בעבר הלא רחוק, קנאביס היה נושא מחקר שאף אחד לא התקרב אליו. על אף שמדובר בצמח המשמש לצרכים רפואיים כבר אלפי שנים, עד לשנות ה-60 של המאה הקודמת פורסמו פחות מ-100 מחקרים בנושא. אולם בשנים האחרונות חלה עליה חדה במספר החוקרים המחליטים להקדיש את הזמן, הכסף והקריירה שלהם לצמח הירוק. רק כדי לסבר את האוזן, משנת 1960 ועד לשנת 2000 פורסמו בסך הכל 5,886 מחקרים על קנאביס, הרבה פחות ממספר המחקרים שפורסמו משנת 2021 ועד היום.
עוד על קנאביס בעולם המחקר:
>> קנאביס אפילו גורם לכם לדבר אחרת: סיכום חקר הקנאביס בעולם ליולי 2023
>> הרגלים שקשה להיפטר מהם: סיכום חקר הקנאביס בעולם ליוני 2023
>> ההשפעות שאף אחד לא מדבר עליהן: סיכום חקר הקנאביס בעולם למאי 2023
בימינו אנו, שנת 2023, עשרות מחקרים על קנאביס מתפרסמים מדי יום בכתבי עת מדעיים שונים ברחבי העולם. במדור חדש שנעלה כאן ב-mako קנאביס מדי חודש, נסקור את המעניינים והחשובים שבהם. אז נצא לדרך עם הסקירה השנייה: המחקרים המעניינים ביותר שפורסמו בתחום הקנאביס באוגוסט 2023:
השפעת צריכת קנאביס במהלך ההריון
מחקר חדש שפורסם ב-Molecular Psychiatry מציג את ההשלכות שעלולות להיות לצרכית קנאביס במהלך ההריון, כפי שהן מתבטאות במחקר בבעלי חיים. חולדות בהריון טופלו ב-THC, הרכיב הפעיל העיקרי בקנאביס, ולאחר מכן נבחנו צאציהן במספר מבחנים התנהגותיים וכן בנוגע למדדים מוחיים שונים. הממצא העיקרי מצביע על פעילות יתר של הקורטקס הפרה-פרונטלי במוח (אזור המקושר, בין השאר, לתכנון וקבלת החלטות) של חולדות שאמן טופלה בקנאביס במהלך ההריון, וכל על ירידה בפעילות ההיפוקמפוס (אזור האחראי להתמצאות, ניווט וזיכרון) אצל זכרים ופעילות יתר של ההיפוקמפוס אצל נקבות. מדובר בשינויים שנמדדו בהשוואה לצאצאים שאמן לא טופלה ב-THC בשום שלב. ההשפעה הזו של THC על פעילות המוח יכולה להסביר חלק מהשינויים שנראים בהתנהגות, בנפש ובקוגניציה אצל בני אדם שנחשפו לקנאביס עוד בעודם ברחם.
קנאביס והקשר לפסיכוזה
טענה מוכרת בנוגע לקנאביס היא ששימוש בצמח עלול להגביר את הסיכון לחוות התקף פסיכוטי. עם זאת, ממצאים מחקריים מעידים על כך שהדבר נכון בעיקר בקרב אנשים שיש להם נטייה מוקדמת לחוות התקף שכזה. כלומר, קנאביס לא יגרום לכם לפתח סכיזופרניה משום מקום, אבל הוא בהחלט עלול להיות הגורם שידחוף אתכם אל מעבר לקצה. לכן, המחקר הבא, שנועד לבחון את הקשר בין שימוש בקנאביס לבין פסיכוזה ופורסם Psychiatry Research, לא מתמקד בכלל אוכלוסיית צרכני הקנאביס, אלא רק בכאלה שיש להם רמת סיכון גבוהה לחוות התקף פסיכוטי. רמת הסיכון הוערכה על פי השאלון, כאשר כל 12 משתתפי המחקר הצהירו על עצמם כי הם צורכים קנאביס באופן קבוע. מעקב שנוהל במשך שנתיים העריך את חומרת התסמינים המעידים על הסיכון להתפרצות של התקף פסיכוטי בקרב המשתתפים, כל זאת תוך השוואה ל-118 משתתפים אחרים במחקר שאינם צורכים קנאביס כלל.
