בימים האחרונים רועשת קהילת המטופלים בקנאביס רפואי סביב כישלונה של חברת הכנסת שרן השכל, יושבת ראש הוועדה לקנאביס רפואי, בניסיונה להעביר את חוק הקנאביס הרפואי בנוסחו המקורי. החוק הזה, שהיה אמור בעיקרו להוזיל את עלות הקנאביס למטופל בקצה ולהעביר את המטופלים ממודל של רישיונות למודל של מרשמים, היה אמור להביא איתו בשורה של ממש, שכן כיום מודל הרישיונות מסורבל מאד ובפועל גורר את המטופלים למסע ארוך, סבוך ומתיש אחר הצמח הירוק שמספק להם הקלה ומזור. מודל המרשמים, שלפיו יוכל כל רופא מומחה לרשום למטופל שלו קנאביס, היה אמור לעשות צדק עם הנזקקים לקנאביס ולחסוך מהם את התהליך הסיזיפי.
נוסח החוק הכמעט-סופי שאושר בסופו של דבר, מרוקן את כל כוונת הוועדה מתוכן, והרוב המוחלט של מבקשי הקנאביס הרפואי ייאלצו להמשיך לעבור את העינוי שנקרא תחינה בפני היחידה לקנאביס רפואי (היק"ר) של משרד הבריאות.
מה כל כך נורא בפנייה ליק"ר? האם לא ראוי, כל עוד הקנאביס עדיין נחשב לסם מסוכן, להקשיח את התנאים ואת התהליך כדי לוודא שרק מי שבאמת זקוק לקנאביס יקבל אותו? ומה כבר עלול לקרות לחולים והסובלים בהמתנה לאותו רישיון מיוחל?
המטופל שהפך לעבריין
את כל התשובות לשאלות אלה אפשר למצוא במקרה של א"י ממרכז הארץ. בשנת 2015 נקלע א' לתאונת דרכים קשה, בעקבותיה החל לסבול מכאבים כרוניים במספר איברים בגופו. האורתופד שטיפל ב-א' נוכח לראות שהטיפול במשככי כאבים אופיאטים גורר בחובו תופעות לוואי קשות אצל א', וביקש לנסות טיפול בקנאביס; הוא שלח בקשות חוזרות ונשנות ליק"ר, 7 במספר (!), אך בקשותיו נדחו בטיעונים שונים ומשונים. לא רק שבקשותיו של האורתופד נדחו, חשוב לציין שזמן התגובה של היק"ר היה ונשאר ארוך ובלתי נסבל, חודשים על גבי חודשים, וכל זאת שעה שברור שבצד השני של הבקשה נמצא אדם שמחכה למזור לכאביו, ולא לקוח שמחכה לספה חדשה.
השילוב של הכאבים הבלתי נסבלים, תופעות הלוואי של משככי הכאבים והתשובות הלאקוניות וחסרות הלב של היק"ר, הביאו את א', בלית ברירה, לרכוש את משכך הכאבים הטבעי והירוק בשוק השחור. למרות שהקנאביס שרכש א' היה לשימושו העצמי ולטובת שיכוך כאבים בלבד, הכמות שנתפסה ברשותו נחשבת לכמות שאינה לשימוש עצמי וכאן א' מצא את עצמו, בעל כורחו, מסובך חזק עם החוק הפלילי.
על פניו, אדם שמחזיק ברשותו מאות גרמים של "הסם המסוכן" הזה ללא רישיון, נראה לאוכפי החוק כאדם לא נורמטיבי, שמחזיק בכמויות גדולות העלולות גם לעורר חשד לסחר, שעה שלמרבה האירוניה ההפך הוא הנכון: דווקא בגלל שאנשים נורמטיביים כמו א' חוששים ממגע תכוף עם גורמים עברייניים, סביר יותר שאדם מן היישוב הזקוק נואשות לקנאביס יעשה רכישה אחת גדולה ולעיתים רחוקות, על מנת לצמצם את הסיכון הקיים בביצוע רכישה כזו…
אז מה היה לנו כאן? אדם נורמטיבי נקלע למצב בריאותי שדורש שיכוך כאבים באמצעות קנאביס, מסורב פעם אחר פעם בידי היק"ר המנוכר, למרות חוות הדעת הנחרצות של הרופא המומחה שמטפל בו ומכיר אותו ואת המקרה שלו היטב, נאלץ לרכוש מעבריינים כמות גדולה של משכך הכאבים היחיד שמקל עליו, וכשהוא נתפס נופל עליו הנטל להוכיח שלא הייתה לו כוונה לסחור במשכך הכאבים שלו כיוון שהאחרון ממסטל את הציבור הבריא.
בסופו של דבר, לאחר מאמץ משפטי עצום וארוך, הצליח א' לסיים את הסאגה ללא הרשעה, אך עם מפח נפש אדיר, הוצאה כספית לא מבוטלת ומאות שעות שירות למען הציבור שעליו למלא.
הסיפור של המון אנשים
הסיפור הזה של א' הוא סיפורם של המוני אזרחים נורמטיביים שומרי חוק, שהעולם העברייני זר להם, ושבצר להם נאלצים להיחשף לעולם הפלילי ולקחת על עצמם סיכונים פליליים ולעיתים אף אשמה פלילית, רק בגלל התהליך המסורבל של הוצאת רישיון לקנאביס רפואי בידי היק"ר.
טוב יעשה המחוקק אם ישחרר את ידי הרופאים לרשום למטופלים קנאביס רפואי; טוב יעשה המחוקק אם יוציא את השליטה בקנאביס מידי היק"ר המרוחק והאטום, ויעבירה לידיהם של הרופאים, לרבות רופאי המשפחה, שהם אלה שמקבלים את החולה, באים איתו במגע ישיר ויכולים לקבל תמונה אמיתית של הבעיה ושל הפתרון. טוב יעשה המחוקק אם יכיר כבר, לאחר שנים לא מבוטלות של ניסיון מוכח בשטח, בסגולותיו הרפואיות של הקנאביס, שכצמח-מרפא ראוי (וחייב!) שייצא משליטתם של בירוקרטים ובעלי עניין ויעבור לידיהם הבלעדיות של אנשי הרפואה.
ולכל אלה שחוששים שהעברת השליטה מידי היק"ר לידי הרופאים תביא למעין לגליזציה דה-פקטו, אני אומר היום אדרבא, הגיע הזמן ללגליזציה של קנאביס, הגיע הזמן לשחרר את צמח המרפא הנפלא הזה, הגיע הזמן להקל על החולים והסובלים, והגיע הזמן לשאת עינינו למדינות רבות בעולם, ביניהן קנדה וארה"ב, שהשכילו לקחת לידיהן את שוק הקנאביס ולעשות בו סדר. אז בהחלט שלגליזציה היא יעד מבורך, אבל יעד חירום הוא שחרור הקנאביס ה"רפואי" לחולים והסובלים.
הכותב עו״ד יניב פרץ ניהל את ההגנה בתיק יחד עם עו"ד איתן כבריאן
*עד מועד פרסום הכתבה לא התקבלת תגובת משרד הבריאות