הוא חי במיאמי, אבל אבי טומס הוא אחד האנשים הכי משמעותיים בסצנה האלקטרונית המקומית. הישראלי הצעיר הוא אחד השותפים בחברת "AAA Entertainment", חברת הפקות אירועי מוזיקה מקומית, בדגש על EDM. בנוסף, הוא מתפקד כמנג'ר של מספר אמנים וגם כסוכן שמנחית לא מעט אמנים בישראל. בין האמנים שהביא לארץ אפשר למצוא שמות גדולים כמו קייגו, טייגה, טימי טראמפט, דון דיאבלו ועוד.
תפסנו אותו ואת אשתו דיאנה, סוכנת אמנים ושותפה של אבי בפרויקטים שונים, לראיון בו חשפו כי הם החליטו לעבור לגור בישראל. "אנחנו חיים בארה"ב מאז שאנחנו מכירים פחות או יותר ושנינו עובדים בתעשייה על קו מיאמי-ישראל. בנינו כאן הרבה מערכות יחסים וקשרים עסקיים שעזרו לנו להביא אמנים לישראל", מסביר אבי. "לפני כחודש וחצי בעיצומו של משבר הקורונה דיאנה אמרה לי 'למה שלא נעבור לישראל?'".
דיאנה: "הבנו שלא הולכים להיות אירועים, פסטיבלים ודברים שקשורים לתעשייה בארה"ב בזמן הקרוב. מנגד, ראינו שבישראל המצב תחת שליטה ודברים מתחילים לחזור לשגרה. הבנו שזו ההחלטה הנכונה לעזוב את ארה"ב כרגע וללכת לעבוד בישראל, שם לאבי יש לא מעט עסקים".
מה את מתכננת לעשות בישראל?
"בתור התחלה ללמוד עברית ולעבוד עם אבי כי שנינו מגיעים מאותה תעשייה".
כמישהו שמכיר את תעשיית המוזיקה המקומית טוב, אתה מאמין שיהיו כאן אירועים גדולים בקרוב?
"אני לא חושב שאירועים גדולים יקרו לפחות עד ינואר. אנשים בארץ מתנהגים כאילו הקורונה נגמרה. פה בפורטו ריקו, שכמו בישראל התפשטות הנגיף נמצאת בסוג של שליטה, שומרים על נהלים. יש בסופר תור מסודר, הנחיות מוקפדות וכולם לובשים מסכות. בסרטונים מתל אביב, למשל, רואים אנשים שלא לובשים מסיכה ולא שומרים מרחק. כן, פתחו את המשק וזה טוב, אבל תתרמו את החלק שלכם ותשמרו על ההנחיות הבסיסיות. למה לבדוק מה הגבולות?".
"אני מדבר עם הרבה אנשים מהארץ שאני עובד איתם אומרים לי 'בוא נביא דיג'יי גדול באוגוסט' ואני אומר להם שאי אפשר. זה מטומטם להעלות את זה אפילו מול הסוכנות כי זה לא ריאלי. אנשים צריכים לקחת צעד אחורה ולהיזהר".
יש מי שכן מעזים לעשות אירועים עוד השנה. בוריס ברצ'ה למשל אמור להגיע לכאן בנובמבר.
"באירועים בסדר גודל הזה זה סיכון לא גדול כי אפשר לדחות את האירוע בחודשיים. כשמביאים שמות גדולים יותר קשה למצוא תאריכים פנויים בטווח כל כך קצר ואז נאלצים לדחות את האירוע בשנה כמו במקרה של רד הוט צ'ילי פפרז".
View this post on Instagram
"הזוי שיש כל כך אמנים בארץ שמנגנים בבמות בינלאומיות אבל לא מקבלים הערכה דווקא בבית"
למרות הכל, השניים רואים בקורונה הזדמנות חד פעמית לקדם את הסצנה המקומית. "זו הזדמנות מעולה למועדונים ואירועים לשים את האמנים הישראלים במרכז הבמה. יש הרבה כישרונות בארץ שלא מקבלים את ההזדמנות לה הם ראויים. כשהדברים יחזרו לשגרה מפיקי האירועים צריכים להגיד – 'בואו נשים את הספוטלייט על האמנים הישראלים'".
