אינפורמציה מוטעית או חלקית שנפוצה רשת גורמת לרבים לחשוב שקנאביס יכול לעזור, כהינף מטה קסמים, כמעט לכל בעיה רפואית. קנאביס אכן יכול לעזור בשלל מחלות ותופעות לוואי, אבל הוא ממש לא בהכרח הפתרון לכל בעיה רפואית.
פרופ' האווי עמיטל, מומחה לרפואה פנימית וראומטולוגיה מהמרכז הרפואי שיבא, מסביר כי הקונצנזוס הקיים בקרב הציבור הרחב לגבי יעילותו של קנאביס רפואי לא זהה בקרב הקהילה הרפואית המקצועית. "בקהילה הרפואית הקונצנזוס לא תואם, כי אין מחקרים בדרגת האיכות הכי גבוהה שיש, כמו אלו שמצפים להם מחברת פארמה. כלומר אין מחקרים כפולי סמיות, אקראיים ופרוספקטיביים שנערכים תוך בחינה קדימה של התוצאות בטווח זמן מסוים. לכן כל הסיפור הזה מורכב. נקודת המוצא היא שאין לנו מספיק מידע מוצק שמראה את יעילותו של הטיפול בקנאביס. מצד שני, מהפידבק שאנחנו מקבלים ממטופלים אנחנו יודעים שזה מאוד יעיל במקרים מסוימים. לכן צריך להבין שמדובר בסך הכל בטיפול קו אחרון, כזה שניתן לאחר שטיפולים אחרים נכשלו".
ד"ר דרור רובינסון, אורתופד ומומחה לטיפול בקנאביס רפואי, מוסיף: "חשוב להבין שקנאביס לא מתאים לכל אחד. הוא עדיין סם מסוכן, שמתאים לאנשים שצריכים אותו מבחינה רפואית. אך אם נשאל את עצמנו כמה אנשים כאלה יש בישראל, קרוב לוודאי כי לחצי מיליון איש מגיע לפחות לשקול את הטיפול בקנאביס. ישנם רבים שקנאביס בהחלט יכול לעזור להם שעדיין לא החלו בטיפול או אפילו לא מודעים אליו. למעשה כ-80 אחוז ממי שיטופלו בקנאביס רפואי יוכלו בסופו של דבר לצמצם מאוד צריכה של תרופות אחרות, ולכן יש לשקול אפשרות זו בכל מקרה בו הדבר עומד ונעשה לפי הקריטריונים של משרד הבריאות. עם זאת, חשוב לא לאמץ כל הבטחה או מידע שיש באינטרנט וברשתות החברתיות שמבטיח דברים לא מציאותיים לגבי קנאביס, ולהתאים מראש ציפיות לרף שמציב משרד הבריאות לטיפול".
הדרך היעילה ביותר לוודא האם הטיפול בקנאביס רפואי יכול לעזור לכם, לפחות בישראל, היא לבדוק את 'נוהל 106' של משרד הבריאות המפרט את "ההתוויות הרפואיות המוכרות" לטיפול בקנאביס רפואי. אם הבעיה הרפואית ממנה אתם סובלים מצויה ברשימה, יתכן שקנאביס יכול לעזור לכם, וכדאי לכם להתייעץ עם רופא המשפחה או הרופא המומחה שלכם. אבל כאמור, אל תצפו לתוצאות מהירות של "תרופת הקסם" שבוודאות תשפר את מצבכם.
היכן ניתן לקבל מידע אמין בנוגע לטיפול בקנאביס רפואי?
לא קשה למצוא מקורות אמינים ברשת המפרטים את היתרונות והחסרונות הפוטנציאליים של הטיפול בקנאביס רפואי. אבל המקום שצריך לפנות אליו הוא קודם כל הרופא המטפל או הרופא מומחה. במידה והרופא אינו מתמצא בתחום, הגורם הבא שיש לפנות אליו הוא אחת ממרפאות הקנאביס שקיימות ברחבי הארץ, שעדיין לא נפוצות ובעלות מוניטין מספק כדי להימצא בתודעת הציבור, אך בהחלט עושות בשנים האחרונות את דרכן האיטית למעמד זה.
"התעשייה המקומית בישראל נמצאת עדיין בתהליך של אבולוציה", מרחיב פרופ' עמיטל. "עוד לא יצרנו את הפורמט הסופי של איך לקבל רישיון לקנאביס. לכאורה, יש כללים של משרד הבריאות המתירים לתת רישיון במרפאות ציבוריות כמו קופות חולים או בתי חולים, אך למרות שכיום יש 120 אלף בעלי רישיון קנאביס, הלכה למעשה אין להם כמעט מענה. מצב זה נוצר כי משרד הבריאות לא אוכף את החלטתו ולא מחייב את בתי החולים וקופות החולים לפתוח מרפאות קנאביס רפואי, ומסביב מתפתחת תופעת המאכערים בשוק הפרטי והפרוע, בו פועלים כל מיני אנשים שמסדרים רישיונות ולא ממש מתבצעת אכיפה על ידי המדינה.
