השפעתם הרפואית המהוללת של צמח הקנאביס ושלל תוצריו – המוכרת וידועה כיום בשם הכולל "אפקט הפמליה" – מורכבת משילוב של תת-השפעות האופייניות לחומרים הפעילים השונים שקיימים בצמח ובעיקר בפרחיו. סוגי חומרים פעילים אלו כוללים קנבינואידים (למשל THC ו-CBD), שהם החומרים המפורסמים ביותר בצמח, שאחראים בעיקר על עיצוב השפעתו של הקנאביס על גוף האדם, וטרפנים, המעניקים לקנאביס את הטעם והריח שלו. אך ישנה משפחה אחת נוספת וחשובה מאוד של חומרים פעילים, שגם היא רלוונטית להרכבה של "אפקט הפמליה", והיא משפחת הפלבנואידים (Flavnoids).
פלבנואידים (נקראים לעיתים גם ביופלבנואידים) הם תרכובות המסונתזות על ידי צמחים רבים בטבע. ניתן למצוא אותם בירקות ופירות, ובמקרה של צמח הקנאביס גם בפרחים. שמם של הפלבנואידים מגיע מהמילה הלטינית 'Flavus' (צהוב) המתארת את ההשפעה שיש להם על צבעו של הצמח או הפרח בו הם קיימים, ולאורך תקופה קצרה בהיסטוריה הם היו מוכרים גם בשם המשפחתי הכולל "ויטמין P" שניתן להם על ידי המדען ההונגרי אלברט סנט-גיירגי שגילה אותם לראשונה בשנות ה-30 המוקדמות של המאה הקודמת. פלבנואידים הם מטבוליים משניים, כלומר חומרים שנוכחותם לא בהכרח חיונית לקיום תהליך החיים המינימלי של הצמח, אך במקביל הם ידועים כבעלי חשיבות עליונה בקיום תהליך חיים מלא, עשיר ותקין של צמחים רבים בטבע.
הסיבה העיקרית לכך שפלבנואידים הם חומרים הממוקמים נמוך בסולם המודעות הציבורית, לפחות בהשוואה לקנבינואידים וטרפנים, טמונה בכך שבמשך עשורים רבים פלבנואידים היו מוכרים בתור חומרים אורגניים חסרי ייחוד הנפוצים מאד בפירות וירקות כמו עגבניה, חסה, בצל, תפוח ותות שדה. בשל העובדה שאף אחד מהירקות והפירות הללו לא מפורסם במיוחד בתכונותיו התרפויטיות, מרבית החוקרים בתחום המזון סברו כי מדובר בחומרים המשפיעים בעיקר על צבעם החיצוני של צמחים ותוצריהם האורגניים, ולא על שום פרמטר חיוני אחר. כיום, בעקבות מחקרים רבים שנערכו בקנאביס רפואי ובצמחי מרפא אחרים, אנו יודעים כי האמת היא הרבה יותר משמעותית ומעניינת מכך.
פלבנואידים בקנאביס רפואי וצמחים אחרים – מהו תפקידם?
התפקיד הראשון והחיוני של פלבנואידים בתהליך קיום חייו של הצמח בא לידי ביטוי באספקט המיקרוביאלי, בין היתר בדחיית מזיקים וטפילים, קיום תהליכים אנטי-פטרייתיים ואנטי-בקטריאליים ומשיכה אקטיבית של חיידקים סימביוטיים (ריזוביום) המסייעים לצמח בזירוז והעשרת תהליכים טבעיים רבים כמו חילוף חומרים (התמרת חנקן לאמוניה) ובקרת ריקבון. במילים פשוטות, פלבנואידים מסייעים לצמח ברמת המיקרו להיפטר מכל הגורמים המיקרוביאלים שעלולים להזיק לו ובו בזמן למשוך, לאגד ולהגן על גורמים מיקרוביאלים שחיוניים להתפתחות מערכות החיוניות לקיום תהליך החיים של הצמח.