"כרגע בכל העולם ולא משנה באיזה תחום מתרכזים בעיקר שוק המקומי", הוסיפה דיאנה. "זו הדרך לחזק את הכלכלה שלך אחרי האסון הזה. מעבר לכך, אנשים ממש רוצים לצאת כבר אז לא בהכרח צריך את טייסטו או איזה דיג'יי מוכר אחר כדי להביא אנשים. הם רק מחכים להזדמנות לחגוג".
בטכנו כן נותנים במה לאמנים המקומיים ודווקא בסצנת ה-EDM פחות מאמינים בהם.
"זו אחת הסיבות העיקריות שבגללן אני חוזר לישראל. הקורונה יכולה להיות הדבר הכי טוב שקרה לסצנת ה-EDM בישראל מאז ומעולם. כמו שדיאנה אמרה, אנשים רק רוצים לצאת כרגע. לא אכפת להם אם תביא להם את מרטין גריקס או לא. אם אתה עושה הפקה מכובדת אנשים יעריכו את זה והם גם יקנו כרטיסים. יש לנו אמנים מעולים בארץ – ויני ויצ'י, טימוורקס, ווייט נויז, אינט דת' אול ועוד. זה הזוי שיש כל כך אמנים בארץ שמנגנים בבמות בינלאומיות אבל לא מקבלים הערכה דווקא בבית".
"אנשים אוהבים מוזיקת EDM אבל היא הפכה ל'לא מגניבה'. בטכנו אותם דיג'ייז מופיעים באותם מקומות על בסיס שבועי וזה קצת מתחיל למצות את עצמו. כשניתן לאנשים את ההזדמנות ללכת למסיבה שהיא אחרת הם יקפצו עליה".
זה אומר שנראה סוף סוף בארץ ליין EDM שבועי?
"אני תמיד רציתי ליצור ליין על טהרת ה-EDM אבל זה היה קשה מאוד כשלא חייתי בארץ. עכשיו זה חזר להיות על הפרק, זה כמובן לא יהיה פשוט, אבל אנחנו ננסה. כנראה שזה לא יהיה על בסיס שבועי אלא פעם-פעמיים בחודש במטרה ליצור בית אמיתי ל-EDM. אין לי מושג איפה זה יקרה, איך ומתי, אבל זו הזדמנות להחזיר למרכז את הסצנה הזו שלא זכתה למספיק כבוד בארץ בשנתיים האחרונות".
"אני חושב שזו גם הזדמנות לטראנס האמיתי לחזור. אני מדבר על הסגנון של ארמין ואן ביורן, אבוב אנד ביונד פול ואן דייק וכו'. לטראנס הזה יש עדיין מקום בארץ, אבל צריך לשחק את הקלפים נכון. צריך להתחיל בקטן ולגדול. הקורונה היא הזדמנות מצוינת לעשות את זה".
"רואים ירידה של 15-20% במחיר האמנים"
גם כשמסתכלים על העתיד הרחוק יותר, הקורונה יכולה ליצור לא מעט הזדמנויות למפיקים הישראלים. "הקורונה פותחת הרבה דלתות ויוצרת הזדמנות להביא דיג'ייז שעוד לא היו כאן", אומרת דיאנה. "בכלל, כל האמנים יצטרכו להוריד מחירים ואחת הבעיות הגדולות בארץ זה שהאמנים רוצים יותר מדי כסף וכן לא משתלם להביא אותם".
אבי, אתה מריש את השינוי הזה כשאתה מנהל מו"מ מול סוכנים של דיג'ייז?
"קשה להגיד אם זה גורף, אבל אצל רוב הסוכנים שאיתם דיברנו רואים ירידה של 15-20% במחיר. יש כאלה שגם ענו בשלילה אבל הם יבינו בקרוב שאם הם לא יורידו מחירים – לא יהיו להם אירועים".
