השבוע ישודר ב-Mako כנס "זמן קנאביס" – כנס הקנאביס הדיגיטלי של Mako קנאביס בשיתוף עם חברת "Peace Naturals". הכנס, בהובלת העיתנואית ומנחת הפודקאסט "זמן קנאביס", לינוי בר גפן, עוסק באתגרים המרכזיים שמעסיקים את התעשיה המקומית ומביא שורה של מומחים מתחומים שונים בעולם הקנאביס. החל בשמות הבכירים ביותר, דרך טובי המומחים בארץ וכלה בסיפורים אישיים מרגשים של האנשים שהשימוש הרפואי בצמח שינה להם את החיים.
"השוק יגיע ל-3-5 מיליארד שקל. לחשוב כמה מיסים המדינה יכולה לקבל מזה”
הפאנל הראשון בכנס עוסק בחלק העסקי של תעשיית הקנאביס, שמושכת אליה אנשים מרקעים שונים, כשהמשותף לכולם הוא הפוטנציאל העסקי האדיר שהם זיהו בצמח. חלקם היו שם ממש בהתחלה, כשהציבור עוד היה חשדן במיוחד כלפי הקנאביס.
"לפני קצת פחות מעשור, בתור מנהל של חברת קנאביס, באתי לבנק והגשתי בקשה לקבל הלוואה", מתאר רואי זרחיה, מנכ"ל קנדוק לשעבר. "מתקשרים אלי אחרי חמישה ימים, הפקיד בבנק אומר 'ההלוואה אושרה, אבל מנהל הסניף רוצה לברר איתך כמה דברים'. הגעתי לסניף, וסיפרתי לו שההלוואה היא לעסק של קנאביס לשימוש רפואי. באותה שניה הוא לחץ על כפתור החירום, ושני שומרים זרקו אותי מהבנק".
כיום, המצב בישראל שונה לחלוטין. "ברגע שהאסדרה החדשה נכנסה, העולם העסקי התחיל להבין את הפוטנציאל שיש פה", מתאר עומר זרחיה, יזם ובעל משרד יעוץ בתחום הקנאביס, אחיו של רואי. "זה ממש הניע תהליך של לגיטימציה". רני גורליק, מנכ"ל קרונוס ישראל המייצרת ומשווקת את המותג Peace Naturals, הוא אחד מאותם האנשים שנכנסו לעסקי הקנאביס בשנים האחרונות. גם בעיניו, הפוטנציאל העסקי הוא נפלא והשמיים הם הגבול. "היום יש בישראל יותר מ-115,000 מטופלים, עם שוק שמוכר 50 טון קנאביס", אומר גורליק. "אני מעריך שתוך חמש שנים אנחנו נגיע ל-300-400 אלף מטופלים. השוק יגיע לשלושה, ארבעה, חמישה מיליארד שקל. לחשוב כמה מיסים המדינה יכולה לקבל מזה, וליהנות מהתהליכים האלה ומהשוק האדיר הזה".
"התחלתי כעורך דין, אז אני חושב שלהיות 'סוחר סמים' זה עדיף"
גם מייק גורנשטיין, נשיא חברת קרונוס העולמית, שנחשבת לאחת החברות המובילות בשוק הקנדי והבינלאומי, הגיע לתחום הקנאביס אחרי שזיהה את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בו, והוא בא מרקע מפתיע למדי. "במקור הייתי עורך דין בחברה בניו יורק", מספר גורנשטיין, בראיון מיוחד לרגל ביקורו בישראל. לגורנשטיין קשר מיוחד עם ישראל – הוא יהודי ובן לאב ישראלי המתגורר בארה"ב. "עבדתי עם חברות פארמה וחברות אלכוהול, עברתי לחברת השקעות, וכשבדקתי אפשרויות להשקעות חשבתי שקנאביס עשוי להיות מעניין. זה היה לפני שבע-שמונה שנים. חשבתי שזו תהיה הזדמנות מדהימה, האמנתי בזה. הלכתי וחיפשתי את החברה הגדולה שתצליח בעתיד. לא באמת תכננתי לפתוח חברה בעצמי. פשוט הלכתי אל הלא נודע".
כמו במקרה של האחים זרחיה, גם ההתחלה של גורנשטיין לא הייתה פשוטה. גורנשטיין בן ה-35 נזכר בתגובות סביבו, כשהחליט לקפוץ ראש לתעשיית הקנאביס. "כשסיפרתי לאנשים שאני מקים חברת קנאביס הם חשבו שאני משוגע", הוא מספר. מנגד, הוא אומר בחיוך, "התחלתי כעורך דין, אז אני חושב שלהיות 'סוחר סמים' זה עדיף - בעצם רק השתפרתי". לא במקרה החליט להקים בישראל מפעל, ומעבר לציונות, הוא גם מאמין גדול בפוטנציאל המקומי. ההערכה שלו היא כי "בעוד חמש שנים נראה נרמול של השימוש בקנאביס, בארצות הברית וגם בישראל".
