השם שרון יוספוב כנראה לא אומר לכם כלום, אבל הרמיקסים שהוא מכין, שמרקידים אלפים בחתונות בכל רחבי הארץ, שמעתם יותר מפעם אחת. הרבה יותר. הוא רק בן 22 ונחשב לשם מוכר מאוד בתוך תעשיית המוזיקה ואף הספיק לעבוד עם אמנים גדולים ביניהם דודו אהרון, אליעד נחום ואיתי לוי.
"בגיל 16-17 כבר התחלתי להתלוות לדיג'ייז בחתונות. היינו דאבל DJ, אני הייתי מעביר את האירוע ומי שאיתי היה מפעיל את הקהל וכו'", מספר יוספוב. "היום אני כבר מנגן לבד בכל סוגי האירועים, בעיקר בחתונות כי זה הקהל העיקרי של המוזיקה שלי אבל אני לא פוסל כלום".
יוספוב, שכאמור מוכר בזכות העיבודים הקצביים שלו, משחרר רמיקסים שזוכים לפופולריות רבה מאוד באירועים וסביר להניח ששמעתם יותר מפעם אחת את הרמיקסים שלו השונים שלו ללהיטים כמו "מסע", "הלו מאמי" ו"הולכת יחפה". האחרון שביניהם וכנראה אחד שתשמעו גם לא מעט ברחבות, מושיקו מור ופאוץ' של נועה קירל. "מגיל מאוד צעיר אהבתי רמיקסים. תמיד עניין אותי איך ניגשים לזה וממה זה מורכב. בגיל 11 ביקשתי מההורים שיעורים פרטיים אבל הם אמרו לי שאין לזה תקציב ושאני אנסה לבד".
והצלחת?
"באמת למדתי הכל באופן עצמאי. אני מגיע מבית מוזיקלי, אבא שלי היה דיג'יי ואני חושב ששמיעה מוזיקלית זה משהו שפחות או יותר נולדתי איתו. יש לי כישרון במוזיקה, זה משהו שאני מרגיש בכל הגוף שלי. לא למדתי תאוריות, לא חוקים ולא כלום ואני יודע איך רמיקס צריך להישמע ומה ידבר לקהל".
כבר שהיה בן 14, יצר יוספוב רמיקסים ללהיטים כמו "Dalinda" ו-“Chica Loca”. "כשהתחלתי לעבוד על מוזיקה ישראלית זה היה לפי ביקוש", מספר יוספוב. "היו פונים אלי דיג'ייז ואמרו לי 'אתה חייב לעשות רמיקס כדי שנוכל לנגן את זה ברחבה'. עם הזמן, האמנים נחשפו לשירים וחיפשו מי עומד מאחורי הרמיקסים. יש שירים שלא בהכרח תפסו ובזכות הרמיקסים הפכו ללהיטים כמו 'חתונה של השמחות' שהרמיקס שלי נתן לו את הדחיפה".
מה עם הפקה של מוזיקה מקורית?
"אני עושה את זה הרבה אבל כרגע למגירה. לא היה לי את האומץ לבוא ולשחרר קטעים אבל אני מאמין שזה יגיע עם הזמן. אני כל כך פרפקציוניסט ופדנט במוזיקה שלי שעד שאני לא מרגיש שזה זה, אני לא מוציא את זה".
בכל זאת, יש לא מעט ביקורת על רמיקסים והעבודה עליהם שנחשבת קלה יותר.
"אני מתייחס לרמיקס כעיבוד לכל דבר. מבחינתי רמיקס זה לקחת רק את האקפלה והאקורדים ולשנות את זה לגמרי עם גוונים וצבעים אחרים. אני לא אוהב לחזור על אותם כלים, אלא לתת לכל שיר את הצבע והנוכחות שיעיפו אותו ברחבה".
בכל מה שקשור למוזיקה מקורית, לאיזה ז'אנרים אתה מתחבר?
"אני רואה את עצמי מפיק קטעים מקוריים בז'אנרים האלקטרונים. כל הסגנונות מדברים אליי ואני יכול להפיק בכל ז'אנר – טכנו, פרוגרסיב האוס, רגאטון – הכל מדבר אליי".