התפקיד השני והחשוב לא פחות שנצפה לפלבנואידים במחקרים מעמיקים שנערכו בתחום התזונה והפרא-קוסמטיקה הוא איזון מבנהו הגנטי של הצמח. פלבנואידים מסייעים לצמח להילחם ברדיקלים חופשיים, ובכך עוזרים לו להימנע מתהליכי חמצון מוגברים; בנוסף, נצפו ראיות מחקריות מבוססות לכך שיש להם תכונות אנטי-מוטגניות ואנטי-סרטניות שמונעות מתהליכים תאיים שליליים להתקיים ולהביא לפגיעה במצבו הבריאותי של הצמח. תכונות חיוניות אלו שויכו על ידי החוקרים לסגולתם של פלבנואידים מסוימים לבצע מודולציה בתהליך הוויסות ההורמונלי של הצמח, ולגרום להפקה מוגברת של אנזימים תאיים המקיימים את אותן תכונות אנטי סרטניות ומייצבות גנטית.
פלבנואידים נפוצים הקיימים בזני קנאביס – אשר מהווים לפי הערכת מומחים כ-10% מכלל החומרים הפעילים שקיימים בממוצע בזנים השונים של הצמח – כוללים בין היתר קנאפלאבין A, קנאפלאבין B, קנאפלאבין C, ויטקסין, איזוויטקסין, אפיגנין, קאהמפרול, קוורסיטין, לוטיולין, מייריסטין, בייקלין, פייניללניין, קומאריול, נארינגנין, צ'רייסויריאול, קאטצ'ינס ואורינטין. ישנם סוגים נוספים של פלבנואידים כמו צ'רייסין, פיסטין וגלנגין, אך אלו נפוצים יותר בירקות, פירות וצמחים אחרים וקיימים בריכוז נמוך הרבה יותר מהאחרים בצמחי קנאביס. ישנה חלוקה מולקולרית בסיסית לפיה נחלקים הפלבנואידים הללו לשתי משפחות (איזופלבנואידים וניאופלבנואידים) ול-5 תת-משפחות (פלבונולים, פלבנונולים, פלאבאנולים, אנטוסיאנים וצ'אלקונים) אך נכון להיום עדיין לא נערך די מחקר מדויק שיסייע למדענים לאבחן ולהבדיל בין אפקטים תרפויטיים ייחודיים של פלבנואיד מסוים לבין אלו של פלבנואיד אחר. לכן, נהוג עדיין להתייחס לשלל ההשפעות הפוטנציאליות של פלבנואידים שונים בתור סך אחיד של השפעה, המהווה חלק ממה שנקרא "אפקט הפמליה" (Entourage Effect) המתרחש לאחר צריכת קנאביס רפואי.
איך פלבנואידים עוזרים לגוף האדם?
סגולותיהם של פלבנואידים בגוף האדם לא שונות בהרבה מאלו המתקיימות בצמחים, בעיקר בתחום המלחמה ברדיקלים חופשיים ומניעת חמצון מוגבר של תאים אורגניים. הדבר הופך את הפלבנואידים למרכיב חיוני ומבוקש בתעשיית הקוסמטיקה הרפואית. בנוסף, מחקרים שנערכו בתחום זה מצאו כי סגולותיהם נוגדות החמצון עשויות להיות יעילות בטיפול במחלות כמו אלצהיימר, טרשת נפוצה ואפילו בסוגים מסוימים של סרטן, בעיקר באספקט של מניעת החמצון המוגבר של תאים בריאים שתורם להפיכתם לסרטניים.
