בשלהי שנות ה-90 הוקמה מפלגת "עלה ירוק", והייתה למפלגה הפוליטית הראשונה שחרטה על דגלה (גם באופן מילולי) את החתירה ללגליזציה של צמח הקנאביס בישראל. במשך שנים הייתה זו המפלגה היחידה שזוהתה עם הנושא. לא רק שמפלגות אחרות כלל לא פנו אל בוחריהן עם הבטחות בחירות הקשורות בקנאביס, רובן ככולן נמנעו מעיסוק בנושא הזה בכל מחיר. אבל השנים חלפו והמדינה השתנתה. השימוש בקנאביס לצרכים רפואיים הפך לחוקי ואי-הפללה לצרכני פנאי הפכה לעובדה מוגמרת (בעוד שמדינות רבות כבר התקדמו לעבר לגליזציה מלאה). בהתאם לכל האמור, מספר צרכני הקנאביס בישראל – בין אם ברישיון רפואי ובין אם באופן בלתי חוקי – הלך וטפח. השימוש בקנאביס חדל להיות מוקצה, המודעות לסגולותיו הרפואיות התרחבה, וגם אנשים שבמשך שנים צרכו קנאביס בסתר, הרגישו הרבה יותר חופשיים להודות שהם משתמשים בצמח, וגם חשו שאין להם שום סיבה להתבייש בזה.
וכך, לפתע, הפכו צרכני הקנאביס לקהל בוחרים פוטנציאלי שיש להתחשב בו. מפלגת מרצ הייתה מהראשונות להבטיח באופן גלוי ומוצהר את קידומה של הלגליזציה, אבל במשך שנים הסיכוי לראות את מרצ בקואליציה היה כמעט אפסי. ב-2019 הועמד הצמח בקדמת הבמה גם על ידי מפלגה קצת יותר גדולה, עם מנהיג בעל קצת יותר השפעה: בנימין נתניהו, הוא ולא אחר, קרא לכל מי שמאמין בקנאביס לבחור ליכוד; או במילותיו של ראש הממשלה עצמו: "אם אתה בעד הצמח, אתה צריך להצביע מחל". במקביל, מי שהתנפל על נושא הלגליזציה כמוצא שלל רב הוא משה פייגלין, שבבחירות של 2019 עורר גל של תמיכה ציבורית על רקע מצע ליברלי שנושא הלגליזציה הועמד במרכזו. קמפיין שעורר רושם מוצלח, לצד סקרים מחמיאים, הסתיים במפח נפש מבחינת מצביעיו של פייגלין, כשהאחרון לא עבר בסופו של יום את אחוז החסימה. נושא הלגליזציה, לעומת זאת, נשאר על הפרק. ניסיונותיהם של חברי כנסת כמו רם שפע מ"העבודה" ושרן השכל מ"תקווה חדשה" לקדם חוקי לגליזציה אמנם לא צלחו יפה, וגם הצהרתו חסרת התקדים של שר הבריאות ניצן הורוביץ כי הוא תומך בלגליזציה לא הועילה רבות; אבל עצם העובדה שנושא כזה, שעד לפני שנים ספורות עוד נחשב בגדר טאבו, עולה לדיון בפרלמנט הישראלי באופן לגיטימי לחלוטין, הוא הישג בפני עצמו.
וכך, במערכת הבחירות האחרונה, שנערכה ב-2022, כבר היה ברור לחלוטין שהקנאביס כאן כדי להישאר. הפעם לא רק מרצ הבטיחה שינוי, אלא גם במפלגות "העבודה", "יש עתיד" ו"כחול לבן" הצהירו כי יפעלו לקדם לגליזציה מלאה של קנאביס. גם הבטחות להסרת רגולציה בתחום הקנאביס הרפואי ולהקלת הגישה של מטופלים לצמח הופרחו לאוויר. כל כך נפוץ היה השיח בנוגע לצמח, שלרגע נראה היה שהקנאביס הפך לעוד כרטיס נואש לגיוס בוחרים מתלבטים ותו לא. אבל זה לא משהו שפוליטיקאי הגון יעשה, נכון?
