השפעותיו החיוביות המגוונות של צמח הקנאביס על גוף האדם הקנו לו בעשורים האחרונים מעמד של טיפול רפואי. רבות מאותן סגולות רפואיות משויכות באופן אקסקלוסיבי, ולא תמיד בצדק, להשפעתם הקולקטיבית והפרטנית של חומרים פעילים הנקראים קנבינואידים. למרות שכל ראיה שהצטברה עד היום בעולם המחקר מראה שאכן קנבינואידים הם החומרים הפעילים "העיקריים" בצמח הקנאביס, הן מבחינת ריכוז ממוצע והן מבחינת ההשפעה שיש לצריכת קנאביס על גוף האדם, ישנה "משפחת" חומרים פעילים נוספת שלא תמיד זוכה לשבחים הראויים לה בהקשר זה: הטרפנים.
טרפנים הם חומרים אורגניים האחראים, בין היתר, על ויסות ועיצוב טעמם וריחם של צמחים רבים בטבע, וגם של צמח הקנאביס. אך בשל כך הולך לאיבוד לעיתים חלק גדול מהאמת החשובה לגבי מעורבותם בעיצוב ההשפעה הרפואית שיש למוצרי קנאביס שונים על מטופלים. למען האמת, לפי ראיות שנתגלו עד כה במחקרים שונים שנערכו מסביב לעולם, טרפנים משחקים תפקיד לא מבוטל בעיצוב וחיזוק השפעות ספציפיות שיש לצריכת מוצרי קנאביס רפואי על גוף האדם, כמו למשל מניעת זיהומים ומחלות, ואפילו מעורבות חיובית בתהליכי טיפול אונקולוגיים.
השפעות אנטי-מיקרוביאליות ונוגדות מחלות זיהומיות
ההשפעה המבוססת ביותר של טרפנים, בעיקר בתצורת שמנים אתריים, נוגעת לתכונות הבסיסיות של טרפנים בכלל ומונו-טרפנים בפרט (מרבית הטרפנים הנפוצים בקנאביס כמו די-לימונן ומירסין) כחומרים בעלי סגולה טבעית בתחום האנטי-ויראלי, שמיועדים במקור להגן על הצמח ממזיקים, מחלות וזיהומים שונים שעלולים לסכן אותו ואת סביבת הגידול שלו. מנגנוני הפעולה הביולוגיים בעזרתם מבצעים הטרפנים תפקידים אלו עדיין אינם ידועים או מובנים לנו במלואם, אך רובם מבוססים על עמידותם יוצאת הדופן בסביבה חומצית, ויכולתם הייחודית להיקשר למערכות ביולוגיות מורכבות בקרב סוגים רבים של יצורים חיים.
במחקרים שנערכו עד היום נמצא כי תמציות של שמנים אתריים או חומצות הדרים טבעיות העשירות בטרפנים נמצאו יעילות בצמצום ואף במניעה מוחלטת של התפתחות והתפשטות של תרבית מיקרוביאלית ממגוון סוגים בקטריאליים, ויראליים ופטרייתיים. במחקרים אלו עלו ראיות לכך שטיפולים מבוססי טרפנים יכולים לספק פתרון יעיל למגוון מחלות זיהומיות, ואף לתרום מהותית לפיתוח אמצעים חדשים ויעילים יותר בתחום רפואת השטח.
התחום העיקרי שזכה למחקר מעמיק בתחום זה הטיפול בחולי מלריה, שנופל תחת ההגדרה של טיפול אנטי-פלסמודיאלי. בתחום זה נערכו מחקרים שמצאו כי לתרכובות מבוססות טרפנים ישנה יכולת להיקשר ביולוגית לטפיל שיוצר את המחלה ולהביא למותו, בצורה דומה למנגנון הפעולה הביולוגי של התרופה 'כלורוקווין' המיועדת לאותה מטרה. יתרה מכך, נמצאו שני מנגנוני פעולה ביולוגיים שונים בהם יכולים הטרפנים להשפיע על קצב חילוף החומרים או מבנה הממברנות של הטפיל ולהביא למותו בדרכים נוספות, מה שסיכמו החוקרים בתור "פוטנציאל מהותי לביסוס של תרופה בעלת יכולת ממשית למנוע מקרי מוות מהמחלה".