ומה צריך לקרות בצד של המפיקים בארץ?
"הם צריכים להפסיק את להילחם אחד בשני. הרבה פעמים משלמים לדיג'ייז יותר מדי רק בשביל להביא את האמן לארץ ולא לתת אותו למפיק אחר. זה חייב להפסיק עכשיו ונראה שהפעם באמת יש נכונות לשנות את המציאות הזו".
ברמה המקצועית, עד כמה הקורונה השפיעה עליכם?
"היו לי ולאבי תוכניות לטוס לעבוד באיביזה בעונה הקרובה עם אמנים ובפרויקטים שונים. אני גם הייתי קרובה לעבוד עם אחד המועדונים שם אבל לצערי הקורונה חיסלה את זה. כשהבנו שאין אירועים באיביזה העונה ושבארה"ב אין לנו יותר מדי מה לעשות כרגע, קיבלנו את ההחלטה להגיע לישראל".
View this post on Instagram
"בעולם הדיג'ייז הם לא נכנסים לדברים פוליטיים"
כמי שמנהל מסע ומתן עם לא מעט אמנים וגם מלווה את רובם בישראל, אבי שם דגש נורא גדול על הסברה ורואה בה כמטרה החשובה ביותר. "בסוף היום בשבילי ובשביל אשתי המטרה הגדולה היא הסברה למען ישראל. אחת הסיבות שאני כל כך אוהב את מה שאני עושה זה כי זה נותן לי אפשר להציג את ישראל בצורה אחרת. אני יודע שזה לא יהיה קל והרבה יגידו שאת מה שאני מנסה לעשות משהו שהרבה ניסו לעשות לפני ללא הצלחה, אבל אני חושב שעד היום לא היה מישהו כמוני שהמדינה והסברה ישראלית חשובות לו יותר מהמוזיקה וזה מה שעושה את ההבדל".
"לחיות בארה"ב בשש השנים האחרונות איפשר לי לנסות ולהסביר את המציאות שבה אנחנו חיים. כמובן שלא הכל שחור ולבן ויש הרבה סבל בשני הצדדים, אבל כל עוד הם יודעים את האמת אני מרוצה. אני דואג שכל אמן שאני מביא לישראל יגיע לכמה ימים. אני לוקח אותם לטייל כי אני רוצה שהם יראו את המציאות. אני לא הולך איתם למקום פוליטי ולא מפגיש אותם עם פרלמנטרים ישראלים, אבל אני לוקח אותם למשל לירושלים לראות את הדו קיום בין ערבים ויהודים ואת הרב תרבותיות שבעיר וכמובן שגם לחוות את תל אביב. כשאני נפגש איתם אחרי זה בארה"ב שוב הם תמיד אומרים לי 'זו הייתה חוויה מדהימה, אני רוצה לחזור'".
"הרבה פעמים הדברים שאומרים על ישראל פשוט לא נכונים", אומרת דיאנה. "כשאמנים מגיעים ורואים עולם אחר ממה שמתארים להם, הם ממש עפים ומופתעים מזה".
עד כמה ה-BDS מקשה על הבאת אמנים?
"יש ז'אנרים שכן אבל ספציפית בעולם האלקטרוני לא יצא לי כמעט להיתקל בזה עדיין".
כל עניין הסיפוח ותוכנית המאה משנה את השיח?
"בעולם של הדיג'ייז לא נכנסים לדברים פוליטיים. האם אני חושב שיש סיכוי שהם יפסיקו להגיע לישראל בגלל הסיפוח? אני מתקשה להאמין".
