אנשים צורכים קנאביס בדרכים שונות ומגוונות. הנפוצה שבהן היא עישון, אבל הוא נלקח גם באידוי, בצורה של מיצויים ושמנים, וגם – באחד הטרנדים המתפתחים בשנים האחרונות – דרך שלל מוצרי מאכל כמו סוכריות, שוקולד, עוגות ועוגיות. למעשה, קנאביס יכול לתבל כל פריט מזון שהוא, וארוחות גורמה המבוססות על שימוש בצמח הפכו להיט במדינות שבהן יש לגליזציה. ובניגוד למה שנהוג לחשוב – צריכה אקססיבית של קנאביס עלולה לגרום לאוברדוז (Overdose, צריכת יתר). אמנם הסכנה פה אינה דרמטית כמו מנת יתר של סמים מסוכנים כמו הרואין ודומיו – אז מדובר בסכנת מוות של ממש – הרי שאוברדוז של קנאביס יכול להיות מאוד לא נעים אבל לא מסכן חיים. לפי המכון הלאומי האמריקאי העוסק בהתמכרות לסמים NIDA, עוד לא נרשם מקרה מוות מאוברדוז הקשור לקנאביס. גם ה-CDC, המרכז למניעת מחלות, מבהיר שבעוד שסימפטומים של כמות גבוהה מדי של THC קיימים, הרי שמנת יתר המסתיימת במוות היא בלתי סבירה בעליל. "האם אפשר למות מאוברדוז של מריחואנה? התשובה היא לא", אומר ד"ר אלכס מניני, רופא חירום ומומחה בטוקסיקולוגיה מבית החולים מאונט סיני בניו יורק לאתר Popular science. אבל אפשר לסבול ממנת יתר של THC באופן לא פטאלי. וזו בהחלט לא חוויה מומלצת.
אמבר הרין ממיסיסיפי למדה את זה בדרך הקשה לפני שנתיים, כשהייתה בת 17 בלבד. היא החליטה לנסות אדיבל – חומרים אכילים המבוססים על קנאביס ונמכרים בחנויות קנאביס או נרקחים לבד בבית. היא אכלה שלושה דברי מזון מלאים בקנאביס, ודי מהר הבינה שמשהו לא בסדר. אחרי חצי שעה בערך היא התחילה להרגיש לא טוב – נכנסה לפאניקה, חוותה דופק מהיר ופחד, מה שמכונה בתחום Greening Out. "חיפוש מהיר בגוגל והייתי מגלה שהייתי אמורה לאכול את זה הרבה יותר לאט ומעט, בביסים קטנים ולא בבת אחת", אומרת הרין לבאזפיד ניוז. "התחלתי ממש להיכנס לפאניקה, הגוף שלי הרגיש כאילו הוא עולה באש. התחלתי לא לראות טוב. הייתי משוכנעת שאני עומדת למות".
מוות הוא כאמור לא אופציה, אבל הרין חוותה הרעלת אדיבלז, מה שעלול להביא לסימפטומים כמו סחרחורת, חולשה, פראנויה, פאניקה וחרדה – כולם נגרמים מצריכת יתר של מוצרי קנאביס. כשהיא התחילה לא לראות טוב ולא הצליחה לעמוד – היא הזמינה אמבולנס. "הפראמדיקים הגיעו ואמרו לי שאני אהיה בסדר, אבל זה ממש לא הרגיש ככה", היא נזכרת, "התופעה הזו של גרינינג אאוט היא לא משהו שמדברים עליו, זה משהו מאוד רציני שבני נוער בגיל שלי לא מכירים ולא יודעים מה לעשות בסיטואציה כזו".
הרכיב האחראי על אפשרות של אוברדוז כזה הוא כמובן הרכיב הפעיל הדומיננטי בקנאביס, THC, אותו אחד שאחראי על תחושת ההיי והאופוריה, הוא שיכול במקרים מסוימים לגרום גם לתגובות פסיכולוגיות כמו פחד, פאניקה או דיכאון. מאחר שוויד נצרך באופנים שונים, הרי שהאופן שבו הוא נכנס לגוף משפיע על כמה ממנו נספג.
על פי ארגון הבריאות העולמי, כ-2.5% מאוכלוסיית העולם, שהם 147 מיליון בני אדם, צורכים וויד. ככל שיותר ויותר מדינות מעבירות חוקי לגליזציה, כך הולכים ומתרבים מקרים של שימוש מוגזם והרעלות קנאביס. מחקר מ-2022 שבדק למעלה מ-35 אלף בני אדם בקנדה מצא שאנשים שדיווח שהם השתמשו בקנאביס בשנה האחרונה היו בסבירות גבוהה יותר להגיע למיון או לאשפוז בבית חולים מאשר אלה שלא צרכו קנאביס.
