הוא מתקלט רק שלוש שנים, אבל בזמן הקצר הזה דיג'יי פרקי הצליח להפוך לאחד השמות הבולטים בסצנת ההיפ הופ המקומית בזכות סגנון ייחודי ולא מתפשר. "הייתי הולך למלא מסיבות של היפ הופ כל הזמן ולאט לאט נפתחתי למלא סגנונות אחרים של מוזיקה שחורה כמו אפרוביט", הוא מספר על הצעדים הראשונים בעולם המוזיקה. "באיזשהו שלב התחלתי קצת להשתעמם מהמסיבות שהיו וחשבתי שאני יכול לעשות את זה טוב יותר".
"קניתי קונטרולר, ידידה הביאה לי מחשב והתחלתי לחקור את זה לבד. הגעתי לשלב שאני חצי שנה לא יוצא מהבית כמעט ורק עובד על מוזיקה. הייתי מתאמן ומקליט לעצמי סטים. לא היה לי נעים מחברים שלי, הם היו באים אלי והולכים כי הם ראו אותי יושב ומתאמן".
התקלוט הראשון של פרקי היה בפסאז' והוא עדיין זוכר את ההתרגשות הגדולה. "לא האמנתי שזה ממש קורה, לא תפסתי את זה פיזית", הוא מספר. "ניגנתי בעיקר היפ הופ וטראפ של אמנים פופולריים אבל בחרתי שירים שפחות מכירים. אתה כן תשמע אצלי טרוויס סקוט ודרייק, אבל לא את בהכרח את השירים שמככבים בבילבורד אלא את השירים שאני אוהב".
אחרי תקופה קצרה בדרמה, פרקי העביר את הליין שלו, Perky's Nights, לרדיו E.P.G.B. במסגרת הליין שמתקיים פעם בשבועיים, הוא מארח כל פעם דיג'יי אחר. "בדרך כלל שאתה בא למסיבת היפ הופ ושומע את אותם דברים פחות או יותר ואצלי זה שונה. אני לא בא לסט מוכן ברמה שלפעמים אני אפילו לא יודע מה השיר הראשון שאני שם. אני מרגיש את האווירה באותו רגע וככה מחליט איך יראה הסט".
"אני אוהב את הלא קבוע, את הלא צפוי ואת הסאונד שלא שמעו עדיין. גם מי שמתארח אצלי אלה אנשים שאני סומך עליהם במאה אחוז. אני לא אבוא ואגיד להם תשימו את זה תשימו את זה, אם הבאתי אותם אז אני סומך עליהם ואני לא צריך להוציא מילה".
למרות מהפכת ה-MeToo, פרקי לא חושב שנראה שינוי משמעותי בסצנת ההיפ הופ, שנתפסת כבעייתית מאוד ביחס לנשים. "אני לא חושב שהיחס בשירי ההיפ הופ השתנה או ישתנה. זה משהו שתמיד יהיה שמה. זה לא רק בהיפ הופ אבל זה כן בולט בז'אנר כי מבליטים את זה החוצה, מדברים ושרים על זה כל הזמן. גם בשנות ה-90 שרו ככה, גם בעשור הקודם וגם עכשיו".
זה שיש יותר נשים בסצנה לא ישנה את זה?
"זה ישנה קצת את מאזן הכוחות אבל לא את הליריקה של השירים".
"אני לא חושב שהיחס בשירי ההיפ הופ השתנה או ישתנה. גם בשנות ה-90 שרו ככה, גם בעשור הקודם וגם עכשיו"
אתה לא חושב שזה בעייתי?
"אמנות זה אמנות מבחינתי. כשאני יושב על ביט גם אם מישהו יגיד 'על הזין שלי' אלף פעם וזה ישב טוב אז יש מצב שאני אוהב את זה".
מלבד הרדיו, פרקי מנגן במקומות נחשבים בתל אביב ביניהם מילק, פאי, רעמסס וכולי עלמא. אם שואלים אותו, אחת ההשפעות הגדולות על הקריירה שלו היא סצנת הסקייטבורד התל אביבית. "נחשפתי לסקייט בגיל 10, חבר ביסודי אסף אותי. קניתי סקייט חצי שבור ממישהו וכשהתחלתי – זה שינה לי את החיים. הפכתי מילד לסקייטר".
"לכל התרבות של הסקייט נחשפתי בגולדה (גינת גולדה מאחורי מוזיאון תל אביב). איך שהגעתי לשם הייתה אווירה של 'אוקי רגע, אני לא מפה אבל בזכות זה שיש לי סקייט כן מקבלים אותי'. הגעתי לשם ילד פריק כזה של מטאל והאווירה שם הייתה יותר היפ הופ. זה הוסיף לי המון אבל אף פעם לא הפסקתי לשמוע את מה ששמעתי בתור ילד".
איפה המטאל בחיים שלך כיום?
"בעיקר באוזניות. יש לי מקום חם במיוחד לז'אנר. גם לבלוז יש לי אהבה גדולה מאוד".
איך קרה החיבור להיפ הופ?
"סרטים של סקייטרים מלווים בהיפ הופ בדרך כלל וזה עזר לי מאוד להיחשף לז'אנר".
למרות ההצלחה היום, פרקי מודה כי בצעירותו סבל מבריונות. "כל החיים קיבלתי תגובות על איך שאני נראה ומתנהג. ביסודי ובחטיבה סבלתי מבריונות והצקות".
מה היו אומרים לך?
"ג'ינג'י, נמוך, אף גדול וכאלה. אלה דברים שלמדתי לקחת ולאמץ. פעם אמרתי 'פאק, אני שונה' והיום זה 'יש, אני שונה'".
איך התמודדת עם זה?
"הגיעה נקודת שבירה והגבתי באלימות".
"כל החיים קיבלתי תגובות על איך שאני נראה ומתנהג. ביסודי ובחטיבה סבלתי מבריונות והצקות"
בשנה וחצי האחרונות התעמק פרקי בהפקה, אך הוא לא ממהר לשחרר קטעים. "אני לא ממהר ולא פזיז לשחרר משהו ולוקח את הזמן. אני נוגע קצת בהכל – אפרוביט, היפ הופ, טראפ, האוס ואפילו טראנס. אני די משתגע עם האבלטון, אבל מתמקד בהפקה של מוזיקה שחורה וכל נגזרותיה. יצא לי לעבוד קצת עם מיכאל סוויסה על מוזיקה בכמה סשנים וגם עם חברים ראפרים נוספים".
לא שיש זמן נכון למשבר כזה, אבל משבר הקורונה תפס את פרקי בעיתוי הכי רע מבחינתנו. "היו לי תקלוטים בכל מקום וכבר התחלתי להתאזן כלכלית ואז הגיעה הקורונה. השתדלתי להיות בבית כמה שיותר ולעבוד כמה שיותר על מוזיקה, חברה שלי גרה מחוץ לעיר והיו שבועיים-שלוש שלא התראינו בכלל, בשיא המגפה".
איך אתה מתפרנס כרגע?
"התחלתי לעבוד בוולט כדי להכניס כסף".
כמה קשה לחזור לעבודות מזדמנות כשכבר התחלת להתפרנס ממוזיקה?
"צריך להחזיק את עצמך כלכלית אבל אי אפשר שיהיה לך אגו. אם היה לי אגו לא הייתי עושה עכשיו כלום, לא מכניס שקל. זו הדרך היחידה".