כמו כל מי שעוסק בתחום בארץ, גם אבי לא מרוצה מהיחס שענף התרבות, בדגש על חיי הלילה, מקבל מהמדינה. "כמובן שזה מאכזב. אני אשמח להיפגש עם חילי טרופר ולהסביר לו עד כמה סצנת המסיבות בישראל עוזרת להסברה. אנשים מחו"ל מכירים את ישראל בזכות סצנת המסיבות של תל אביב ואם רוצים שימשיכו לדבר על זה בצורה החיובית שבה מדברים עליה – חייבים לתמוך בה. אם הממשלה לא תעזור לאנשים האלה מקומות יסגרו והמדינה פשוט תפגע בעצמה".
"אם היינו מקבלים תמיכה כלכלית מהמדינה, אפילו קטנה, היה אפשר לעשות פה דברים מדהימים. לצערי עדיין לא היה פסטיבל גדול באמת בישראל. למה שהמדינה לא תתמוך בזה? תדמיין כמה אנשים יטוסו לישראל כדי לראות כמה מהדיג'ייז הכי גדולים של ה-EDM, של הטכנו ואולי אמן פופ או שניים? במקום הם מעדיפים לבזבז מיליונים על זיקוקים מטופשים ביום העצמאות".
View this post on Instagram
"בפורים יגיע לארץ אמן EDM שהרבה מעריצים חיכו לראות"
כעת, בניסיון להביא דם חדש ואחר לסצנה, אבי ושותפיו החליטו לאחד כוחות עם איש חיי הלילה, בראל אדם, שעומד בין השאר מאחורי הפקות DIBUR המצליחות. כזכור, בראל כבר סיפר ל-mako כי הוא רוצה להחזיר את סצנת ה-EDM הישראלית למרכז הבמה. "החיבור עם בראל קרה בדזרט. עבדנו ביחד על כמה אירועי EDM בקיץ שהיו מדהימים ולמעשה איפשרו את החזרה של ה-EDM למרכז הבמה. הדזרט זה באמת מועדון ברמה עולמית שרואים במקומות כמו באיביזה והוא בהחלט משנה משחק בארץ".
אתם רואים את עצמכם הופכים לשחקנים המרכזיים בסצנה?
יש לנו תכנונים גדולים לפתיחת השנה הבאה. אני לא יכול להגיד שמות, אבל אני כן יכול להגיד שבפורים יגיע אמן EDM שהרבה מעריצים חיכו לראות".
אנחנו מדברים על אילת? או אזור המרכז?
"אנחנו פחות מאמינים בלקיים אירועים גדולים באילת. זו עיר מדהימה שאנחנו אוהבים ועשינו כמה אירועים נחמדים בסלינה, אבל קשה לגרום לבליינים לבוא לשם להופעה של יום אחד. העיר שם עושה עבודה מדהימה בלעזור לקיים אירועים כי הם רוצים להביא תיירות, אבל עם מחירי המלונות הגבוהים זה עדיין קשה מאוד. חלק גדול מהקהל צעיר מאוד ובצבא ואין לו 2,000 שקל כדי לממן סופ"ש באילת".
הבמות הגדולות בארץ לא נותנות יותר צ'אנס לז'אנרים קטנים יותר בארץ כמו בייס והארדסטייל. אתם תעשו משהו אחר?
"תמיד נתנו ותמיד ניתן לז'אנרים האלו מקומות באירועים שלנו. זה לא קל, אבל אנחנו עושים מאמצים כדי להגדיל את קהל היעד של הז'אנרים האלה. הפקות כמו "Life Is Hardstyle" ו-"Bass.Camp" עושים עבודה מעולה. ככל שהקהילות האלה יהיו גדולות יותר נוכל ליצור יותר שיתופי פעולה".
לסיום, מה החלום הבא שלכם שקשור לתחום המוזיקה?
"יש לנו שאיפות לחזק את סצנת ההיפ-הופ בישראל. יש בארץ קהל גדול למוזיקה שחורה. היו לנו שני אמנים שהיו אמורים להגיע השנה אבל זה כבר לא יקרה בגלל הקורונה".
אתה יכול להבטיח למעריצי ההיפ-הופ שהם יראה אמנים בינלאומיים כאן?
"בהחלט".