מהמחקר עולה ששימוש קבוע בקנאביס לא החמיר את התסמינים הקדם-פסיכוטיים בקרב המשתתפים לעומת אנשים שאינם צורכים קנאביס כלל. יתרה מכך, בקרב צרכני הקנאביס חלה ירידה משמעותית בשימוש בתרופות, זאת כאמור ללא החמרה בתסמינים. המחקר מעיד כי שימוש בקנאביס, כל עוד הוא מדוד ואחראי, לא בהכרח מהווה סיכון להתפתחות התקף פסיכוטי, גם עבור אנשים בעלי נטייה מוקדמת. יתרה מכך, במקרים מסוימים קנאביס אפילו עשוי לסייע לאותם האנשים.
הקשר הישיר בין כמות הקנאביס לחומרת ההרעלה
ככל שיותר מדינות מאשרות לגליזציה של קנאביס, כך יוצאים אל השוק יותר סוגים של מוצרי קנאביס אכילים, לרבות סוכריות וממתקים; וככל שהשוק מלא ביותר סוכריות וממתקים, כך עולה מספר הפינויים של ילדים קטנים לבתי חולים בעקבות הרעלת קנאביס. מחקר חדש שפורסם ב-Pediatrics מנסה לעשות סדר בנושא הזה שנקרא "הרעלת קנאביס" בילדים ולהבהיר אילו מינונים של קנאביס עלולים לגרום לאילו תופעות לוואי ובאיזו רמת חומרה.
המחקר נערך על ידי חוקרים מקולורדו, ארצות הברית, והוא מתבסס על תיאור של 80 מקרים של ילדים (40 בנים ו-40 בנות) שפונו לבתי חולים בעקבות הרעלת קנאביס. המדדים העיקריים שעליהם התבססו החוקרים הם חומרת ההרעלה ומשך זמן ההרעלה. ילדים שסבלו מתסמיני הרעלה 6 שעות לאחר שצרכו קנאביס הוגדרו כבעלי השפעה ממושכת.
כצפוי, מצאו החוקרים קשר ישיר בין חומרת ההרעלה ומשך ההרעלה לבין כמות ה-THC שצרכו הילדים. THC הוא הרכיב הפסיכואקטיבי העיקרי בצמח הקנאביס, והוא גם זה שגורם למרבית תופעות הלוואי – הרצויות והלא רצויות – הנובעות מהשימוש בצמח. החוקרים מראים כיצד רמות גבוהות יותר של צריכת THC מנבאות תסמינים קשים יותר של הרעלה, כאשר רק במקרה של מינון THC גבוה במיוחד (גבוה מ-6 מ"ג THC ל-ק"ג משקל של הילד) נצפו מקרים של חוסר תגובתיות או של אובדן הכרה. גם בנוגע לתסמינים קשים נוספים, כמו קשיי נשימה, שינויים בקצב הלב, הקאות ופגיעה בתנועה, נראה קשר ברור לכמות ה-THC שאכלו הילדים: ככל שאכלו כמות גדולה יותר, כך עלה שיעור תופעות הלוואי.
הרעלות קנאביס בקרב ילדים הפכו למכה של ממש בארצות הברית, שם קיימת לגליזציה מלאה של הצמח בכמעט מחצית מהמדינות. עם זאת, חשוב לציין שמוצרי קנאביס אכילים זולגים גם למדינות בהן השימוש בהם עדיין לא חוקי. לכן, אין זה מפתיע שגם בישראל חלה בשנים האחרונות עליה דרסטית במספר הילדים המפונים לבתי חולים עקב הרעלת קנאביס.
המסקנה המתבקשת מהמחקר היא לא שכדאי להתאים את מינון הקנאביס הנכון לכל ילד. כמובן שיש למנוע מילדים לצרוך קנאביס, ובמיוחד בגילאים צעירים, אלא אם מדובר בצורך רפואי מובהק המלווה ברופא. מה שכן אפשר להסיק מהמחקר הוא עוד הבנה ועוד ידע על האופן בו פועל הקנאביס בגופנו, ועל ההשלכות הקשות שעלולות להיות לשימוש לא אחראי בצמח, במיוחד בסביבת ילדים.