בעקבות הפרסומים האחרונים על ההטרדות וההשפלות אותן חווים חולי תסמונת טורט, החליטו אלדד אליסי בן ה-16 ואימו יפית לחשוף את סיפורו האישי ולספר לעולם כיצד הקנאביס הרפואי שינה את איכות חייו: "קיבלתי את החיים בחזרה!".
"אובחנתי כסובל מתסמונת טורט בגיל 5", מספר אלדד: "מאז, לא היה לי יום אחד של שקט או מנוחה. סבלתי מטיקים מוטוריים שהתבטאו בצמצומי עיניים, זריקות רגליים, ראש, צוואר, סבלתי מעיוותים פנימיים של השרירים בגוף, מהתכווצויות בבטן ובחלקי גוף אחרים, מהפרעות שינה וכתוצאה מכל זה, סבלתי גם מחרדה חברתית, מהפרעת או.סי.די ומדיכאון. במשך 10 שנים התמודדתי עם התסמינים הפיזיים והנפשיים הקשים והמתישים של המחלה.
בנוסף למחיר הבריאותי והנפשי, שילמתי גם מחיר חברתי. נאלצתי להתמודד עם הערות פוגעניות של הסביבה עקב התנועות הלא רצוניות והקולות שהשמעתי. ילדים צוחקים גורמים לך להרגיש שונה גם אם הם לא אומרים לך את זה בפנים. יש מבטים, יש צחוקים, זה לא נעים. כשהייתי ביסודי, במשך כל החופש הגדול נשארתי בבית".
כאשר הרופאים אמרו לי שאין תרופה וכי אצטרך ללמוד לחיות עם זה, הדיכאון והחרדה השתלטו עלי ואיבדתי למעשה את הרצון לחיות. בשלב זה הוחלט לנקוט בגישה טיפולית הכוללת כדורים כימיים במינונים גבוהים. במהלך תקופה של שנה וחצי התנסיתי במגוון רחב של כדורים אשר גרמו לי לתופעות לוואי קשות, לקהות חושים, בחילות, עייפות, להתפרצויות זעם וללילות שלמים ללא שינה.
הרגשתי שהכדורים אולי מקלים על הדיכאון, אך הם לוקחים ממני את שמחת החיים ולא מצליחים להפחית את תדירות הטיקים שהמשיכו לשגע לי את הגוף.
אני לא יודע איך לתאר את הסבל הזה, את המלחמה הבלתי פוסקת בתנועה הלא רצונית הבאה, את הניסיונות להשתיק את הקולות באמצע השיעור. מאחר וידעתי שכך לא אוכל להמשיך וכי לרופאים אין פתרון למצבי, התחלתי לחפש בעצמי מאמרים ומחקרים וכך התוודעתי לקנאביס הרפואי וליכולת שלו להקל על תסמונת טורט. כשסיפרתי על כך לאמא, לא האמנתי שהיא תהיה מוכנה לשמוע, שהרי עדיין יש כל כך הרבה חששות בקרב הציבור מהסם המסוכן והאסור הזה. לשמחתי אמא גילתה פתיחות לנושא ובסופו של דבר, הרופא הנוירולוג המומחה שלי הגיש למשרד הבריאות את הבקשה לשימוש בקנאביס רפואי".
משרד הבריאות סרב, אך אמא לביאה
"בשלב הבא גיליתי שמשרד הבריאות, אשר דחה את הבקשה, מעדיף שאקח את הכדורים הכימיים אשר גרמו לי לתופעות הלוואי הקשות מאשר לתת לי את האפשרות להיעזר בצמח מרפא טבעי שביכולתו להחזיר אותי למסלול החיים ולהפסיק את הסבל שלי. למזלי, אמא שלי לביאה והיא לא ויתרה. בסופו של דבר, קיבלתי את הרישיון אבל התהליך לקח כמעט שנה שלמה.
ביום שקיבלתי את הרישיון ועברתי את ההתנסות הראשונה עם הצמח קיבלתי את החיים חזרה. דקות ספורות לאחר שנטלתי שתי שאיפות עדינות מהקנאביס הרפואי, הטיקים פשוט פסקו תוך דקות. לראשונה מזה 10 שנים הגוף והנפש שלי חוו מנוחה, מנוחה מהכאבים ומהסבל המתמשכים. גם מבחינה חברתית, הקנאביס החזיר אותי לעמדה בה אני שווה בין שווים: אני יכול להשתתף בשיעורים, אני יכול לצאת עם חברים וכל זאת מבלי לחשוש שאסבול מהתקף של טיקים".
האם הקנאביס לא ממסטל אותך?
"לא כמו שהרגשתי מהכדורים שקיבלתי!".
"אלדד נורא חשש לגשת אלי כי הוא חשש שבגלל הבורות בנושא, בורות שגם אני סבלתי ממנה, אדחה אותו על הסף", מספרת האם יפית. "אבל הייתי פתוחה לשמוע ומהר מאד הבנתי איזו שטיפת מוח נגד הצמח עשו לנו במדינה וכמה אנשים סובלים סתם. לא ידעתי שזה יהיה מאבק כה קשה כדי לקבל את האישור ממשרד הבריאות, בסופו של דבר האישור ניתן ואני מרגישה שהילד שלי קיבל את החיים בחזרה, ממש כך! קיבלתי את הילד שלי חזרה, קיבלתי ילד שמח שכבר לא מתבייש ללכת לבית ספר, שלא צריך להתמודד עם טיקים ולנסות להסתיר אותם".
יש לך מסר לסובלים מתסמונת טורט, או להוריהם שעדיין חוששים מהקנאביס הרפואי?
"כן, שלא יחששו. הבן שלי נולד מחדש בזכות הקנאביס, שאין לו תופעות לוואי שליליות! אני מצטערת שלא חשבתי על זה לפני כן ומאד חשוב לי להעביר את המסר הזה לחולי תסמונת טורט שעדיין סובלים לשווא - גשו לרופא הנוירולוג והתייעצו איתו לגבי הטיפול בקנאביס רפואי. אם הוא מסרב להמליץ על הטיפול, החליפו רופא! אם משרד הבריאות דוחה את הבקשה - הגישו שוב, אל תוותרו! אני לא רוצה לחשוב איפה היינו עכשיו לולא הקנאביס, שהחזיר לי את הילד לחיים"
שלומי סנדק הוא פעיל ותיק למען קידום הקנאביס הרפואי