בטח לא תתפלאו לשמוע שהשיטה הכי מוכרת לצריכה של קנאביס היא באמצעות עישון. החומר הפעיל נכנס למחזור הדם דרך מערכת הנשימה, והשפעתו מורגשת באופן מיידי. זו גם השיטה הכי פופולארית לצריכה, חלק בלתי נפרד מהתרבות, הלחם והחמאה של הקנאביס, אם תרצו. אבל בשנים האחרונות, ככל שהולך ומתפתח עולם הקנאביס הרפואי, ככל שצרכנים זקוקים לכל מיני פתרונות נוחים, חברות הקנאביס הולכות ומפתחות מוצרים חדשים. בין אם כאלה שמאפשרים צריכה יותר מיטיבה של החומר, או יותר נוחה – המטרה היא לשמר את היתרונות הטיפוליים אבל לוותר על החסרונות המזיקים. ועישון, יהיה קשה להתחמק מזה, הוא לא הכי מיטיב.
אחד הפתרונות הזמינים והאיכותיים עבור מטופלי קנאביס רפואי הוא שמן קנאביס. מוצר שאין קל ונוח ממנו לשימוש, והוא אופטימלי עבור מטופלים שלא מעוניינים או לא יכולים לעשן, כמו ילדים או מבוגרים, או עבור מי שמעדיפים פשוט לשמור על הריאות שלהם.
איך מפיקים שמן קנאביס?
אז מה זה בעצם שמן קנאביס, והאם הוא תחליף ראוי לתפרחות? "שמן קנאביס מיוצר בעצם מתמצית של תפרחת", מסביר תומר אשכנזי, מנהל המפעל של קרונוס, המשווקת את מותג הקנאביס Peace Naturals בישראל. "לוקחים פרחי קנאביס, ובאמצעים פיזיקליים מוציאים מהם את החומרים הפעילים, הקנבינואידים". האקט הזה, שנשמע פשוט אבל הוא ממש לא, ומערב בין היתר אידוי בפחמן דו חמצני, ממצה למעשה את כל הפרופיל של הפרח. כל הרכיבים הפעילים, כולל הטרפנים, נותרים במיצוי שמתקבל אחרי התהליך. בשפה המקצועית זה נקרא Full Spectrum – מיצוי מלא - אחד לאחד – של כל מרכיבי הצמח. "מהתמצית הזאת אפשר לייצר בעצם שני דברים: שמן קנאביס או חומר לאידוי", מסביר אשכנזי. את הראשון, פיתחה פה החברה בתהליך מורכב; השני אינו מאושר לשימוש בישראל.
אז מה זה בעצם שמן קנאביס?
"התמצית שמופקת מהתפרחות היא בריכוז מאוד מאוד גבוה של 70 אחוז, אי אפשר לצרוך אותה בריכוז הזה. אנחנו צריכים להביא את זה לריכוז שיהיה מונגש למטופלים וגם כזה שמאושר על ידי משרד הבריאות. הקטגוריה הכי גבוהה שמשרד הבריאות אישר נקראת 20/4, כלומר ריכוז ה-THC יכול להגיע עד 24 אחוז, וזה נחשב ריכוז גבוה. יש לזה מקבילה גם ב-CBD. בלי קשר, אי אפשר לייצר שמן של 40 אחוז, למשל, כי בחלק מהזמן הוא יהיה בטקסטורה מוצקה ולא ייצא מהבקבוק".
על מנת להכין שמן בריכוזים שונים, מדללים אותו עם שמן נשא, במקרה הזה שמן קוקוס. "לפני כמעט שנתיים עברנו לשמן בטעמים", ממשיך אשכנזי, "אנחנו מוסיפים טעמים טבעיים כיוון שהמטרה היא למסך את הטעמים הלא הפשוטים של השמן, שגם אם יש בו שמן קוקוס זה עדיין לא הכי טעים".