כמי שעומד מאחורי כל כך הרבה רמיקסים, שרון מוכר מאוד בתוך תעשיית המוזיקה אבל לקהל הרחב, שפחות זוכר מי יצר את הרמיקס אלא רק את יוצר השיר המקורי, הוא פחות מוכר. "לפעמים מרגיש שזה לא הכי בסדר כי אני רוצה שיעריכו אותי ואת התרומה שלי למוזיקה", מודה שרון. "עם זאת, מספיק לי שאני שומע את זה מתנגן ורואה שזה עושה טוב לאנשים".
"הרבה חברים אומרים לי 'מה אתה נותן לדיג'ייז אחרים? הם לוקחים את הקרדיט והפרסום' אבל אני לא רואה את זה ככה כי אין דיג'יי בארץ שלא יודע מי אני. בקהל, כמו שאמרת זוכרים בדרך כלל את יוצר השיר ולא את מי שעשה את הרמיקסים כי הם חושבים על דיג'יי כמישהו שרק מתקלט ולא על מישהו שמפיק באולפן".
עם איזה אמנים אהבת לעבוד במיוחד?
"הבן אדם שהכי התחברתי אליו והכי כיף לי לעבוד איתו זה אליעד. הוא מוכשר מאוד ואנחנו מדברים באותו ראש. אני נעזר בו לפעמים, מתייעץ איתו והוא עוזר לי עם דברים שאני נתקע בהם. יש לנו שפה משותפת. זה אמן שאני מאוד שמח שהכרתי ואני מאושר לעבוד איתו".
עם מי לא עבדת עדיין והיית שמח לעבוד?
"אייל גולן. הוא בערך הזמר היחיד המוביל שאני לא מופיע אצלו בערוץ הרשמי. זה חלום שרץ איתי עוד מהילדות. תמיד אמרתי שהחלום זה לעבוד עם אייל גולן ודודו אהרון. את החלום לעבוד עם דודו אהרון הגשמתי, עם אייל גולן עוד לא כי כרגע רמיקסים פחות מדברים אליו. אני מאמין שבעזרת העיבודים שלי אני אגיע אליו ובעזרת ה' אעבד לו איזשהו שיר".
View this post on Instagram
אם מדברים על דיג'ייז, יוספוב שואב השראה רבה מקשמיר. "הוא אחד היוצרים שיעשה לי הכי טוב לשתף איתו פעולה. גם טייסטו וארמין ואן ביורן מבחינתי הם אלילים", אומר יוספוב, רגע לפני שהוא מספר על ההבדל בין אמנים בישראל למקבליהם בעולם. "בחו"ל יש פרגון בין היוצרים, הם יעשו שיתופי פעולה וירימו אחד את השני".
בארץ?
"אין פרגון כמו בחו"ל".
אתה מרגיש שבארץ לא מפרגנים?
"יש כאלה שכן ויש כאלה שתמיד יחפשו את מה שלא טוב אבל אני כבר לא מתעסק בזה, אני עושה את המוזיקה שלי ומי שיאהב את זה ינגן את זה".
כמו כל מי שעוסק במוזיקה, גם יוספוב מצא את עצמו בתקופת הקורונה בלי עבודה ועם מעט מאוד זמן פנוי מה שהוביל להארה אצלו. "בתקופת הקורונה, כשהוצאתי רמיקסים בלי הפסקה, הרגשתי במיוחד כמה זה פוגע בי כי אני לא מתפרנס. החלטתי שאני לא מוציא מוזיקה ולא משחרר הכל החוצה כדי שאנשים יבואו לשמוע אותי באירוע ויגידו 'בואנה, הוא שונה מכולם'".
אז אתה משחרר פחות רמיקסים?
"אני משחרר רמיקסים רשמיים אבל את הדברים האחרים אני שומר לעצמי. אם הזמר לא פונה אלי אני עושה רמיקס, אבל לא מוציא אותו לקהל הרחב".
איך הקורונה השפיעה על היצירה שלך?
