קנאביס רפואי מחזיק במעמד חוקי מיוחד בישראל, אשר מצד אחד מגדיר אותו בתור סם מסוכן שאסור להחזיק או לעשות בו שימוש ומצד שני מכיר בו בתור "תרופת קו אחרון", בה מותר לעשות שימוש במקרים המאושרים על ידי רופא מומחה ועל ידי היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות. מחוץ לגבולות ישראל, המעמד החוקי הייחודי הזה מורכב הרבה יותר, מה שהופך את כל הנושא של טיסה לחו"ל עבור מטופלי קנאביס רפואי לנושא סבוך במיוחד.
>> חוקי הקנאביס בכל מדינה בעולם: תמונת מצב מעודכנת
לשם הבהרה, טיסה לחו"ל עם קנאביס רפואי היא דבר שבאופן עקרוני אפשר לעשות, שכן כאמור מדובר בתרופה הניתנת לאדם בדרך כלל עקב קיומה של מחלה חמורה יחסית, ובליווי של מסמכים ממשלתיים רשמיים. עם זאת, לפני שניגשים לתכנן את החופשה הבאה ולחפש את היעד הנכון לעשות אותה בו, בהנחה שקנאביס רפואי צריך להיות חלק מהתמונה, חשוב להבין כמה דברים שיעשו לכם חיים הרבה יותר קלים בתהליך:
1. מדינות הלגליזציה: אלטרנטיבה חוקית לחלוטין לרכישת קנאביס
למרות שלגליזציה של קנאביס היא עדיין מילה גסה מאד בלא מעט מקומות בעולם, קיימות מנגד גם לא מעט מדינות, בעיקר בארה"ב אמנם, שצריכת קנאביס כבר הפכה בהם לעניין שגרתי ונורמטיבי לחלוטין בזכות חוקי לגליזציה כאלה ואחרים, מה שאומר כמובן שלא תהיה בעיה לוותר על טיסה עם קנאביס ליעדים הללו ופשוט לקנות אותו בצד השני של הגבול.
יעדים פוטנציאליים לחפש בהם סוג כזה של חופשה יהיו למשל מדינות הלגליזציה בארה"ב כמו קליפורניה, קולורדו, וושינגטון, אורגון, נבדה (בעיקר בלאס וגאס), מונטנה, אריזונה, אילינוי, מיין, ניו ג'רזי, ניו מקסיקו, ניו יורק, מישיגן, מסצ'וסטס, אלסקה, קונטיקט, כמעט כל המדינות והטריטוריות בשטחה של קנדה (מלבד כמה מקומות בקולומביה הבריטית), אורוגוואי וכמובן בירת הקנאביס הוותיקה של מערב אירופה, אמסטרדם. בכל היעדים הללו יהיה קל מאד לרכוש באופן חוקי לגמרי כמויות לא מבוטלות של מוצרי קנאביס איכותיים, ולוותר לחלוטין על הצורך לשבור את הראש עם הבאת קנאביס מהבית.
2. הצעד הראשון: תרגום של הרישיון אצל נוטריון
רישיון הקנאביס הרפואי המתיר למטופל לשאת על גופו או בכליו את מוצרי הקנאביס הרפואי ולעשות בהם שימוש בתוך תחומי ישראל, הוא מסמך של ממשלת ישראל שרק הרשויות בישראל יכולות לכבד. לכן, הדבר הראשון שצריך לעשות במידה ובכל זאת ישנה העדפה ליעד שאין בו לגליזציה או אפשרות לרכוש קנאביס חוקי, הוא לתרגם את הרישיון אצל נוטריון המתמחה בתרגום מסמכים ממשלתיים לשפת האם המדוברת הרשמית במדינת היעד אליה בחרתם לטוס.
את הצעד הזה יש לבצע לאחר שביררתם עם שגרירות המדינה הרלוונטית, לפחות באופן טלפוני או על ידי פנייה בדואר אלקטרוני (נחשב לאשרר משפטי לכל דבר ועניין) כי אכן ישנה אפשרות לחולה במחלה מסוימת להיכנס למדינה עם קנאביס רפואי בתנאים מסוימים. לרוב, במידה ואותה המדינה נוטה לאשר כניסה שכזו, היא תותנה בהגשה של תרגום הרישיון וכל המסמכים הנלווים לו (אבחנות מרופא מומחה שמגבות את הרישיון למשל) לשגרירות עד תאריך מסוים, או בהצגה של אותם מסמכים מתורגמים בעת ביקורת הגבולות הנכנסת למדינה לאחר הנחיתה. לאחר שיהיו בידכם את אותם המסמכים והאישור מהשגרירות הרלוונטית, הרשויות הישראליות בנתב"ג לא צפויות לעשות לכם שום בעיה מיוחדת להעביר את הקנאביס (שקיות סגורות בלבד) בין חפציכם האישיים או במזוודה בתא המטען בעת הטיסה.
