משבר האקלים מכה בכל העולם ואזורים נרחבים מוצפים, נשרפים וחווים שינויי טמפרטורות קיצוניים שלא משאירים ספק גם לגדולים שבספקנים. השנים האחרונות הוכיחו שמשבר האקלים הוא תופעה גלובלית ושהמאבק בה נוגע לכל תחום בחיים שלנו. כן, גם למדיניות הקנאביס.
קנאביס הוא צמח שצומח מאד מהר ובקלות. בדומה לבזיליקום, הוא קל לגידול ולכן מצא לעצמו מקום נישתי גם בפריפריה המרוחקת של החקלאות הזעירה. ונכון, לא צריך להיות גאון הדור כדי לגדל צמחים, אבל זה לא מנע מהטכנולוגיה לשנות את תפיסת החקלאות, ומיסדה שיטות גידול חדשניות מבוססות בקרת תאורה, טמפרטורה, השקייה, איוורור ולחות שממקסמות תפוקת תפרחות ומהוות סביבת צמיחה אולטימטיבית לשם כך.
בקנדה למשל, מגדלים קנאביס בבניינים ממוזגים ומוארים. לאחר מכן הם אורזים את הפרחים ומטיסים אותם לארץ. לפי הדיווחים, המשלוח האחרון עמד על כמעט שני טון, עליהם רווח מינימלי ברוטו עומד על לא פחות מ 50 מיליון ש"ח למשלוח בודד. קצת יותר ממענק הסיוע שעולם התרבות הישראלי כולו קיבל לאור הקורונה.
כשהתפרחות הקנדיות נוחתות בישראל הן נפרקות, משונעות לבתי אריזה, נארזות שוב ומועברות לבתי המרקחת. האריזות ברובן עשויות מחומרים שאינם מתכלים ואינם מגיעים למיחזור. התהליך הזה לכשעצמו מהווה בזבוז אנרגטי עצום שלא לצורך.
בקליפורניה לעומת זאת, שהיא מדינה חמה ושימשית בהרבה, מגדלים קנאביס באופן טבעי ואורגני בחממות, חלקן משפחתיות והם משווקים את הסחורה לבתי מרקחת וחנויות לממכר קנאביס. וזה לא שבקנדה או בקליפורניה יש משהו באוויר או באדמה שבגינו הגידול יהיה טוב יותר. ישראל אמנם לא רוויה במים אבל כן נהנית ממזג אויר הרבה פחות קיצוני מקנדה וקליפורניה כאחת.
את שיטת הגידול הקנדית אפשר ואולי רצוי ליישם גם בארץ ולו רק מטעמי אבטחה. למעשה, האבטחה במתקני גידול בארץ היא אחת ההוצאות הגדולות בתקציב של כל חווה. האבסורד הוא שזה קורה כשבמקביל שדות קנאביס בלתי חוקי פורחים בנגב, השוק השחור בישראל פועל במימדים מפלצתיים ומעלים מס במיליונים מדי חודש. השוק השחור ניזון מסחורה בעלת תקן רפואי שזולגת אליו ממקורות עלומים, בסיוע של מגדלים מקומיים בלתי חוקיים והברחות לארץ מצפון ודרום. חשוב להדגיש בהקשר הזה שכשמדברים על "הפשיעה בחברה הערבית", מדברים גם על קנאביס והתעלמות מכך היא לא רק לעג לרש, אלא גם זלזול באינטליגנציה של הציבור.
השאלה היא למה ישראל מעדיפה למזער בכל מחיר פעילות קנאביס חקלאית מוסדרת, לקיים תעשייה ירוקה בעלת תו תקן כחול לבן מקומי גאה, והאם יבוא מקנדה הוא הפתרון לכל זה? על הדרך בשלה השעה גם לאפשר לאנשים לגדל לעצמם עציץ קנאביס קטן במרפסת. זה סה"כ צמח, אחרי הכל.
לאחרונה, שוב הונחה הצעת חוק המתירה אחזקת 50 ג' קנאביס לכל אדם, אבל לא מתירה לאנשים לגדל צמח לעצמם. לא ברור מה ההבדל בין 50 ג' על המדף לבין עציץ אחד שיוציא בגידול ביתי במרפסת 40 ג' מקסימום. למצער, נראה שוב שהאינטרסים והבורות עומדים בבסיס הדיון, ולא ההיגיון. לו היגיון היה עומד בבסיס הדברים אני משוכנעת לגמרי שהם היו נראים אחרת. הצעת חוק לא היתה ממוחזרת ומתמוססת חמש פעמים בשלוש שנים. היינו ממחזרים אריזות במקום וזו היתה תעשייה ירוקה מקומית, כפי שאמורה היתה מלכתחילה להיות.
לא חסרות בעיות בתחום הקנאביס בארץ, ביניהן סוגיות מהותיות שיכולות להציל חיי אדם, אבל בבואנו לגבש מדיניות כדאי והכרח הוא שנסתכל לעתיד.