הרבה מאוד אנשים משתמשים בקנאביס להרגעה. לא רק בשימוש פנאי כדי להתנתק ממעמסת היומיום, אלא גם כטיפול רפואי לכל דבר, להפחתת חרדה ובפרט בהפרעת פוסט-טראומה (PTSD). אבל אף על פי שקנאביס משמש להפחתת חרדה, בהרבה מאוד מקרים הוא הגורם העיקר לחרדה בעצמו. למעשה, חרדה היא אחת מתופעות הלוואי הנפוצות ביותר של שימוש בקנאביס. אז כיצד יתכן שמצד אחד, התקפי פאניקה וסוגים אחרים של חרדה מהווים את תופעת הלוואי הבולטת ביותר של קנאביס, ומנגד, כ-10% ממטופלי הקנאביס הרפואי בישראל משתמשים בו להקלה על תסמיני PTSD (על-פי נתוני היק"ר)?
מחקר שנערך בברזיל ב-2009 מצא כי קיים קשר חיובי בין הפרעות חרדה לבין שימוש בקנאביס. התוצאות חזרו על עצמן גם במחקר שפורסם חמש שנים מאוחר יותר. השאלה שהמחקרים הללו לא הצליחו לענות עליה היא 'מה קדם למה?'. כמו במקרים רבים של מציאת קשר סטטיסטי בין שני משתנים, לא ניתן להסיק מהמחקרים הללו האם קנאביס הוא הגורם לחרדה, או שמא הפרעת החרדה היא שהביאה את אותם האנשים להשתמש בקנאביס מלכתחילה. ועל אף הממצאים החסרים, אי אפשר להתכחש לכך שקנאביס משמש לטיפול בחרדה, והרי מדובר בהתוויה הרלוונטית לפחות ל-10% ממטופלי הקנאביס הרפואי בישראל.
הרופאים מאמינים בקנאביס, היק"ר קצת פחות
מחקרים מוכיחים כי קנאביס אכן יעיל לטיפול בהפרעות חרדה, והיו לא מעט מחקרים כאלה בשנים האחרונות. נמצא כי קנאביס עוזר לאנשים הסובלים מ-PTSD, ומשפר גם תסמינים של הפרעת חרדה כוללנית (Generalized Anxiety Disorder), חרדה חברתית והפרעה טורדנית-כפייתית (OCD).
"קנאביס הוא טיפול משלים קלאסי, שלעתים קרובות יכול לעבור לטיפול עיקרי", אומר לנו ד"ר איליה רזניק, פסיכיאטר, מומחה מוכר בטיפול בקנאביס רפואי. "זה קורה הרבה. רבים מחולי החרדה עוזבים את הטיפול בבנזודיאזפינים (תרופות הרגעה הנפוצות ברפואה הקונבנציונלית) ועוברים לטיפול רק בקנאביס. לפי סקרים אחרונים, 45% מהמטופלים הורידו את צריכת הבנזודיאזפינים תוך 4-6 חודשים מתחילת הטיפול בקנאביס. לקנאביס יש לא רק השפעה מרגיעה, אלא גם יכולת לשחרר מתח שרירי. זו אחת מהתכונות המצוינות שלו".
ד"ר רזניק מאמין בטיפול באמצעות צמח הקנאביס ומוצריו, ועל אף שהוא טוען כי הטיפול אינו מתאים לכל אחד, בהרבה מקרים הוא מזהה את הפוטנציאל של קנאביס להיות הטיפול הטוב ביותר בעבור המטופל שלו. עם זאת, הדרך להענקת רישיון לקנאביס רפואי היא ארוכה: "במקרה של פוסט-טראומה, בין יתר הדרישות הנוקשות, משרד הבריאות דורש 3-4 תרופות, כל אחת חצי שנה לפחות, כתנאי לשקול אם המטופל ראוי לרישיון לקנאביס.
בעיני זה מוגזם מאוד. הם רואים את הקנאביס כקו אחרון, ואני רואה את זה כקו ראשון או שני. בארץ המצב הרבה יותר טוב לעומת ארצות-הברית בכל הנוגע לאופיאטים, אבל אי אפשר לסבול את המצב שמשרד הבריאות מחשיב את הטיפול בקנאביס כקו רביעי-חמישי במקום כקו ראשון או שני במקרים רבים".