עלייתו ונפילתו של חוק הקנאביס
בממשלה הקודמת, נראה היה שהקנאביס מונח על סדר היום בעצימות גבוהה מאי פעם. הוקמה ועדת קנאביס, בראשותה של ח"כ שרן השכל, שנועדה לבחון את הסדרתם של שינויים מהותיים באופן בו מתנהל שוק הקנאביס בישראל של ימינו. בין השינויים שהוצעו היו הקלות רגולטוריות שנועדו לאפשר למגדלי הקנאביס בישראל לעבוד בתנאים קלים יותר – ונוחים יותר כלכלית – באופן שיאפשר בסופו של דבר הפחתת מחירים לצרכן. והצרכן של אותן החברות, להזכירכם, הוא מטופל שזקוק לקנאביס כתרופה. בנוסף, ניסתה ח"כ השכל להוביל לביטול שיטת רישיונות הקנאביס ולמעבר של שיטה של מרשמים, שתאפשר לכל רופא מומחה המוסמך לטפל בקנאביס להנפיק מרשם עמו יוכל המטופל לגשת ישירות אל בית המרקחת, מבלי לעבור הליך בירוקרטי של הנפקת רישיון ביק"ר (היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות). זאת ועוד, הצעת החוק שהגישה ח"כ השכל נועדה גם להוציא את רכיב הקנאביס קנבידיול (CBD) מפקודת הסמים המסוכנים, ולאפשר את מכירתו הלכה למעשה לכל דורש.
אז הכלבים נבחו, אבל השיירה לא עברה. תחת לחץ של משרד האוצר, קופות החולים והמשרד לביטחון פנים, נאלצה ועדת הקנאביס להעלות להצבעה חוק מתוקן, מצומצם וחלקי ביותר. יתרה מכך, גם ההצעה המתוקנת הזו לא עברה בקריאה ראשונה, לאחר התנגדותם של חלק מחברי הכנסת הערביים בראשותה ובעידודה של ח"כ רינאווי זועבי – הלא היא חברת מרצ (אם קראתם את הפסקאות הקודמות, האירוניה מובנת לכם מאליה).
וכך נפל לו גם החוק הזה; חוק שנועד, להזכירכם, להיטיב עם מטופלי הקנאביס בישראל, וכלל לא עוסק בלגליזציה של שימוש פנאי בצמח. כמה חודשים מאוחר יותר כבר הלכנו לבחירות, והשאר היסטוריה.
איפה הפוליטיקאים האלה היום? אי אפשר להגיד שהממשלה הנוכחית לא עסקה בתחום הקנאביס בכלל. ההפך הוא הנכון: רפורמה שנועדה לשפר את הליך ייצור הקנאביס וכן לייעל את הבירוקרטיה של הנפקת מרשמים למטופלים הוצגה באוגוסט 2023, והיא נכנסה לתוקף – באיחור, בגלל אילוצי המלחמה – באפריל האחרון. הרפורמה כוללת לא מעט סעיפים שנכללו בחוק הקנאביס שח"כ השכל ניסתה להעביר בכנסת הקודמת, ולפחות בנוגע להליכי הייצור ולרגולציות הכבדות המוטלות על המגדלים, נראה שהיא אכן מהווה שיפור משמעותי.
אבל בכל הנוגע למטופלים, נראה שהרפורמה מועילה הרבה פחות. ההחלטה המרכזית, לעבור ממשטר של רישיונות לשיטה של הנפקת מרשמים, לא תקפה לגבי מטופלי כאב ופוסט טראומתיים. כלומר, מלכתחילה ההחלטה אינה רלוונטית בעבור 75% ממטופלי הקנאביס בישראל. שנית, ההחלטה מחייבת את מטופלי הקנאביס לפנות אך ורק לרפואה הציבורית, מה שאומר המתנה ארוכה במיוחד לתורים, ולעתים גם הכרח לפנות לרופא שאינו מכיר את המטופל ואת ההיסטוריה הרפואית שלו.
והנה הגיע אוקטובר 2023, והביא עמו את האסון הכבד והנורא בתולדות מדינת ישראל. אסון שהותיר אלפים רבים עם טראומה נוראית, קשה מנשוא. וכך, באופן לא כל כך מפתיע, הביקוש לקנאביס הפך לגדול מתמיד. אירועי ה-7.10 הותירו חותם קשה ביותר על כמות אדירה של ישראלים. בעוטף עזה, במסיבה ברעים; במדים וכאזרחים, כעדי ראייה, כנפגעים בגוף ובנפש או כבני משפחה שכולים. רבים מהנפגעים, ובעיקר כאלה שספגו פגיעות פיזיות וסובלים מכאבים, או לחלופין כאלה שסובלים מתסמינים פוסט-טראומתיים, משוועים לטיפול בקנאביס, אבל מערכת הבריאות ממשיכה להתנהל בעצלתיים. היעילות של שיטת המרשמים החדשה עדיין לא ניתנת למדידה, אבל בין כה וכה היא אינה רלוונטית בעבור אלו המבקשים טיפול בקנאביס להקלה על תסמיני כאב או PTSD.
