יום הכיפורים הגיע, וכמו בכל שנה, הרבה הגבלות הלכתיות דורשות התאמה או שינוי מוחלט של אירועים שגרתיים במטרה ליצור מתכונת המותאמת ליום המיוחד. מטופלי קנאביס רפואי מוצאים עצמם לעיתים רבות כשאינם יודעים באיזו מסגרת מותר להם לצרוך את התרופה או האם אפילו קיים היתר שכזה, אך השנה אנחנו דואגים לכולם מראש להסבר מלא לנושא בחסות דיני ההלכה היהודית.
תחילה, יש להבין כי קנאביס רפואי, למרות שעשויה להיות לו סטיגמה שונה, הוא תרופה ככל התרופות, שהרופא ומשרד הבריאות רושמים לחולה בשל צרכים רפואיים מסוימים שקיימים אצלו (זאת למרות היותו מוגדר בתור "טיפול קו אחרון"). בדיוק כפי שיש כאלה שאינם יכולים לוותר על מתכונת קבועה ומינימלית של אכילה ושתייה עקב צרכים רפואיים, יש אנשים שאינם יכולים להפסיק לצרוך תרופות החיוניות לתפקוד היום יומי שלהם, ביניהן גם קנאביס רפואי. כדי להבין את דינו ההלכתי של קנאביס רפואי ביום הכיפורים, יש לפנות תחילה להלכה הכללית הנוגעת לצריכת תרופות ביום כיפור.
קנאביס רפואי ביום כיפור - מתחילים מגזירת סממנים
גזירת סממנים היא אחת ההלכות הבסיסיות הנוגעות לצריכת תרופות וביצוע פעולות לריפוי (עצמי) ביום כיפור. לפי הלכה זו, אסור לעסוק בפעולות שכאלה וכן אסור לקחת תרופות שדרשו הכנה עצמית שהייתה כרוכה בפעילות כלשהי שנעשתה לאחר כניסת הצום. גזירת סממנים חולשת על מרחב ניכר של "תמרון" מילולי בין מספר נושאים הפתוחים לפרשנות כמו "מהי תרופה המצילה את הנפש שאינה מצילת חיים" ו-"האם ישנה חובה לעשות שימוש בתרופה בתקופת הצום או שאפשר לדחות את השימוש לאחר סיומו". אפילו השאלה "האם קנאביס רפואי הוא תרופה שיש בה טעם" (טעם ממשי, הגורם לגירוי של הלשון וחוש הטעם) היא בעלת חשיבות, כיוון שהדבר יביא לפסילה מוחלטת של האפשרות לעשות בו שימוש לכל צורך שהוא פרט להצלת חיים ברגע משבר לא צפוי.
אחד מבסיסי ההלכה הנוגעים לשימוש בתרופות שלא חלה עליו גזירת סממנים הוא הבסיס של "תרופה קבועה", כלומר תרופה שמהווה חלק בלתי נפרד מסדר יומו ושגרת חייו הרפואית של החולה, לצערו ולא לרווחתו. במקרה ששימוש בתרופה הוא קבוע ואינו משתנה בשום יום אחר בשנה, השימוש בה יקבל בדרך כלל היתר מיוחד. קנאביס רפואי מהווה חלק משגרת החיים היום יומית של מטופלים רבים, אך בכל זאת ישנם פרשני הלכה הטוענים כי הוא אינו עונה על הקריטריונים להיות תרופה שכזו. לטענתם, רק תרופה המצילה חיים באופן ישיר או מונעת נזק אדיר, מבחינת גוף בממד הפיזי ולא מבחינת נפש, היא תרופה שאפשר להגדיר בתור "תרופה קבועה" ואשר יכולה לקבל היתר לשימוש ביום כיפור.
ככלל, מרבית הפרשנים טוענים כי יש לעשות שימוש בתרופות בהתאם להוראות הרופא אך יש לעשות שימוש זה תוך שמירה מיטבית וזהירה על הלכות יום הכיפורים והצום. למען האמת, כשמדובר במוצרי קנאביס רפואי, אין הדבר קשה במיוחד.
איך נוטלים קנאביס רפואי ביום כיפור? הכללים שצריך להבין
הכלל הראשון בנוגע לצריכת קנאביס רפואי ביום הכיפורים נוגע לדחיפות הרפואית המוגדרת של כל מקרה לגופו. בהתאם לכלל זה, רשאי לצרוך קנאביס רפואי רק מי שהטיפול פותר עבורו קושי פיזי מהותי, כזה שאי אפשר להפסיק עבורו את השימוש בו ויש להגדיר אותו בתור "תרופה קבועה".
הכלל השני לגבי נטילת קנאביס רפואי ביום הכיפורים נוגע לשיטת הצריכה בה מומלץ לצרוך את מוצרי הקנאביס הרפואי. לפי כלל זה, חובה לעשות מאמץ מרבי ככל הניתן כדי למזער את השימוש בתרופה בתצורה של עישון הדורש הבערה של אש, או אידוי הדורש שימוש במכשיר חשמלי. בדרך כלל השיטה המועדפת לעשות בה שימוש במוצרי קנאביס רפואי היא בעזרת שמן המיועד לבליעה, כזה שלא צריך לצרוך עמו שום משקה או מאכל אחר וכזה שיכול להחשב תחת ההגדרה ההלכתית של "הנאת מעיו".
הכלל השלישי נוגע למסגרת המקיפה את השימוש בקנאביס רפואי בכל שעות הצום ויום כיפור, הנוגעת לאכילה ולשתייה. בימים רגילים צריכת קנאביס רפואי עשויה לעורר צורך לאוכל ושתייה, אפילו בתור גורם "מייצב" המסייע לסגל את הגוף להשפעה, אך ביום הכיפורים אסורה על פי ההלכה כל אכילה או שתייה המיועדת ליצר הנאה, כאשר הנאה במובן זה נתפסת אפילו בתור סיפוק של צורך בסיסי בגוף כמו רעב וצמא. לכן, לאחר צריכה של קנאביס רפואי, האכילה או השתייה מותרת רק במקרה קיצוני של התעוררות סימפטומים שליליים כמו סחרחורות חזקות ואובדן יכולת התמצאות מהירה במרחב, כאשר האכילה והשתייה יכולות להיחשב בתור פתרון המסייע להצלת חיים תחת ההחרגה הנעלית ביותר של "פיקוח נפש".
למי מותר לצרוך קנאביס רפואי ביום כיפורים ואיך כדאי לו לעשות את זה ולהתכונן לכך מראש? מי שמעוניין לשמור את הלכת הצום ויום הכיפורים במלואה, יעשה שימוש רק במוצרי שמן קנאביס רפואי ולא בתפרחת המיועדת לעישון או לאידוי, רק כאשר הנסיבות מחייבות את השימוש ורק כאשר השימוש הוא חלק בלתי נפרד ממצבו הרפואי התקין של המטופל. מי שעונה על הקריטריונים הללו ויש לו מלאי מוכן של שמן לעת צרה, יכול להסיר דאגה הלכתית מליבו, לפחות בהתאם למרבית הפרשנים. חשוב להבין כי לעולם לא יסכימו כל הפרשנים ההלכתיים על נושא מסוים ובעיקר לא בנוגע להלכות ולאיסורים של אחד הימים החשובים ביותר בהלכה היהודית.