"לפני 130 שנה לרופאים היה פחות ידע תאורטי מדעי מזה שיש לנו היום, אבל הרבה יותר ניסיון מעשי בשימוש בקנאביס בהפרעות חרדה שונות", מדגיש ד"ר רזניק את האבסורד שחוותה הרפואה העולמית בנוגע לצמח הקנאביס. "יש מדריך אמריקאי מלפני 120 שנה, בו צוין שאחת מההתוויות לשימוש בקנאביס היא הפרעות חרדה מכל מיני סוגים. זה לא משהו חדש. אז היה לרופאים הרבה יותר ידע על שימוש בקנאביס, ואז לפני 80 שנה החומר נלקח מאיתנו בניגוד לרצוננו ועם הזמן הידע נעלם. אנחנו עושים עכשיו קאמבק מדעי לנושא, אבל אנחנו רחוקים מהניסיון הפרקטי שהיה להם".
הצד השלילי של קנאביס
כפי שצוין, על אף שקנאביס משמש כתרופה יעילה להפרעות חרדה, הוא גם עשוי להוות טריגר להתקפי חרדה כשמשתמשים בו לא נכון. שימוש לא נכון עשוי להיות קשור במינונים גבוהים מדי או בחומר ממקור לא מוכר, ובמיוחד כאשר המשתמש אינו מנוסה ואינו מודע להשפעה שלצמח עשויה להיות עליו. הקנאביס בהחלט משפיע באופן שונה על אנשים שונים.
"הפרעות חרדה שכיחות באוכלוסייה, וגם השימוש בקנאביס שכיח. לכן תמיד תהיה חפיפה, תמיד יהיו אנשים עם הפרעות חרדה שמשתמשים בקנאביס", מסביר ד"ר רזניק. "ההשפעה במקרים כאלה הופכת לבלתי צפויה בעליל. אם אדם שלא מטופל צורך קנאביס כחומר אנטי חרדתי, והוא לוקח כמות גדולה מדי, הוא עשוי לחוות התקף פאניקה. התקף פאניקה הוא מצב מאוד לא פשוט, והשאלה היא אם אצל אדם שהיה מאוזן וחווה התקף, האם באמת הקנאביס היה שווה את זה. זו דילמה מאוד גדולה. חשוב מאוד שאנשים ידעו שאם יש להם נטייה לפתח התקפי חרדה והם לא מאוזנים מספיק, הם צריכים לשאול את עצמם כמה פעמים 'האם אני חייב לקחת את הקנאביס? האם אני מכיר את הקנאביס? האם אני מכיר את הקנאביס מהסוג הספציפי הזה?'. אחרת התוצאה עשויה להיות מאוד לא נעימה. מה שטוב הוא שכל מצב הוא הפיך. גם אחרי השימוש בקנאביס המצב חזור לקדמותו. השאלה היא מתי ואיך".
כאן חשוב להבחין בין שני מושגים: 'התקף חרדה' ו'הפרעת חרדה'. התקף חרדה, או התקף פאניקה, עשוי להתעורר אצל כל אדם ולחלוף. אין זה אומר שאותו אדם סובל מהפרעה נפשית ממושכת. הדגש העיקרי כאן הוא שקנאביס עשוי לעורר התקף חרדה, ועד כמה שמדובר בחוויה מאוד מאוד לא נעימה, מדובר במצב זמני שלא אמור להפוך להפרעת חרדה כרונית.
"קנאביס הוא לא סם ולא מסוכן", מצהיר ד"ר רזניק. "בכלל, המילה 'סם' היא פוגענית, סטיגמטית ולא נועדה להבהיר משהו, אלא להסתיר ולטשטש. יש סוגי קנאביס שונים שמשפיעים באופן שונה על כל מטופל ומטופל. אנחנו מכירים את זה שבחלק מהאנשים שלוקחים קנאביס יכולים להופיע תסמינים חרדתיים, ואנשים שמכירים את ההשפעה הזו עליהם צריכים להיזהר מקנאביס או להימנע ממנו. אבל אני רוצה להגיד שכל ההשפעות האלו הן חולפות. כל השפעה קנבינואידית היא הפיכה. הפרעת חרדה לא הופכת להפרעת חרדה כרונית, אלא אם כן יש הפרעת חרדה כוללנית שהיא כל הזמן על אש נמוכה ולא משבשת לרוב את הפעילות של הבנאדם, ואז הקנאביס מעורר אותה. זאת בניגוד למצבים פסיכוטיים, שבמקרים בודדים עשויי להיות למשהו לא הפיך. הקנאביס הוא כלי מצוין בארסנל שלנו, אנחנו צריכים ללמוד אותו ואני מקווה שהרגולציה תאפשר לנו לעשות את זה".