מתחילת 2024 חלה ירידה של כמעט 10,000 במספר הרישיונות לטיפול בקנאביס בישראל. על פניו, ניתן היה לייחס את הירידה לכך שרבע ממטופלי הקנאביס בארץ יכולים עתה לוותר על הרישיון ולעבור לטיפול באמצעות מרשמים. אחרי הכל, גם ממשרד הבריאות נמסר כי "תמונת המצב המתפרסמת באתר משרד הבריאות מידי חודש משקפת את מספר הרישיונות הפעילים נכון לעת הפרסום, ולא כוללת בתוכה את מספר המטופלים שקיבלו מרשם, שכן הנושא נמצא באחריות קופות החולים עם כניסת הרפורמה לתוקף". עם זאת, מעקב אחרי הנתונים מראה שהירידה במספר הרישיונות החלה בינואר 2024, ואילו הרפורמה נכנסה לתוקף רק באפריל. יתרה מכך, גם הירידה במספר הרישיונות שחלה במהלך חודש אפריל, אחרי החלת הרפורמה, מיוחסת רובה ככולה לירידה של כ-3,000 רישיונות קנאביס בהתוויית כאב; כזכור, מדובר בהתוויה שאינה מקנה זכות לטיפול במרשם בלבד.
וכך נראה כי בעוד ישראלים רבים משוועים לטיפול בקנאביס, וחלקם זקוקים לו הרבה יותר מאי פעם, הבירוקרטיה הישנה והמוכרת ממשיכה לקרטע כרגיל. ואיפה הפוליטיקאים הרבים, אלו שקוששו קולות של צרכני קנאביס בתמורה להבטחות אינספור? קולם אינו נשמע. ישראלים רבים הזקוקים לטיפול – חלקם כבר יודעים שקנאביס הוא התרופה שעוזרת להם יותר מכל – נאלצים להמתין חודשים לתור לרופא מומחה שלא מכיר אותם, כדי לקבל או שמא לא לקבל את הטיפול אותו הם מבקשים. ישראלים רבים המתמודדים עם זוועות ה-7.10 ולא מוצאים מענה במערכת הבריאות, נאלצים להמשיך לרכוש את הקנאביס שלהם במחירים יקרים ובאופן בלתי חוקי, ולקבל מוצר לא מבוקר ושאינו בהכרח מותאם לצרכיהם הרפואיים.
ומה בנוגע ל-CBD? יותר ויותר מחקרים מעידים על היעילות של CBD בשיפור של תסמיני חרדה, בשיכוך כאבים, בסיוע בשינה, בטיפול במחלות עור, בייעול השיקום וההתאוששות אחרי פעילות גופנית, בטיפול בהתמכרויות ועוד. שלא לדבר על ממצאים קליניים על שיפור התנהגותי כנגד תסמינים של אוטיזם ודמנציה ושיפור משמעותי בתסמינים של אפילפסיה. CBD אינו ממסטל או גורם לתחושת "היי", הוא לא ממכר והוא בעל פרופיל בטיחותי גבוה ביותר, ולכן הוא כבר נמכר בכל רחבי אירופה ובארצות הברית באופן חוקי לחלוטין, ללא צורך במרשם כלשהו או באישור מיוחד. אפילו הסוכנות העולמית למניעת סימום בספורט (WADA) מאפשרת שימוש ב-CBD ללא כל מגבלה. אם הייתם בחו"ל לאחרונה, בוודאי נתקלתם בחנויות המציעות מוצרי CBD לכל דורש. בישראל, לעומת זאת, CBD נחשב עדיין כרכיב ככל הרכיבים של צמח הקנאביס, ולפיכך הוא מוגדר כסם מסוכן לכל דבר. השימוש בו אסור, הרכישה שלו היא עבירה פלילית.
כמעט בכל כנסת בשנים האחרונות, הוכרז על הקמת ועדה מיוחדת שתבחן את היתכנות הוצאת ה-CBD מפקודת הסמים הסוכנים. בכל המקרים קבעו הוועדות שהוקמו כי יש להתיר מכירה חוקית של CBD כתוסף מזון וללא צורך במרשם, אבל פעם אחר פעם הכנסת פוזרה עוד לפני שניתן היה ליישם את החלטות הוועדה, מה שמטיל בספק את הכוונה ליישם החלטות מסוג זה מלכתחילה וההבטחות של הפוליטיקאים לשים סוף לפארסה המוזרה הזו? הן נעלמו ברגע שמערכת הבחירות הסתיימה. נקים עוד ועדה, נמשוך עוד זמן, ויהיה בסדר. בסופו של יום, לחברי הכנסת שלנו יש נושאים חשובים יותר לעסוק בהם, ונושא הקנאביס נדחק לשוליים. הרי מדובר בקהל של סטלנים, לא? הם בטח ישכחו מזה עד למערכת הבחירות הבאה.
ממשרד הבריאות לא נמסרה תגובה