"יש פה בעיה. צריך לתת רציפות טיפולית"
החלק השני של הכנס נוגע פחות בצד העסקי, ויותר בצד הטיפולי - חוויות המטופלים, הקשיים והמגבלות שהם חווים, וגם הצורך בסביבה תומכת שתאפשר טיפול מדויק, מותאם ורציף. ואכן, אחת הבעיות הקשות שמטופלי קנאביס בישראל חווים היא היעדר רצף טיפולי. "אני יודע ש-500 מ"ג של פרצטמול משפיעים בצורה מסוימת", מסביר פרופ' קרסו, מהראשונים שחקרו את הטיפול בקנאביס בישראל. "אני יודע שכדור אחד משפיע כך, שני כדורים משפיעים כך. אם יש לי מאה חולים, אני נותן לכולם את אותו הכדור באותו המינון, אני יודע לבדוק את התופעה. אבל אם אני אתן קנאביס של חברה אחרת, או זן אחר או מיצוי אחר...חודש אחד אתה לוקח קנאביס של חברה אחת ואתה מרגיש טוב, חודש לאחר מכן אתה מקבל את אותו המרשם ואתה לא מגיב אליו...לכן יש פה בעיה. צריך לתת רציפות טיפולית".
אביגיל דר, מנהלת מרכז קנאפורה לטיפול באוטיזם באמצעות קנאביס, מבינה גם היא את החשיבות בטיפול רציף ועקבי בקנאביס. דר היא אמא לאוטיסט בן 29, שהטיפול בקנאביס שינה את חייו. מאז שגילתה את הסגולות המדהימות של הטיפול בצמח, היא פועלת כדי לסייע ככל האפשר גם להורים אחרים לילדים אוטיסטים, שחלקם גם סובלים מאפילפסיה, בעבור רבים מהם קנאביס הוא הטיפול היחיד שיכול להביא מזור למצוקתם. עם זאת, יש צורך באורך רוח על מנת למצוא את הזן המתאים ואת המינון הנכון, ולכן "הצלחת הטיפול הרבה פעמים תלויה ברף הציפיות ובתיאום ציפיות. הרבה מאוד סבלנות, הרבה מאוד שיחות, סוג של משהו הוליסטי".
אבל הבעיה היא כמובן לא רק במטופלים. גם חלק מהרופאים עדיין מגלים חשש מהטיפול הרפואי בקנאביס. "לצערי, עדיין יש הרבה רופאים שהם נורא חשדנים כלפי האפשרות של לטפל באמצעות קנאביס רפואי", מציינת רוני כץ-עמיחי, סמנכ"לית שיווק ומכירות ב-Peace Naturals. "יש כאן המון חינוך שוק והסברה שצריך לעשות".
"בשנייה שנגעתי בקנאביס, משהו השתנה"
החלק האחרון בכנס עוסק בשני עולמות שהם לכאורה זרים האחד לשני: קנאביס וספורט. בעוד הסטיגמה עתיקת היומין מפרידה לחלוטין בין ביצוע פעילות גופנית לבין חומר "ממסטל" ומעייף כמו קנאביס, הרי שבפועל ספורטאים רבים משתמשים בקנאביס, בין אם לצרכי פנאי בין אם להקלה על כאבים, להפחתת חרדה ולסיוע בהתאוששות. אתם עשויים לחשוב שמדובר בסיפורים אזוטריים שמגיעים מג'מייקה או מארצות הברית הרחוקה, אבל למעשה מדובר בתופעה שמתרחבת והולכת, והיא נמצאת גם כאן בישראל.
מי שמביאה את סיפורה האישי בכנס היא גולשת הרוח האולימפית לי קורזיץ, לצדו של אוריאל דסקל, עורך דסקי הספורט ב"כלכליסט". קורזיץ זכתה ארבע פעמים במדליית זהב באליפות העולם והיא נחשבת לאחת מהספורטאיות הגדולות בישראל, אבל בה בעת היא גם סבלה מכאבים אדירים, שנבעו ממוטציה גנטית שהפכה כל אימון ותחרות לסיוט מתמשך. החל משלב מסוים, גילתה קורזיץ את הקנאביס, מה שהפך את החיים הללו לקצת-יותר אפשריים. "במהלך הקמפיין האולימפי ללונדון הייתי במצב נוראי" מתארת אלופת העולם לשעבר. "המאמן שלי התחיל לראות שאני נגמרת. התעלמתי מהגוף שלי, משככי הכאבים הרגו לי את הכליות. הספורט והתרופות השאירו לי הרבה מאוד נזקים. ובשנייה שנגעתי בקנאביס, משהו השתנה.
מה שזה עשה בהתחלה, הדבר הראשון, זה ניתק אותי מהכאב. כשחייתי את הכאב כל היום, כבר אין לך כוח לחיות, אין לך כוח לנשום, אין לך כוח לכלום. ברגע שהייתי משתמשת ב-THC, זה היה מנתק אותי מהחוויה שאני מרגישה עכשיו. גם אם חוויתי כאב. גם אם כאב לי מאוד, יום אחרי זה לא חייתי את איזו מסכנה אני וכמה קשה לי. כל יום היה יום חדש. לא הייתי עסוקה במעגל הסבל, במעגל הכאב. זה גרם לי להרגיש בנאדם נורמלי".