"יותר מזה, ישנם רופאים בכירים שלא נותנים טיפול בקנאביס במרפאות ציבוריות, אבל במרפאות פרטיות הם כן מספקים שירות זה. חלק מאותם הרופאים הם אנשים טובים מאוד שאין להם אלטרנטיבה בבית החולים שהם עובדים בו. כל מה שצריך לעשות זה לפנות אלינו למרפאה בשיב"א או לכל מרפאה דומה דרך טופס 17, שהוא צורת ההתקשרות של קופות חולים לבתי החולים, בעלות של 150 ש"ח ואגרה שנתית בלבד של כ-280 ש"ח. כלומר, הרבה יותר זול ממה שמקומות רבים לוקחים בעבור שירות של הוצאת רישיון לקנאביס. חשוב מאוד לא לעשות את זה דרך כל מיני חאפרים.
" חיוני לזכור שהטיפול בקנאביס הוא אישי מאוד ומשתנה מאדם לאדם, לא כמו אנטיביוטיקה שכל אחד מקבל בערך את אותו המינון ואותו הסוג במקרים שאינם חריגים. הקנאביס דורש התאמה אישית לצרכי המטופל, הדרכה מיוחדת מצד רופא שמבין בתחום, ומעקב צמוד של אותו הרופא. הרבה אנשים שיעשו את זה כמו שצריך ייצאו נשכרים מאוד מהטיפול בקנאביס רפואי."
התרופה הקסומה לכל המחלות?
אחת הטעויות הנפוצות ביותר של מטופלים פוטנציאליים היא לחשוב שהטיפול בקנאביס הוא עצמו הטיפול כולו, מה שלעולם לא יכול להיות נקודת המוצא כיוון שקנאביס הוא בהגדרה טיפול קו אחרון בישראל, הניתן לאחר כישלונם של טיפולים אחרים. "אני מקבל הרבה פניות ממטופלים שאומרים שהם לא רוצים חשיפה לכימיקלים אלא רק טיפול טבעי" ,מוסיף פרופ' עמיטל. "אין לזה בסיס או היתכנות. למעשה זה כמו להגיד שאני לא רוצה תרופות אלא רק קנאביס רפואי, וזה פשוט לא עובד. בכל מקרה רפואי אנחנו מתחילים את הטיפול רק בעזרת תרופות שיש לנו ידע לגביהן, ונכון שלא תמיד הן משפיעות ועוזרות, אבל רק לאחר שתכשירים רפואיים כשלו אפשר לעשות שימוש בקנאביס בתור צעד נוסף בעל פוטנציאל. למשל עבור דלקת מפרקים שיגרונית, שיש לה הרבה טיפולים טובים שעשויים לעזור ולטפל במצב המטופל, אף אחד בעצם לא אמור להגיד שהוא רוצה רק קנאביס, בזמן שהוא לא פותר את הדלקת ונותן לה לכלות את המפרקים שלו. קנאביס עובד רק כטיפול משלים, וחשוב לזכור שזו לא התרופה הקסומה להכל, אלא כזו שצריך להשתמש בה במצבים הנכונים".
"חשוב מאוד לא לסמוך על הטיפול בקנאביס לבדו", מציין ד"ר רובינסון. "הטיפול מאוד משתנה בין אדם לאדם, ולא בטוח שמוצר קנאביס מסוים ישפיע באותו האופן על שני מטופלים שונים. לאחד זה יעזור להרגיש כאילו ההר הפך לגבעה והטיפול הוא הרבה יותר קל, אבל לאחר זה עשוי לעזור פחות או אפילו בכלל לא".
כיצד יש לגשת לראשונה למרפאת קנאביס רפואי?
"בפעם הראשונה צריך להצטייד במסמכים רפואיים שכוללים דוח ניפוק תרופות, שנועד להראות שהמטופל ניסה טיפולים תרופתיים מקובלים ומה נופק עבורו. קופות החולים ממציאות טפסים ייעודיים של הדוח הזה וצריך לסרוק ולהעביר למשרד הבריאות. בנוסף צריך תמצית מידע רפואי מרופא המשפחה ומסמך מהרופא הרלוונטי שמסביר על הסיבה האישית לצורך, התתוויה הרפואית הרלוונטית ופנייה ליק"ר לשם אישורו. בחלק מהחולים נדרש מסמך מפסיכיאטר שמבהיר שאין מניעה לשימוש בקנאביס רפואי כמו למשל היסטוריה של התקפים פסיכוטיים. במידה ואין אור ירוק של פסיכיאטר הטיפול לא יאושר. צריך לבחון כל מקרה לגופו כדי להבין האם הסכנה עולה בערכה על הרווח הטיפולי".
"כאשר מתייעצים עם הרופא ובעיקר בפעם הראשונה, חשוב לדבר לא רק על הצד החיובי של הטיפול אלא גם על הסכנות הקיימות", מסכם ד"ר רובינסון. "למשל סכנות שכרוכות בצריכה מתחת לגיל 18 או במהלך ההיריון, השפעות שליליות על פריון זכרי, פגיעה בשיקול הדעת והפרעה לריכוז - כל מיני דברים שניתנים לטיפול ברגע שיש התאמה אישית של הטיפול על ידי הרופא. כמו כן, אין ספק שקנאביס עלול להחמיר בעיות נפשיות מסוימות ואפילו בעיות פיזיות, ולכן צריך לחשוב כמה ומתי אפשר לתת קנאביס או איך לתת באמצעים מתקדמים שמעזרים לסייע לשלוט במינון".