"מה שנותן לי כוח להמשיך וליצור זה לראות איך אנשים עפים על המוזיקה שלי ברחבה. ברגע שהגיעה הקורונה, לא ממש ראיתי את זה. כן עברו מכוניות של העירייה וניגנו את השירים שלי מה שנתן לי כוח, אבל זה לא היה אותו דבר. העצירה בכל התחום גרמה לכך שלא היה לי חשק ממש ליצור, למרות שהיה את כל הזמן שבעולם".
אז מה כן עשית בזמן הזה?
"האמת? שום דבר מיוחד. עשיתי קצת לייבים בפייסבוק אבל לא יותר מדי".
מה דעתך על היחס של הממשלה לעצמאים?
"זה מרגיש כאילו פחות רואים אותנו כמשהו חשוב. כאילו אומרים 'מה הם כבר עושים? הם לא רופאים או משהו חיוני'. זה ברור שפחות חשבו עלינו".
איך הרגשת לנגן לראשונה באירוע אחרי הקורונה?
"היו לי צמרמורות בכל הגוף. כשניגנתי מול קהל שמח אחרי חודשיים-שלושה שאף אחד לא ממש בילה גרמה לי לצמרמורת. ההרגשה הזו הייתה שווה לי יותר מהכל".
גם אם מסתכלים מעבר לקורונה, השנה האחרונה שעברה על הדיג'יי הצעיר הייתה קשה במיוחד. "ביליתי את השנה הזו בבית חולים ובשיקום ארוך", הוא משתף. "מה שעברתי גרם לי להתבגר ולראות את החיים בצורה אחרת ממה שראיתי. זה שינה אותי לחלוטין".
"אם פעם הייתי יותר מתלהב לעצמי ואפילו קצת שחצן, אני מסתכל על הדברים אחרת היום. אני לא פוסל אף אחד, אני עונה לכולם, גם לילד שרק מתחיל את הקריירה שלו ורק שואל שאלה. הבנתי שכל אדם הוא עולם ומלואו ויש לי מה ללמוד מכל אחד וזה משהו שלא הבנתי לפני".
איך השנה הזו השפיעה על היצירה שלך?
"מיד אחרי מה שעבר עליי התחילו להגיע ההצעות הגדולות באמת. בזמן שהייתי בבית חולים, אליעד שלח לי שהוא רוצה שאעשה רמיקס ל'מסע'. אני אמרתי לו שאני בבית החולים, הוא חשב שמדובר בפציעה קלה ולא ידע מה בדיוק אני עובר. הסברתי לו שזה ייקח זמן והוא אמר לי 'אני אחכה עד שתשתחרר כדי שתעשה לי את הרמיקס' וזה מה שקרה".
שיתפת באינסטגרם משהו על מה שעברת?
"לא. העדפתי שלא ירחמו עליי ואני עדיין מעדיף לשמור את זה לעצמי. אני רוצה להצליח בזכות מי שאני והמוזיקה שלי ולא בגלל מה שעברתי".
View this post on Instagram
את הראיון, ביקש לסיים יוספוב עם מסר לדיג'ייז צעירים שמתחילים את דרכם: "כשהייתי בתחילת הקריירה שלי אנשים בחיים שלי תמיד היו יורדים עליי. אנשים שהיו איתי בכיתה אמרו 'מה אתה עושה רמיקס לדודו אהרון ואייל גולן, מי אתה? לאן אתה חושב שתגיע עם זה?'. אני תמיד האמנתי בעצמי ולמרות מה שאמרו לי ידעתי מי אני ומה אני שווה והאמנתי שאני יוכיח לכולם ששווה לעשות מה שאתה אוהב. הייתי חוזר מבית הספר הביתה ורק עושה מוזיקה".
"אפילו ההורים שלי לא האמינו בהתחלה, אבל אני הרגשתי בכל הגוף שלי שאני במקום הנכון וראיתי רק את המטרה. המסר שלי לאנשים זה שאם אתם מאמינים במשהו, אל תסתכלו ימינה ושמאלה ופשוט לכו על המטרה כי תמיד יהיו כאלה שיגידו 'יש עוד אלף כמוכם'. לכו עם האמת שלכם כי אין דבר העומד בפני הרצון. כשבן אדם רוצה משהו ויש לו את הרצון והכישרון, הוא יצליח".