה של CBD מהווה צעד משמעותי בכיוון חיובי, אבל האיסור המוחלט על שימוש בחומר שעשוי בריכוזים מסוימים להשפיע זמנית על מצב הרוח, להאט מעט את החשיבה או לגרום לעייפות – במיוחד בעולם בו אין אפילו מחשבה לאסור או להגביל שימוש באלכוהול – מעורר תמיהה. מכאן ועד לסיכון בריאותי המרחק הוא רב, והמרחק לשיפור ביצועים ספורטיביים רב עוד יותר. המשך האיסור על שימוש ספורטאים בקנאביס הוא אבסורד, והגיעה העת שהוא יוסר.