הצריכה של השמן מתבצעת בטפטוף מתחת ללשון, כך שהעובדה שהוא מיוצר בטעמים בהחלט מועילה למטופלים, או לפחות עושה את החיים קצת יותר פשוטים. "היה קשה לפתח את המוצר הזה, לוודא שכל המרכיבים הפעילים ייצאו ויגיעו לתמצית. השקענו בזה המון, אפילו בהחלטה איזה טעם מתאים לאיזה חומר פעיל", מסביר אשכנזי. השמן פותח ביחד עם מחלקת הפיתוח של קרונוס גרופ, חברת האם הקנדית של קרונוס ישראל. "שם זה עבר מבחני טעימה כי אצלנו אסור. לקח זמן עד שזה התאים לחיך הישראלי, והטעם באמת מורגש. אני מאוד גאה במוצר הזה".
מה הקושי להגיע למוצר כזה? למה לוקח הרבה זמן לפתח אותו?
"השמן שלנו עובר המון בקרה כל הזמן. יש בדיקות מעבדה קבועות, כי אנחנו מחויבים שהוא יהיה ברמה מאוד גבוהה, ולכן יהיה תמיד אחיד והומוגני – אותו מוצר בדיוק בכל בקבוק. כשמדובר בתפרחות, בסופו של דבר זה צמח, אז אולי בצנצנת יש אחד שנראה יותר טוב או פחות טוב. בשמן חייבים לוודא שכולם מקבלים את אותו דבר תמיד. לכן יש בקרת איכות תמידית".
הצד השני
המוצר השני שמייצרים ממיצוי התפרחות הוא חומרים לאידוי. עטי אידוי הם מוצר פופולארי מעבר לים – מדובר במשאף צר שנראה כמו עט ומכיל מחסניות שבהן החומר המופק מתמצית הקנאביס.
לאיוד יש יתרונות דומים לאלה של צריכה של שמן?
"איוד, מה שנקרא Vape, זה בעצם חימום בטמפרטורות מאוד גבוהות. לא מעורבת בזה להבה או בערה. זה הופך את החומרים הפעילים ממצב נוזלי או מוצק, למצב של אדים. אבל כדי שאפשר יהיה לצרוך את זה בצורה בטוחה צריך שהמאייד יהיה בטוח לשימוש, שתהיה לו תקינה, ושכמובן אין בו חומרים שהטמפרטורה עשויה לשנות ולגרום לזה ששואפים חומרים לא בריאים כמו מתכות כבדות ופלסטיק. לצערי בישראל השוק הזה פרוץ ואין תקינה למאיידים. יש אחד שמשרד הבריאות מאשר והוא מאייד על בסיס תפרחות ולא מיצוי".
ווייפינג היא שיטה שעלולה להיות מסוכנת ונקשרה עם לא מעט מקרי מוות בארה"ב. עד 2022 נרשמו 2,500 מקרים של הגעה למיון לאחר שימוש במאיידים ו-68 מקרי מוות, 15 אחוז מהם בגילאים של פחות מ-18. ווייפינג עלול לפגוע משמעותית בריאות כתוצאה מהחומרים במאיידים עצמם או בחומר שאותו מאיידים. "החומר שנמצא במחסנית של המאייד צריך להיות באיכות גבוהה", מסביר אשכנזי. "לפני איזה עשור מתו צעירים בארה"ב בגלל חומר שעורבב עם ויטמין E. אני לא מדבר על אנשים שמרגישים קצת רע וזה עובר, יש הרבה מקרים של פגיעה ארוכת טווח וגם מקרי מוות".
איך נלחמים בזה?
"אם אין רגולציה מסודרת, כל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה. תסתכלי לדוגמה על השוק הקנדי, עטי אידוי הם מאוד נפוצים וגם לקרונוס יש כאלה, אבל הם כל הזמן עוברים בדיקות תקינה. המחסניות לעטים הן חד פעמיות, והכל מבוקר ואיכותי".
ומה קורה עם זה בארץ?
"פה אין עטי אידוי בצורה חוקית, וזאת בדיוק הבעיה. בסוף זה מוצר נדרש, אז הכל פרוץ – המוצרים לא איכותיים ולא עוברים שום בדיקות. אפשר בקלות רבה לגרום נזק. זה נכון לכל דבר שהוא פיראטי ואין עליו בקרה – גם תפרחת שקנית במקום לא מוסדר ולא מאושר היא לא בטוחה לשימוש. הרי לא תלכי לאכול במסעדה שאין לה ביקורות של משרד הבריאות".