מחקרים אחרים בחנו את הערך התזונתי של פלבנואידים ואת ההשפעה שעשויה להיות לצריכתם על מערכת כלי הדם והלב. מהמחקרים הללו עולה כי סוגים רבים של פלבנואידים מאופיינים בסגולה לא מוסברת להפחתה עקבית ויציבה של לחץ הדם ומהירות הדופק, באופן שמסייע למערכת כלי הדם ובעיקר ללב להימנע מנזקים בטווח הארוך ,שעלולים להתקיים בשל שינויים חדים בלחץ הדם. מחקרים אלו בחנו את השפעת הפלבנואידים לא רק בקרב צרכנים בריאים אלא גם בקרב מטופלים במחלות לב וכלי דם, וגילו כי למרות שלא מדובר במאה אחוזי הצלחה, במקרים רבים צריכה עקבית של פלבנואידים ומזונות העשירים בהם, שיפרה את מצבם הקליני של המטופלים באופן ברור שניתן למדידה בהתאם לפרמטרים רפואיים רלוונטים. בהקשר זה ציינו החוקרים כי אותה ההשפעה שמטיבה עם מערכת כלי הדם והלב יכולה לא רק למנוע מקרים של התקף לב, אלא גם מקרים של שבץ הנובעים מחוסר אספקה של דם וחמצן לחלקים שונים במוח.
ההשפעה הפוטנציאלית של פלבנואידים מסוימים בתחום של מניעת שבץ, הובילה חוקרים רבים להמשיך את המחקר בתחום הנוירולוגיה. עלו ממצאים לכך שפלבנואידים יוצרים אפקט "מדכא" המונע ייצור של אנזימים מסוימים במוח באופן המסייע למערכת העצבים המרכזית בזירוז ושיפור תהליכים טבעיים המונעים התפתחות סימפטומים של דמנציה ותסמונות נוירולוגיות אחרות. למעשה, חוקרים רבים קבעו כי התוצאות שהושגו בתחום זה על ידי שימוש בתמציות פלבנואידים (במודלי מעבדה) הן טובות יותר מאלו שהושגו באמצעות תרופות מרשם ייעודיות (Donepezil) לטיפול בתסמיני מחלות נוירולוגיות.
תחום מרכזי נוסף בו נערכו עד היום מחקרים רבים בנוגע להשפעתם הפוטנציאלית של פלבנואידים הוא סגולותיהם האנטי-דלקתיות, המבוססות על יכולתם של אנזימים ספציפיים (ממשפחת COX) המופרשים בגוף כתוצאה מנוכחותם של הפלבנואידים, להתמיר חומצות ביולוגיות האופייניות להתפתחות דלקת לכדי חומרים בסיסיים בדרגת חומציות נמוכה. אפקט זה בא לידי ביטוי בעיקר בדיכוי סימפטומטי של דלקות גסטרואנטרולוגיות, לרוב במקרים של מחלות מעי דלקתיות (IBD). לפי חוות דעתם של מספר צוותי מחקר שערכו מחקרים דומים, ייתכן מאוד כי הפלבנואידים לבדם אחראים לחלק ניכר מהאפקט שיש לקנאביס רפואי על דיכוי דלקות בגוף האדם.
תחומים נוספים בעולם המדע והרפואה בהם נבחן השימוש בפלנואידים בקרב צרכנים אנושיים כוללים טיפול בגורמים מיקרוביאלים חסינים לאנטיביוטיקה, השפעה חיובית על בעיות הורמונליות ואנזימיות במערכת העיכול, הפחתת הסיכון ללקות בסוגים שונים של סכרת, השפעה אנטי-אוקסידנטית על עור הגוף והפנים, מניעת התדרדרות קוגניטיבית ומחלות הגורמות לה, השפעה אנטי-סרטנית במודלי מעבדה ובעלי חיים, השפעה על קולטני האינסולין בגוף ואפילו שימוש בתמציות פלבנואידים בתעשיית חומרי ההדברה הטבעיים נגד מזיקים. ברבים מהתחומים הללו הפכו בשנים האחרונות פלבנואידים לכוכבים עולים בעלי פוטנציאל מהותי לפיתוח ורישום של פטנטים קליניים, כאשר חלק גדול מהמחקר בתחומים הרלוונטיים השונים נמצא בדרכו לעבור בקרוב לשלב המחקר הקליני, בדיוק כמו חומרים פעילים אחרים הקיימים בצמח הקנאביס שעשויים לשנות את עתידה של הרפואה.