את הטור הזה החלטתי לכתוב בעקבות בקשה שהגישה עדי תורג'מן, קצינת מבחן למבוגרים ומנהלת נפת פתח תקוה בשרות המבחן למבוגרים, בתיק שבו אני מייצג נאשם. בקשה שחושפת הן את העומס האדיר והמצוקה הנוראית בה נמצא כיום שירות המבחן, וגם את האבסורד העצום בכך שבתי המשפט, בחסות תובעי משטרת ישראל, ממשיכים להעמיס עוד ועוד תיקים מיותרים של אנשים נורמטיביים על אותו גוף שנועד לטפל, לסייע ולשקם בעיקר, שלא לומר רק, עבריינים אמתיים. ולא, מי שמגדל צמח קנאביס בגינה לשם שימושו הפרטי, אינו עבריין אמתי.
אתחיל עם התיק שבו אני מטפל. לקוח שלי, בן ארבעים פלוס, אבא לילדים, אדם נורמטיבי לחלוטין, בזוגיות, עם עבודה קבועה, ללא עבר פלילי, נתפס בעוונותיו הרבים כשהוא מגדל כמה שתילי קנאביס בחצר ביתו. מייד הוגש כתב אישום חמור מאין כמותו, והעיר פתח תקווה צהלה ושמחה. למרבה המזל נפלנו על שופט מצוין, עודד מורנו, מבית משפט שלום בפתח תקווה. שופט שמבין עניין, שיודע שיש הבדל בין קנאביס להרואין, שמודע לכך שגידול צמח קנאביס אינו שקול להקמת מעבדה להפקת אופיום או קוקאין, למרות שעל פי פקודת הסמים העונש המקסימלי לגידול וייצור סמים אסורים הוא 20 שנה, בלי שיהיה הבדל בין סם קל לסם קשה.
בדיון עצמו השופט נתן לנו תחושה טובה, שהוא מבין שזה רק קנאביס, שהוא מודע לכך שהעבירה אינה חמורה כמו שהיא נשמעת ("גידול, ייצור והכנה של סם מסוכן") ושהצהרות התביעה לפיה הם מתכוונים לבקש מאסר מאחורי סורג ובריח, כדי ליצור התרעה מפני גידול קנאביס, אין לה הרבה על מה להתבסס. לאור התעקשות התביעה לדרוש מאסר בפועל, לא היה מנוס מלהפנות את הנאשם לשרות המבחן, שיכין חוות דעת אודות הנאשם, ויבוא בהמלצה טיפולית או עונשית.
התפקיד של קציני המבחן
וכאן המקום להסביר אודות שירות המבחן, ועבודת הקודש שהוא עושה. קצין מבחן הוא בעצם עובד סוציאלי, שתפקידו לפגוש את הנאשם, להכיר אותו, ללמוד אודותיו, לברר מה הביא אותו להידרדר לעולם הפשע, לבחון הכיצד ניתן לשקם את הנאשם, איזה טיפול הוא צריך וכו'. אין ספק שמדובר בעבודה חשובה ביותר. קצין המבחן עובר עם הנאשם דרך ארוכה, מפנה אותו לשיקום, טיפול, גמילה במידת הצורך. אם הנאשם עצור, קצין המבחן יכול לבוא בהמלצות בדבר יציאה למעצר בית עם פיקוח, אם הנאשם בסכנת מאסר בפועל, קצין המבחן יכול להיות גלגל ההצלה שמשכנע את השופט להעדיף את האינטרס השיקומי, ואם הנאשם הוא אדם נורמטיבי לחלוטין, קצין המבחן הוא זה שבזכות חוות דעת טובה יכול להביא לכך שהנאשם ירצה שירות לטובת הציבור מבלי להיות מורשע.
בקיצור, קצין המבחן הוא שחקן מרכזי מאד בהליך הפלילי, והוא יכול לסייע לא רק לסנגור לסיים התיק בענישה מופחתת, אלא הוא גם יכול לסייע להחזיר לתלם נאשם שמעד, ואשר עדיין ניתן להציל אותו מפני הדרדרות לאורך חיים עברייני.
דווקא לאור חשיבותו העצומה של קצין המבחן (וליתר דיוק, קצינת המבחן, מרבית קציני המבחן הן נשים) אין אבסורד יותר גדול מלהעמיס את שרות המבחן עד טירוף באנשים נורמטיביים לחלוטין.
