במהלך שנת 2022 פורסם עדכון להוצאה החמישית של המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (DSM). זהו ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי, שמטרתו לאבחן ולסווג הפרעות נפש על פי תסמיניהן. את המדריך מוציאה לאור האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית והוא נחשב לאורים ותומים בתחום הפסיכיאטריה. אחד העדכונים במדריך קשור להפרעות הנובעות משימוש בקנאביס.
חשוב להדגיש שישנם שני סוגי הפרעות הקשורות לשימוש בחומרים שונים: הפרעות הנגרמות על-ידי החומר עצמו, כגון הרעלה והתמכרות (Substance Induce Disorders, DSI); והפרעות הנובעות מהמשך שימוש בחומר למרות הופעתם של סימפטומים שליליים (Substance Use Disorders, SUD). גם בקרב משתמשי קנאביס אפשר לראות את שני סוגי ההפרעות, אך המדריך מתמקד בסוג השני: הפרעות שימוש בקנאביס (Cannabis Use Disorders) נמצאו אצל בערך 10% מתוך 193 מיליון משתמשים בעולם. ההפרעה מוכיחה שאנשים רבים יכולים לסבול משימוש בקנאביס גם מבלי להיות מכורים לו.
על-פי המדריך ישנם 11 סימנים להפרעת שימוש בקנאביס' ואבחון הפרעת שימוש בקנאביס נעשה במספר מישורים. האחד – ההיסטוריה האישית של המטופל בקנאביס, וזו כוללת גם את ההיסטוריה הרפואית של משפחתו המיידית, ובעיקר בהקשר לנושאים כמו התמכרויות והפרעות נפשיות. המישור השני מבוסס על דיווח עצמי של המשתמש בהתאם לשאלון שאותו הוא ממלא, הנוגע להרגלי הצריכה וכמויות הצריכה. המישור השלישי נוגע לבדיקות דם להימצאות THC. כאן חשוב לציין שנוכחות THC בדם לא קובעת כי קיימת הפרעת שימוש בקנאביס, ומנגד היעדר THC בדם לא שולל את קיומה של ההפרעה, אלא שאת תוצאות בדיקת הדם משווים לתוצאות השאלון הנוגע להרגלי הצריכה, וכאן אמורה להימצא התאמה.
ישנן שלוש דרגות חומרה של הפרעת שימוש בקנאביס:
- הפרעה קלה: אם מזהים אצל המשתמש שניים עד שלושה סימנים בלבד מהרשימה הנ"ל.
- הפרעה בינונית: אם מזהים אצל המשתמש ארבעה עד חמישה סימנים בלבד מהרשימה הנ"ל.
- הפרעה חמורה: אם מזהים אצל המשתמש שישה או יותר סימנים בלבד מהרשימה הנ"ל.
אבחון ההפרעה עלול להיות מורכב בשל תחלואה נלווית של הפרעות נפשיות. למשל קיים קשר חזק לדיכאון חמור ולתסמונת חרדה כוללת. וכן, מספר מחקרים מצאו שיעור גבוה של הפרעת שימוש בקנאביס בקרב אנשים הסובלים מ-PTSD, ובנוסף נמצא קשר עם הפרעות שימוש אחרות, כמו הפרעות שימוש בתרופות הרגעה, בקוקאין, בסמים מעוררים, ובאלכוהול.
הגורמים להתמכרות לקנאביס אינם אחידים ואינם מתאימים לכולם, אך ישנם גורמים התורמים לכך כגון: סטרס, מצוקה רגשית והפרעות נפשיות (חרדה, דיכאון). בנוסף לכך ישנו גורם תורשתי: חוקרים מצאו מספר אללים (גרסאות של גנים) שיכולים להגביר את הסיכון לפתח הפרעת שימוש בקנאביס והתמכרות. הטיפולים כוללים בעיקר ייעוץ ופסיכותרפיה לסוגיה (למשל טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפולי מוטיבציה, ניהול צרכים ומטרות). נכון לעכשיו אין טיפול תרופתי מאושר, אך נראה שנעשים מחקרים בנושא.
למה חשוב לי לכתוב את הדברים? בסרטונים שאני מעלה בטיקטוק ובאינסטגרם, אני מקבל תגובות רבות בסגנון של "תפסיק להפחיד אותנו", "שימוש בקנאביס הוא בטוח לגמרי", "תן לנו לעשות מה שאנחנו מבינים" ועוד. ואז אני משווה צריכת קנאביס לנהיגה. אדם הלומד לנהוג לא מתלונן על-כך שכתבות על תאונות דרכים מפחידות אותו, ולא טוען "תנו לי לנהוג כפי שאני מבין, אני אחראי על גופי". הוא גם מבין שישנם חוקים המחייבים אותו לשמור על שלומו ככל האפשר (כמו למשל חגורת בטיחות, איסור שימוש בנייד בזמן הנהיגה, קסדה לאופנוענים וכד'). כך, לדעתי, גם בנוגע לשימוש בקנאביס. אם אדם מבקש להתנסות, או לצרוך למטרות פנאי או למטרות רפואיות, חשוב שידע מה יכולות להיות ההשלכות לכך. כאשר המשתמש מכיר את תופעות הלוואי האפשריות, ומבחין בהן, יש ביכולתו להפחית מאוד את חומרתן ולמנוע בזמן השפעות שליליות כמו CUD, או התמכרות.
ד"ר יוסי באומהקר, בעל תואר דוקטור מבית-הספר לרפואה, באוניברסיטת תל-אביב. חוקר תהליכי הגמילה וההסתגלות לאופיואידים (מורפין ודומיו). יהיה אחד מהמרצים בכנס "אוכלים בריא 13" שיתקיים בתאריכים 24-25.11.22