3. המדינות שיש מה לדבר עליהן – מערב אירופה וארה"ב
במטרה לחסוך המוני טלפונים לשגרירויות ממש לא רלוונטיות, אפשר להתחיל לאפיין את המדינות שכן צפויות או לפחות עשויות לאשר כניסה לתחומן עבור מטופלי קנאביס רפואי המביאים את התרופה מהבית. המאפיין העיקרי המקשר בין המדינות הללו יהיה ציותן או הסמכתן הכללית לחוקי זכויות האדם של האיחוד האירופאי. במרבית המקרים מדובר במדינות מרכז ומערב אירופה כמו הולנד, צרפת, בריטניה, פורטוגל, גרמניה, אוסטריה וכן המדינות הנורדיות שהנן חלק ממתווה ההסכמים הכלכליים והסכמי הגבולות הפתוחים יחד עם מדינות האיחוד האירופי. לרשימת המדינות הללו מצטרפות כמעט כל המדינות בארה"ב, אשר בכולן קיימים חוקים כאלו ואחרים המתירים טיפול בקנאביס רפואי עבור חולים במחלות קשות וכן אוסטרליה, המקיימת גם היא חוקים בין-לאומיים מקלים בנושא הקנאביס הרפואי.
בכל המדינות הללו מראש יהיה סיכוי טוב יותר לקבל אישור עקרוני מהשגרירות, אך חשוב להבין שגם כאן מדובר עדיין על נושא מורכב וסבוך יחסית מבחינה חוקית, שלעיתים אפילו ייענה בתשובה שלילית חותכת, פשוט בגלל שינוי זמני של מדיניות המתרחש מדי פעם בשגרירויות שונות. הדרך היחידה לדעת בוודאות היא לפנות כאמור לשגרירות הרלוונטית ולנסות להגיע עם נציגיה לתיאום ואישור עקרוני, גם אם זה יהיה מוגבל לתאריכים מסוימים בלבד.
4. המדינות שחובה להימנע מהן מראש
אם יש משהו אחד פשוט, מוחלט ולא סבוך בכלל שנוגע לקנאביס רפואי וטיולים איתו מסביב לעולם, הוא יחס לנושא הזה במספר מדינות שלא מעט ישראלים כן נופשים בהן ולעיתים אפילו הופכים אותן ליעד קבוע לטיולים וחופשות. במדינות הללו קנאביס הוא לא רק מילה גסה, אלא לפעמים הוא מקוטלג כאויב הציבור מספר אחת או שתיים, ובאף אחת מהן לא רק שאסור להתעסק איתו, אלא אסור בכלל להרים לגביו טלפון לשגרירות של אותה מדינה, שכן הדבר יוביל לסימון מיידי של הפונה כעבריין פוטנציאלי לעתיד.
מדינות אלו כוללות את סין ובלארוס בהן קיים שלטון טוטליטרי שרשאי לעשות ככל העולה על רוחו מול "עברייני סמים" ואף להחיל עליהם עונשי מאסר עולם. בנוסף, בדובאי קיימים פרוטוקולים תיאורטיים להפעלה של עונש מוות נגד מי שייתפס נושא כמות שתוגדר על ידי השופט "שלא לשימוש עצמי" (אין הגדרה מספרית, הדבר ייקבע בבית משפט מקומי) וכן מדינות מזרח אירופאיות כמו אוקראינה, גאורגיה ורוסיה, בכולן קיימים בחוק עונשי מאסר חמורים מאד לכל אדם שנושא עליו אפילו גרם אחד של קנאביס, בתצורת תפרחת או שמן כאחד. בכל המדינות הללו אין לכם טעם אפילו לחפש את החוק ואפשר מראש להניח שהוא כל כך רחוק מהצד שלכם, שכדאי לכם להישאר רחוקים ממנו.