יותר ויותר מדינות ברחבי העולם מתירות בשנים האחרונות שימוש חופשי בקנאביס, אבל יש גוף אחד מרכזי שרלוונטי לכל מדינה בעולם, ועל פיו השימוש בקנאביס עדיין אסור מכל וכל. לגוף הזה קוראים WADA – ראשי התיבות באנגלית של הסוכנות העולמית למניעת סימום בספורט – וכל התאחדויות ואיגודי הספורט ברחבי העולם כפופים לקוד המוכתב על ידו.
כבכל מדינת ספורט מתוקנת, גם בישראל קיימת סוכנות שייעודה הוא לאכוף את האיסור המוטל על ספורטאים להשתמש בחומרים מסוימים. קוראים לה "הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט" והיא כפופה לחלוטין לחוקים המוכתבים על ידי WADA העולמית. מי שמנהל את הסוכנות הישראלית הוא ד"ר דניאל הרשטיין, רופא במקצועו, שהסכים לדבר איתנו על פעילות הסוכנות בכלל, ועל היחס לקנאביס בפרט.
"אנחנו לא שלוחה של WADA", מבהיר ד"ר הרשטיין בתחילת השיחה. "אנחנו גוף עצמאי ש-WADA מפקח עליו, ואנחנו עובדים לפי החוקים שלהם. אנחנו גוף שחובה שיהיה בכל מדינה מתוקף אמנה של אונסקו. אמנם ישראל לא חברה באונסקו, אבל אם ישראל רוצה להשתתף בתנועה האולימפית, במשחקים האולימפיים, להיות מוכרת בחבר המדינות שמשתתפות בתחרויות ספורט בינלאומיות ולארח אירועים בארץ, אז היא צריכה לחתום ולקבל את אמנת אונסקו בנוגע לסמים וספורט, ו-WADA אוכפים את החוק בצורה שווה בכל העולם, אז לנו אין מקום לתמרון. אנחנו לא יכולים להחליט למשל שקוקה קולה יהיה חומר אסור. או לצורך העניין, לנו אין אפשרות להגיד 'אל תבדקו קנאביס'. אם אנחנו עושים בדיקה לספורטאי וקנאביס נמצא בשתן שלו אז הוא חייב לעמוד לדין לפי הסטנדרטים של WADA ולפי העונש שהם קבעו."
ספורט וקנאביס
שימוש של ספורטאים בקנאביס הוא נושא שאנחנו ב-mako קנאביס עסקנו בו בעבר, וגם ב-WADA דנו בו לא אחת. קיימת מחלוקת בנוגע להשארתו של הקנאביס ברשימת החומרים האסורים לשימוש על ידי ספורטאים, שכן קיים ספק גדול אם הוא פוגע בבריאות או משפר ביצועים, שני הקריטריונים העיקריים להכללת חומר כלשהו ברשימה הזו מלכתחילה. עם זאת, ב-2019 החריגה WADA את רכיב הקנאביס CBD (קנבידיול) מרשימת החומרים האסורים, וכיום הוא מותר לשימוש של ספורטאים בכל העולם ללא הגבלה כלשהי. השימוש ב-THC, רכיב הקנאביס שאחראי למרבית ההשפעות המוכרות של הצמח כגון אדמומיות בעיניים, עייפות, תחושת "היי" ועוד, נותר אסור.
אגב, את דעתו האישית של ד"ר הרשטיין על צמח הקנאביס ככלל העדיף מנכ"ל הסוכנות לשמור לעצמו. "יש חומרים שהם חומרי סף", הוא מסביר. "זה אומר שהבדיקה היא לא רק איכותנית, אלא גם כמותנית. יש מספר חומרים כאלה ברשימת החומרים האסורים, שיש להם סף מסוים של גילוי, ואחד מהם הוא קנאביס. למה? כי WADA לא רוצים שנתפוס את המעשן הפסיבי או את הבנאדם שלא צרך קנאביס. הם רוצים שיהיה מינון סף מסוים. יש עוד כמה חומרים כאלה, אחד מהם למשל זה פסאודואפדרין. זה חומר שנמצא בכדורי צינון".
כאן חשוב לד"ר הרשטיין להדגיש שאסור בשום אופן להסתמך על טענת העישון הפסיבי כערובה לחוסר אשמה. כלומר, אם ספורטאי נתפס עם כמות אסורה של קנאביס במערכת, התירוץ "אבל עישנתי פסיבית בלבד" לא באמת יתפוס. "אני רק אומר שיש סף", מסביר דר הרשטיין. "המחשבה של WADA היא שיש סף כדי למנוע מקרים של טעויות. אבל אם מישהו יעבור את סף הגילוי ויטען לעישון פסיבי, יהיה לו קשה מאוד להוכיח את זה".
בתחרות או לא בתחרות – האם קיים הבדל?
הסוכנות העולמית למניעת סימום בספורט מבדילה בין שני סוגי בדיקות שעל ספורטאים לעבור: בדיקות "בזמן תחרות" ובדיקות "מחוץ לתחרות". חומרים שנבדקים "מחוץ לתחרות" אסורים לשימוש על כל ספורטאי פעיל באשר הוא. על פי ד"ר הרשטיין, רשימת החומרים הללו כוללת, בין היתר, הורמונים, סטרואידים אנבוליים וחומרים מעשירי דם. "חומרים שלא הופכים אותך לפופאי ברגע שאתה משתמש בהם. אתה צריך לקחת אותם לאורך זמן כדי להשיג את האפקט. למשל אי-פי-או (EPO), מה שלאנס ארמסטרונג צרך. זה לא שתיקח זריקה של EPO ויהיה לך המוגלובין גבוה. זה לוקח זמן, אתה צריך לקחת אותו פעמים רבות. אתה גם לא תיקח טסטוסטרון ותהיה פופאי, אתה עדיין צריך לקחת אותו למשך תקופה כדי שהשרירים יגדלו".
