לחץ ומתח נפשי הפכו כידוע למנת חלקנו בשבועות האחרונים. מתחילת המתקפה האיומה ב-7 באוקטובר, רבים מזהים על עצמם תחושות של שוק, אבל וחוסר אונים - אליהם מתלווים לעיתים גם תסמינים של חרדה ודיכאון: אי-שקט, כעס מתפרץ, קושי להתרכז וקושי לישון.
עבור משתמשי הקנאביס הרבים בישראל, הצמח שיעילותו הוכחה בטיפול בהפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) הוא האמצעי המועדף כעת, להתמודדות עם מצבי דחק וסטרס. לדעתו של הפסיכיאטר, ד"ר יהודה ברוך, הטיפול באמצעות קנאביס למצבי מתח עשוי להיות יעיל, אך במקרים מסוימים דווקא עלול להזיק.
"חשוב להבדיל בין מצב של סטרס חריף לפוסט טראומה", מסביר ד"ר ברוך. "אבחנה של פוסט טראומה מחייבת, בין השאר, נוכחות באירוע מסכן חיים ומוגדרת רק לאחר תקופת זמן של חודש-חודשיים מחלוף האירוע. מה שאנשים חווים כעת הוא מצב אקוטי (Acute Stress Disorder), תגובה טבעית למצב לחץ.
"מי שחווה את אירועי הטרור והלחימה ישירות עדיין לא בפוסט טראומה וזקוק כעת לטיפול מותאם מיטבי. מי שחווה את האירועים מהצד, כצרכן אקטואליה, חייב לדעת שכל המלצות בריאות הנפש הן להימנע מחשיפה מוגברת לחדשות ולתמונות זוועה".
האם השימוש בקנאביס רפואי יכול להיות יעיל להתמודדות עם סטרס חריף?
"תלוי מי המשתמשים. צרכן קבוע ומטופל שיודע מה השפעת הצמח עליו ואם הוא מרגיע אותו, יכול לעשות בו שימוש גם במצב הנוכחי. עבור האוכלוסייה שאיננה עושה שימוש קבוע בצמח, לא מומלץ להתחיל להשתמש בו בתקופות סטרס. אנחנו יודעים ש-15 אחוז מצרכני הקנאביס מפסיקים את השימוש בצמח בגלל תופעות לוואי כמו חרדה. כלומר, הוא עשוי להגביר מצב קיים ולא להיטיב עמו. מי שחש לחץ, חרדה ומחשבות פרנואידליות כעת, עלול להחמיר את מצבו".
האם ישנם חומרים או זנים בקנאביס שמתאימים יותר להרגעה של לחץ ומתח?
"הקנאביס מכיל מעל ל-160 חומרים פעילים. השימוש בו הוא בהשוואה כמו לתת גלולה שמכילה את כל סוגי האנטיביוטיקות ולקוות שאחת מהן אולי תעזור. מבין שני החומרים הפעילים העיקריים בצמח, THC, החומר שגורם ל'סוטול', הוא גם זה שיכול להגביר חרדה. ה-CBD לעומתו, הוא אנטי-פסיכוטי ומרגיע ולכן עשוי להיות יעיל בטיפול בלחץ חריף. לגבי שאר מרכיבי הקנאביס אין לנו מספיק עבודות שיוכיחו את השפעתם".
אף שאנחנו לכאורה למודי ניסיון עם תקופות של מתיחות ולחץ בישראל בפרט ובעולם בכלל, כולל מגפה כלל עולמית שחווינו רק לפני 3 שנים, ד"ר ברוך מסביר שהפעם חוויית הסטרס היא שונה לחלוטין. "בתקופת הקורונה הייתה עלייה בכמות הקנאביס שנרכשה ולא בכמות המשתמשים", הוא אומר. "הקורונה היא כוח טבע והמלחמה היא מעשה ידי אדם. כשאנחנו בוחנים אנשים שעברו שוד לעומת רעידת אדמה, אנחנו רואים שהפוסט טראומה אחרי שוד היא הרבה יותר קשה. כוח עליון לא מכוון אלייך ישירות בעוד שהאירוע שכולנו חווים כרגע מכוון אלינו ע"י מי שרוצים להשמיד אותנו. זו טראומה מתמשכת. מצב שונה לחלוטין. בהיבט הזה, השימוש בקנאביס בזמן הקורונה היה יותר יעיל".
הוצאת רישיון קנאביס רפואי בעקבות המלחמה
הדרישה לקנאביס רפואי, על פי תמונת הקליניקה של ד"ר ברוך, נמצאת בעלייה בעקבות המצב הביטחוני. אף שלא מדובר בסטטיסטיקה רשמית, נראה שמדובר במגמה שמשפיעה גם על משתמשי קנאביס קיימים. "חלק מהמטופלים, משתמשי קנאביס מאוזנים, כבר לא מרגישים מאוזנים ומבקשים עלייה במינונים", מסביר ד"ר ברוך. "אין התוויה לשימוש בקנאביס להפחתת לחץ, משרד הבריאות אף מתנגד לזה".
מי נמצא בסיכון לצריכת יתר של קנאביס?
ד"ר ברוך, ששימש גם כממונה על מתן אישור לשימוש בקנאביס רפואי במשרד הבריאות והכניס לראשונה את הקנאביס הרפואי לישראל, מסביר שהפוטנציאל לשימוש לרעה בקנאביס נמצא כעת בעיקר בקרב משתמשי הפנאי בני 15-25.
"האוכלוסייה הצעירה שכבר התנסתה בקנאביס, נמצאת בסיכון גבוה יותר לשימוש יתר. ישנה תפיסה שגויה שם שהקנאביס בהכרח מפחית חרדה ומסייע לסימפטומים רבים, וזה לא המצב. לכל חומר יש תופעות לוואי ואין תרופת פלא שתעשה אותנו כל הזמן מאושרים. העיקרון המנחה של הרפואה הוא קודם כל לא להזיק וזה נכון גם לגבי מתן טיפול תרופתי עודף ובכללו קנאביס.
"למי שחווה כעת לחץ משמעותי חשוב לזכור שהטיפול המרכזי בחרדה הוא להביט לה בעיניים, להתמודד איתה ולא לנסות להשכיח אותה באמצעים כימיים ותרופתיים. מדיטציה, יוגה, נשימות, פעילות ספורטיבית וחברתית וכל דבר שמרגיע אותנו אינדיבידואלית הרבה יותר מומלצים".
התוכן אינו מהווה חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או תחליף לקבלת ייעוץ רפואי. קנאביס הינו סם מסוכן כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים, על כל המשתמע מכך. מאקו/ N12אינו מעודד או ממליץ לצרוך כל חומר שהוא ולא יהיה אחראי על כל שימוש מסוג זה.