מחקר מ-2017 מאוניברסיטת ניו מקסיקו, מצא שסטודנטים באוניברסיטה נטו לעשן יותר ב-20/4, יום שבו הצרכנים והאוהדים חוגגים את הקנאביס. במחקר השתתפו 59 סטודנטים, ו-50 אחוז מהם אמרו שהם עישנו באותו יום, לעומת רק 28 אחוז בימי השבוע ו-37 אחוז בסופי שבוע. במילים אחרות – בתאריך הספציפי הזה צריכת הקנאביס קופצת דרמטית. באותו תאריך, מתברר, יש גם יותר אשפוזים בבתי חולים. ב-2015 בוונקובר, מסיבת קנאביס באותו יום באפריל הסתיימה עם 64 אנשים שהגיעו למיון בגלל צריכת קנאביס.
אז כמה זה יותר מדי קנאביס? על קנאביס רפואי מצוין בבירור אחוז ה-THC. הבעיה היא בקנאביס שנצרך למטרות פנאי ונרכש בצורה לא חוקית, או מוצרים אכילים, שם אין שום דרך לדעת מה נוטלים. חשוב לציין שהסיכוי לסיים את האירוע במיון הוא יותר גבוה עבור צרכנים לא מנוסים, בטח כאלה שזו עבורם הפעם הראשונה. אז אם אתם שוקלים לנסות – עדיף לדעת מה אחוז ה-THC במוצר שמנסים ולהתחיל במינון מאוד נמוך. מחקר מ-2023 במכון לתזונה באוניברסיטת מאהידול בתאילנד, מצא שמספיקים 2-3 מ"ג של THC כדי לפגוע במיקוד, בתשומת הלב, בזיכרון לטווח קצר ובפונקציות מוטוריות. סימפטומים קשוחים יותר עלולים להופיע אצל מי שצורכים למעלה מ-7.5 מ"ג THC, כמו למשל לחץ דם נמוך, פאניקה, חרדה, הזיות וקשיים בשיווי משקל ודיבור.
למרות שמוצרים אכילים נוחים יותר לריאות, הרי שתאונות של צריכת יתר הן בסבירות גבוהה יותר. זה עשוי לקחת בין חצי שעה לשעתיים עד שה-THC משפיע באופן מלא על הגוף לאחר שאוכלים קנאביס, וזאת אחת הסיבות שבגינן אנשים יאכלו עוד – הם לא חווים השפעה מיידית. ההשפעה של אדיבלס גם ארוכה יותר ועשויה להימשך עד 12 שעות. מי שמתעתד לאכול מוצרים המבוססים על קנאביס, צריך לזכור שיש זמן המתנה ניכר להשפעה ושאם ימשיכו לצרוך עשויים להסתכן. הסימפטומים, כאמור, לא הכי נעימים. בין אם דפיקות לב מואצות, חרדה, בחילה קשה והקאות וגם הזיות לעיתים.
"אם מישהו מרגיש שיש לו מצב חירום רפואי בעקבות צריכת קנאביס מומלץ מאוד לפנות לחדר מיון הקרוב", אומרת ד"ר קארי אוברה, מומחית לרפואת חירום מקליפורניה לבאזפיד. "עם זאת, יש הרבה פעמים שאנשים לא בטוחים אם הסימפטומים שלהם אכן דחופים ומצריכים רופא. אם יש לכם ספק גשו להיבדק". היא כמובן ממליצה להגיע למיון אם מישהו סופג פציעה או כל סוג של תאונה הקשורה לצריכת קנאביס "גם אם רמות הכאב לא גבוהות במיוחד. קנאביס יכול למסך את הכאב והפגיעה יכולה להיות חמורה ממה שהיא מרגישה".
הרעלת קנאביס תשתפר לבד במשך הזמן, גם בלי התערבות רפואית, ורוב האנשים יצליחו להתמודד לבד עם התופעות. "רוב האנשים שיחוו הרעלה לא זקוקים לאשפוז, מספיק אם יישארו במקום בטוח ובסביבה רגועה שתאפשר לגוף שלהם להתמודד עם המצב" מסבירה ד"ר אוברה. היא ממליצה לעמעם את האורות, להשקיט את החדר ולוותר על סטימולטורים כמו מסכים. אפשר לנסות לעשות מדיטציה או לנסות לנשום עמוק, ואם תחושת החרדה עמוקה מומלץ ליצור קשר עם מישהו קרוב שיכול לסייע.