במחקרים חדשים יותר נבחנו היכולות האנטי-ויראליות של תמציות טרפנים, הפעם כאלה המבוססות בעיקר על לימונן, פינן וקארבון, נגד דגימות של וירוסים שונים, ביניהם וירוס הסארס המקורי (SARS COV), וירוס ההרפס הנפוץ (HSV1) ועוד. במחקרים אלו נמצאו ראיות תומכות לכך ששלושת הטרפנים הללו, ובעיקר תרכובות אורגניות שונות של פינן, הן בעלות סגולות אנטי-ויראליות מהותיות שעשויות להוות בסיס לפיתוח טיפול טבעי ואורגני נגד זיהומים ויראליים.
השפעות אנטי סרטניות
נושא נוסף בעולם רפואת הטרפנים שזכה לתשומת הלב של המחקר המודרני הוא הפוטנציאל של טרפנים להוות חלק מהותי בתהליך הטיפול בחולים אונקולוגיים. בשפה פשוטה, חוקרים רבים הניחו כי הסגולות הטבעיות שמסייעות לשמנים האתריים העשירים בטרפנים להגן על הצמח מפני קרינת השמש ומפני מחלות גנטיות, עשויות לסייע גם למטופלים אנושיים במלחמתם באחת המחלות הקשות ביותר בהיסטוריה האנושית. עד כה, ראיות לא מבוטלות ממחקרים רבים מצביעות על כך שהצדק עמם.
במחקרים שבחנו את יעילותן של תמציות עשירות בטרפנים על קצב הגידול של תאים סרטניים ועל מידת פגיעותם לטיפולי הקרנות, נמצאה השפעה חיובית גורפת אותה קישרו החוקרים בעיקר לאפקט שיש לנוכחות הטרפנים על תהליכי הוויסות ההורמונלי בגוף. באותם מחקרים נמצא כי לתמציות הטרפנים יש יעילות גבוהה יותר בהשוואה לטיפולים הנפוצים שנבחנו בקבוצת הביקורת, בין היתר בשל העובדה שהטיפול בהן לא גרר תופעות לוואי או התנגשות תרופתית עם הטיפול האונקולוגי. זאת לצד העובדה שדרכי צריכה שונות בהן ניתנו התמציות למטופלים לא השפיעו לשלילה על האפקט הטיפולי שלהן, ככל הנראה בשל העובדה שהשפעתן החיובית קשורה ליכולתן לווסת תהליכים הורמונליים בגוף שפעילותם הקלוקלת גרמה מראש להתפתחות הגידול הסרטני, או לפחות תרמה לה.
הטרפן העיקרי שעולם הרפואה נושא אליו את עיניו כיום בהקשר לטיפול בגידולים סרטניים הוא לימונן, אחד הטרפנים הנפוצים ביותר בצמח הקנאביס. זאת למרות שמנגנון הפעולה הביולוגי שעומד מאחורי יכולתו הייחודית לצמצם את התפשטותם של תאים סרטניים ואף לחסל אותם באופן אקטיבי אינו מובן במלואו. מנגנון מורכב זה קשור בין היתר ליכולתו של הגוף לווסת תהליכים של הפרשתסרוטונין ואינסולין באופן שגורם לתאים הסרטניים להשמיד את עצמם כחלק מתהליך טבעי של מוות תאי מאורגן. כמו כן נמצא כי אותו המנגנון, גם אם אינו משמיד את התאים הסרטניים, מסוגל לשנות ולשבש מספיק את מנגנון ההתפשטות "והנדידה" הטבעי שלהם כדי למנוע מהם להצטבר לכדי גידולים מסוכנים, בעיקר במקרים מוקדמים של סרטן השד שהתגלו בקרב נשים צעירות.
ישנם תחומים רבים נוספים בהם נבחנות סגולותיהם של טרפנים בתחומים מגוונים בעולם הרפואה. למשל, בתחום הטיפול המניעתי בדיכאון ובחרדה, נבחן הפוטנציאל של לינאלול ופינן להוות תחליף לתרופות נוגדות חרדה ודיכאון. בין היתר נבחנים טרפנים שאינם נפוצים בצמח הקנאביס, כמו למשל אנדרוגרפוליד (andrographolide) שנחשב לטיפול מבטיח לחולי סכרת. למרות שתחומים אלה נמצאים ברובם בחיתוליהם, בעיקר מבחינת מידע קליני, מדויק ומבוסס שאפשר להשתמש בו לפיתוח הלכה למעשה של תרופות או מוצרים רפואיים, כבר עכשיו ידוע כי טרפנים הם ממש לא רק "חומרי טעם וריח מהצומח", אלא גורמים מהותיים בעיצוב השפעתו הרפואית העכשווית והפוטנציאלית של הטיפול בקנאביס רפואי.