בתיק שבו אני מייצג, כשהיה ברור לתביעה, לי ולשופט, שהנאשם הוא אדם נורמטיבי לחלוטין, לאור התעקשות התביעה לבקש מאסר בפועל, הוא הופנה לשירות המבחן כדי שאלו יבואו בהמלצה לגביו, כאשר ברור לי שהלקוח שלי יעשה עליהם רושם מצוין, וההמלצה תהיה להסתפק בענישה מותנית. בחודש אוקטובר 2021 הפנה השופט את הלקוח שלי לשרות המבחן, וקבע דיון בחודש מאי, שבעה חודשים מאוחר יותר. שבעה חודשים זה מספיק זמן להתרשם מאדם (ההתרשמות בדרך כלל כוללת פגישה אחת או שתיים לכל היותר). חלפה חצי שנה, איש לא פנה למרשי, והנה הגיעה פניה של קצינת המבחן לכבוד השופט, עם בקשה לדחות הכנת התסקיר לספטמבר 2022, כלומר שנה אחרי שהשופט הפנה את הנאשם אליהם.
במכתב כותבת קצינת המבחן שהם בעומס חריג, שיש להם למעלה מאלפיים פניות בהמתנה, שהם סובלים ממחסור בכוח אדם, יש להם בעיה של הצטברות פניות שלא טופלו מחודשים קודמים, וכי נדרש להם בין 8 ל-12 חודשים מיום ההפניה ועד שהם מכינים תסקיר.
ועכשיו, שימו לב. מדובר בלמעלה מאלפיים פניות רק לנפת פתח תקווה, אזור שלא מועד לפורענות, אזור שאין בו עבריינות כבדה כמו בתל אביב או בדרום, אין בעיות של מגזר ערבי כמו בירושלים, ואין בעיית משילות כמו בפזורה הבדואית או בצפון הארץ. בעיר הכי רגועה והכי מנומנמת בארץ, למעלה מאלפיים נאשמים מחכים לשירות המבחן שיואיל ויכין להם תסקיר.
לא בושה למחול למישהו שנתפס פעם עם ג'וינט
לבי לבי עם אותם קציני מבחן שעושים עבודת קודש, שעובדים יומם וליל, שמקדישים את חייהם לסייע לנאשמים. אבל עולה השאלה הבלתי נמנעת: למה ממשיכים לשלוח לשרות המבחן המוני אנשים נורמטיביים שכל פשעם הוא שהם צרכו או גידלו קנאביס? בהרבה תיקים שמועברים לשרות המבחן מדובר בשימוש בהיקף לא גדול, כאשר לנאשם חשוב שלא להיות מורשע. במקרים אחרים מדובר אמנם בגידול, אבל לא לצרכי מסחר, ולנאשם חשוב מאד שלא לחטוף מאסר מאחורי סורג ובריח, וגם לא עבודות שירות. אני בטוח שמתוך למעלה מאלפיים נאשמים שמחכים לשרות המבחן, הרבה מאד הם כאלו שבצעו עבירות קנאביס (אם כי גם בעבירות נחותות אחרות יש נטייה לשלוח נאשמים לשרות המבחן).
הפתרון להורדת העומס על שירות המבחן (וגם על המערכת המשפטית והמשטרתית) זה פשוט להפסיק לרדוף את "עברייני הקנאביס". לא כל פעם שאדם גידל שתיל קנאביס בבית צריך להגיש כתב אישום ולדרוש מאסר בפועל. לא בכל מקרה שמישהו סידר לחבר שלו גראס ב 200 ש"ח צריך לקפוץ עליו משל נתפס גדול סוחרי הסמים.
מותר לסגור תיקים, זה לא בושה למחול למישהו שנתפס עם ג'וינט, להסתפק בהתראה למישהו שסידר קצת חומר לחבר, להזהיר את מי שנתפס מגדל שבפעם הבאה לא יחליקו לו. עד שלא תהיה לגליזציה מלאה, טוב תעשה משטרת ישראל אם היא תצמצם את הרדיפה אחרי אותם צרכני קנאביס שאינם באמת עבריינים, ותחסוך גם את העמסת המוני אזרחים נורמטיביים על שרות המבחן שגם ככה קורס מרוב עומס עבודה.
נכון למועד פרסום הכתבה לא התקבלה תגובה של משרד הרווחה.
עו"ד ליאור פרי הנו מראשוני המצטרפים למפלגת עלה ירוק, פעיל בולט למען הליגליזציה, וככל הנראה עורך הדין הראשון בארץ שיצא בגלוי למאבק למען הזכות לצרוך קנאביס