קנאביס, לעומת זאת, אסור לשימוש רק בתחרות. "זה אומר שאם באנו לבדוק ספורטאי באימון אנחנו בכלל לא מחפשים קנאביס. לא כי אנחנו לא רוצים או כן רוצים לעשות את זה, אלא כי אי אפשר. אין אפשרות לעשות את זה. אנחנו כפופים לחוקים של WADA".
עם זאת, קיימת בעייתיות גדולה בנוגע לקנאביס. כי אמנם מדובר בחומר שאסור לשימוש רק בתחרות, אבל הוא נשאר בגוף זמן רב אחרי השימוש. כך יכולה להיווצר סיטואציה בה אדם צרך קנאביס שלא בתחרות, כלומר באופן שלא עובר על הקוד של WADA, אולם בבדיקה בזמן התחרות הוא נמצא חיובי. הדבר דומה מאוד למצבים בהם מטופלי קנאביס נתפסו נוהגים "תחת השפעה", על אף שלא צרכו קנאביס במשך כל היום. החומר נשאר במערכת, ולפעמים החוק לא יודע להבדיל בין אנשים שהשתמשו בקנאביס לפני מספר דקות לבין כאלה שעשו זאת לפני שלושה ימים. לכן, חוזר ד"ר הרשטיין, "הדבר הכי חשוב ואחראי להגיד בכתבה כזאת זה שאנחנו ממליצים המלצה חמה מכל הלב, לכל ספורטאי פעיל – לא להשתמש בקנאביס".
"פוטנציאל הנזק מול התועלת לא משתווה בכלל"
בישראל מקיימים בסך הכל כ-300 בדיקות בשנה לזיהוי שימוש בחומרים אסורים בקרב ספורטאים. מספר נמוך למדי, הנובע ממגבלותיה התקציביות של הסוכנות. ממוצע התפיסות השנתי עומד על כ-1%, בדומה למספרים בשאר העולם. מדובר כאן כמובן לא רק בקנאביס, כי אם בכל חומר אסור שהוא, שנמצא בבדיקות שעוברים ספורטאים, בתחרות או שלא בתחרות. ההגדרה של המושג "במהלך תחרות" היא קבועה. "תחרות זה מהשעה 23:59 ביום שלפני המשחק, ועד שעתיים אחרי המשחק, או עד זמן איסוף הבדיקה שקשור בתחרות. למה יש את ההפרדה הזאת? כי לפעמים ספורטאי ניצח בתחרות, ועכשיו יש טקס מדליות מאוד ארוך שנמשך מעבר לשעתיים, אבל אם הוא זומן לבדיקה בהקשר של התחרות, זה מה שקובע. לצורך העניין, אם באו אליו הביתה שש שעות אחרי המשחק, זה לא בתחרות. אבל אם זה היה מיד אחרי התחרות, זה מוגדר בתחרות.
"יש אירועים מסוימים שכל האירוע מוגדר בתחרות. לדוגמה, ישראל אירחה את שלב הבתים ביורובאסקט ב-2017 או משהו כזה, ושם כל הטורניר נחשב בתחרות. אם ספורטאי נבדק במלון שבע שעות אחרי משחק, זה עדיין בתחרות. זה קורה הרבה פעמים בטורנירים, באולימפיאדות, אליפויות עולם. שם החוקים נהיים יותר נוקשים."
בכל הנוגע לשימוש בקנאביס, חשוב מאוד לד"ר הרשטיין להבהיר: "ההמלצה שלי – וזה הדבר האחראי להגיד – היא לא לתת לספורטאים תחושה שזה בסדר. ספורטאי צריך לדעת שגם אם יש לו תחושה שזה עוזר לו, זה יכול לדפוק לו את הקריירה. אם שחקן כדורסל חיובי לקנאביס, הוא יכול להיות מושעה להרבה זמן, עד ארבע שנים. וזה לא שווה את זה.
"גם אם העונש היה שבוע, אם הייתי אבא של ספורטאי הייתי אומר לו 'אל תתעסק בזה'. אתה תהיה עסוק במשפט, תחשוב על המשפט, תלך לדיון, ישעו אותך, אם השבוע הזה קורה בדיוק כשנגמר לך החוזה אתה תהיה בלחץ אימים כי קבוצות יגידו 'רגע מה, נחתים אותו? האם הוא יעשה את זה עוד פעם?'. פרשיות הסמים תופסות בתקשורת נתח לא פרופורציוני למה שקורה. אם יש פרשיית סמים אנחנו מוציאים הודעה וזה מגיע כמעט תמיד לכל כלי התקשורת. זה משהו שעוסקים בו, הוא מאוד מעניין, 'סקסי'. הייתי ממליץ שגם אם העונש היה שבע דקות השעיה, אל תלכו לשם. פוטנציאל הנזק מול התועלת לא משתווה בכלל".